משרד המשפטים: "איתרנו בחצי השנה האחרונה עשרות חברות פרטיות אשר כל המידע שלהן נחשף לרשת: מאגר ילדים מאומצים, משרדי עורכי דין, אבחונים דידקטיים". מי אמר מאגר ביומטרי?
יאיר גליק 21.02.2017
הפגנה נגד המאגר הביומטרי (ארכיון). צילום: יונתן סינדל | פלאש 90 ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול (ב) דיון בנושא "אבטחת מאגרי מידע ביומטריים המצויים ברשויות המדינה". יושב ראש הוועדה, חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר כי הדיון נולד במסגרת דיוני הקמת המאגר הביומטרי של משרד הפנים.
הוא אמר אמנם כי סידורי האבטחה של המאגר הביומטרי מקובלים עליו, אך ציין כי ישנם מאגרים גדולים מאוד בתוך ממסדים ציבורים שהם לא פחות בעיתיים ואין להם את כל אותן הגנות שיש למאגר שהוא ופרטיותו נידונים לפרטי פרטים בדיונים רבים.
כך למשל ישנם מאגרים של משרד התחבורה, של רשות האוכלוסין, של משרד הביטחון, המשטרה, שירות התעסוקה ועוד. "באנו כדי להבין מה נעשה במסגרת ההגנה על מאגרים אלה", אמר מקלב. חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שיזמה את הדיון, אמרה כי "תחת הרבנות הראשית בצה"ל מצוי מאגר כל טביעות האצבע של המתגייסים מ-74. איך מאבטחים מאגר ענק כזה? האם הוא עומד בסטנדרטים הקיימים כיום? מאגר החשודים במשטרה, לשכת התעסוקה, מי מפקח על כל אלה? נמל התעופה, שלושה מיליון בעלי רישיון הנהיגה. מה המדינה עושה? כיצד מרכזים את האחריות בידי זוג ידיים אחד באופן מסודר ותוך הטלת אחריות. ברשות המשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) ישנם שלושים אנשים שמופקדים על חצי מיליון מאגרים. ניתן לגנוב מהמאגרים האלה די בקלות".
נציגת רמו"ט שהשתתפה בדיון אמרה כי "בלי ספק, המאגר הביומטרי הוא הקריטי ביותר, אך יש עוד מאגרים חשובים. ישנם קנסות למי שלא עומד בדרישות, לעיתים גם חקירות פליליות. אנחנו מקווים שיעבור תיקון לחוק שיאפשר לנו לקנוס בסכומים הרבה יותר גבוהים".
אך שימו לב לפצצה שהטיל עומר פרידמן, נציג משרד המשפטים בדיון. "איתרנו בחצי השנה האחרונה עשרות חברות פרטיות אשר תקלת אנוש של טכנאי שחיבר את המאגר שלהן לרשת האינטרנט חשף את כל המידע לרשת. בין השאר – מאגר של ילדים מאומצים השייך לעמותת האימוץ הגדולה בישראל, משרדי עורכי דין, רועי חשבון, אבחונים דידקטיים ועוד. גופים קטנים ובינוניים".
וכאן הבן שואל, עם כל הכבוד להגנות שנקבעו בחוק המאגר הביומטרי, מי מבטיח שטעות אנוש לא תביא לזליגת מידע רגיש על אזרחי ישראל. האם שר הפנים מוכן לערוב לכך שנתונים מהמאגר לא ידלפו לעולם?
נציג התנועה לזכויות דיגיטליות שנכח בדיון אמר כי "משרד התחבורה הוא דוגמא טובה למידע שלא צריך לאגור אותו והוא נאגר. כל הנסיעות של האנשים ברב–קו נאגרות, פשוט כי הם יכולים לשמור את המידע. כל פקיד יכול להסתכל על מי שעשה את הנסיעות מאז ועד היום". וכאן נשאלת שאלה נוספת ולא פחות מהותית: מה לממשלה ולנסיעות הפרטיות שלנו? הפרטיות היא אבן יסוד במשטר דמוקרטי. מדוע מתעקשת הממשלה ושר הפנים לאסוף עלינו עוד ועוד מידע?


