לא משתלם למדינה להפחית את כמות הרכבים

כמות הרכבים שנעו בכבישי הארץ בשנת 2018 עמדה על 3.5 מיליון כלי רכב • הכנסות המדינה ממסים ישירים ועקיפים על רכישה ושימוש ברכבים פרטיים עומדות על קרוב ל-40 מיליארד שקלים • ככל שנתנו הקלות לרכבים פחות מזהמים עלה השימוש בהם וירדו הכנסות המדינה

יבוא מכוניות לנמל אשדוד | צילום: משה שי, פלאש 90

בפעם הבאה שתעמדו בפקק ארוך ותשאלו את עצמכם, "מדוע מדינת ישראל לא מגבילה את הייבוא של כלי הרכב" – אחרי שאתם כבר רכשתם אחד כזה – תזכרו במשפט הבא. בשנת ,2018 מדינת ישראל הרוויחה ממיסוי עקיף על ענף הרכב, 39.4 מיליארד שקל. זאת עלייה ריאלית של 5.3% לעומת שנת 2017. מדובר כמעט בכל סכום הגירעון השנתי של שנת 2019 (40.2). תחשבו מה היה הגירעון, בהיעדר הכנסה זו למדינה.

את הנתונים והניתוח המלא, מפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, במסגרת סקירה כלכלית שבועית, העוסקת הפעם בפרק מיסוי כלי רכב. על פי הדוח, העלייה בשנת 2018 (והירידה הריאלית של 10.6% בשנת 2017), הושפעו מהקדמת יבוא של כ-50,000 כלי רכב, בחודש דצמבר 2016, ערב עדכון נוסחת המיסוי הירוק בחודש ינואר 2017, שהקשיח את תנאי הזכאות.

מסתבר שענף כלי הרכב, מתגלה כפרה ישראלית חולבת. לא פלא איפה, שהמדינה עדיין עושה הכל, על מנת שתיסעו יותר ברכב פרטי מאשר בתחבורה הציבורית. בשנת 2018 נרכשו בארץ, לא פחות מ-267 אלף כלי רכב פרטיים. בנוסף, יובאו לישראל בשנת 2018, כ-11 אלף רכבים מסחריים וכ-39 אלף רכבים דו גלגליים. אם נעמיד את הרכבים המיובאים בשנה אחת פגוש אל פגוש, כאשר רכב ממוצע אורכו כ-4 מטר נגיע ליותר מ-1,000 קילומטר של רכבים פרטיים, שנכנסו לארץ בשנה אחת, לא כולל אוטובוסים ומשאיות.

בסוף שנת 2018, הסתובבו בכבישי הארץ כ-3.5 מיליון כלי רכב. בשנת 2018, משקל כלי הרכב הפרטיים והמשאיות, מתוך סך כלי הרכב היה 85% ו-9%, בהתאמה. בהתאם לכך עמדה רמת המינוע – המוגדרת כמספר סך כלי רכב לאלף תושבים – על 395 כלי רכב בשנת 2018, מתוכם 336 כלי רכב פרטיים. יחד עם זאת, רמת המינוע בישראל, נמוכה בכ-41% יחסית לממוצע מדינות ה-OECD.

וכמה נסענו? בשנת 2017, סך הנסועה בישראל עמדה, על כ 59.6 מיליארד קילומטרים, דהיינו נסועה ממוצעת של 16.2 אלף קילומטרים לרכב פרטי. באוצר מצביעים על פער גדול, בין רכב בבעלות פרטית לרכב צמוד. בעוד הנסועה הממוצעת של הראשון, עומדת על 14.7 אלף ק"מ לשנה, רכב צמוד (ליסינג או בבעלות חברה), נסע בממוצע כ-28.2 אלף ק"מ.

מניתוח ההכנסות ממיסוי עקיף על ענף הרכב, עולה שהמדינה מרוויחה בענף זה, כמה פעמים. אחת. מיסוי על עלויות קבועות, דהיינו, מס קניה ומכס, על רכישת כלי רכב ואגרות רישוי שנתי. שתים. בשימוש השוטף, מיסוי עם עלויות משתנות. כלומר, בלו דלק ומס קניה ומכס על רכישת חלקי חילוף. בנוסף, המדינה מרוויחה פעם נוספת, כאשר היא גובה מע"מ על מסים אלו.

העלויות המשתנות (הרווח של המדינה מהשימוש בכלי הרכב) הגיעו בשנת 2018, לכ-55%, זאת בניכוי הקדמת היבוא, ולאחר ירידה מועטת מהשיא של 58% מסך המיסוי על ענף הרכב, שנקבע בשנת 2012.

שיעור מס הקניה בשנת 2009, הגיע ל-183% מס, לרכבים עד 3.5 טון, זאת לאחר כניסת רפורמת 'המיסוי הירוק'. אלא שנתון זה לא היה סוף פסוק, היות ובנוסף לזיכוי מס בגין אביזרי בטיחות, התווסף גם זיכוי בגין דרגת זיהום ('זיכוי ירוק'), ההולך ויורד ככל שדרגת הזיהום של הרכב עולה. כתוצאה מההפחתות בשיעור המס הסטטוטורי (החל משנת 2005), ומהענקת הזיכוי הירוק, שיעור מס הקניה האפקטיבי לרכבים פרטיים, נמצא ב-15השנים האחרונות במגמת ירידה. מ-85%, בשנת 2005 ל-57% בשנת 2018.

בשנים האחרונות החלו להיכנס לארץ הרכבים חשמליים, הרכבים היברידיים מסוג PLUG-IN ורכבים היברידיים אחרים, אלה זוכים בשיעורי מס קניה מופחתים – 10%, 20% ו-30%, בהתאמה, משנת 2018. אולם באוצר אומרים, כי החל משנת 2020, תצומצם ההטבה בהדרגה, כך שבשנת 2022, רכב היברידי לא ייהנה עוד מהטבת מס ייחודית, ויוטל עליו שיעור מס של 83%, בניכוי זיכוי ירוק בהתאם לדרגת זיהום שלו. בשנת 2024 מתוכנן ביטול מוחלט של ההטבה הייחודית, לרכב היברידי פלאג אין, ויועלה שיעור מס הקנייה על רכב חשמלי ל-35%.

באוצר מסבירים, כי כל מטרת הרפורמה של שנת 2009, הייתה לעודד מעבר לרכבים ירוקים, תוך שמירה על שיעור המס האפקטיבי ועל הכנסות המדינה. כתוצאה מהרפורמה, השתנה במהירות תמהיל רכישות כלי רכב. יבוא כלי רכב בדרגות הזיהום הנמוכות (1-5), שהיווה 19% מכלל היבוא בשנת 2009, עלה ל-69% בשנת 2012. אולם בעקבות הקשחת הקריטריונים, כתוצאה מעדכון הנוסחה, חלה ירידה במשקל קבוצה זו, עד ל-46% בשנת 2018. בטווח של עשור ירדה השפעת זיהום האוויר בכ-30%.

בנוסף, המדינה מרוויחה גם כתוצאה משווי שימוש לעובד, המקבל רכב צמוד ממעבידו. החל משנת 2011, השווי עומד על 2.48% ממחיר המחירון של הרכב, עד תקרה של כחצי מיליון ש"ח (דהיינו שווי שימוש מקסימלי של כ-12,400 ש"ח לחודש). הכנסה נוספת מתקבלת מצמצום ההקלות לענף הליסינג. כאשר, אם בעבר חברות הליסינג נהנו מהאפשרות לדחות את תשלום מס רווח ההון ממכירת כלי רכב, בעת חידוש ציי הרכב, הדחייה בוטלה. בנוסף, שונה שיעור הפחת בענף הליסינג מ-20% ל-16%.

תגובה אחת ל: "לא משתלם למדינה להפחית את כמות הרכבים"

  1. הורג אותי שאנשים לא מבינים את היתרונות שיש לרכב יד שניה בשוק ולו מהסיבה הפשוטה שאתה לא סופג מכה חדה של ירידת ערך. אני גם חשבתי בעבר על רכב יד שניה כברירת מחדל אבל הבנתי בשנים האחרונות את ההיגיון מאחורי. זאת הסיבה שאני היום על סופארב דנדשה בת שנה וקצת שמצאתי. בחיים לא הייתי קונה חדשה – וההבדל במחיר היה מדהים

כתיבת תגובה