למה השקל מתחזק מול המט"ח? המומחים עונים

מטבעות החוץ – היורו והדולר בעיקר – מתרסקים מול השקל שהתחזק מתחילת השנה בכ-8% • למה זה קורה? • חלק מהמומחים סבורים כי מהרגע שבנק ישראל הפסיק להתערב במסחר במט"ח, המגמה של התחזקות השקל התעצמה במהירות • ואילו אחרים תוהים אם אין עיוות של המטבע

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון | צילום: נועם ריבקין, פלאש 90

השקל הופך לאחד המטבעות החזקים בעולם, או שהוא סתם כך מזנק מול הדולר והיורו? בשאלה הזו מתחבטים טובי המוחות של כלכלני ישראל והעולם. חלק מהם סבורים שייתכן שנוצר עיוות במטבע, וחלק טוענים בתוקף כי במבט ארוך טווח מול כלל המטבעות בשנה האחרונה, הרי ש"השקל הוא המטבע הכי חזק בעולם", כלשונם של מומחי מיטב דש.

בראיונות ובטורים שפרסם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, הוא אמר כי דווקא מול הנתונים הכלכליים בישראל השקל היה אמור להיחלש, ודווקא ההתחזקות שלו – אחרי תקופת פיחות קצרצרה – מוכיחה על חוסנו.

גם ההיחלשות האחרונה של השקל מוסברת על ידי זבז'ינסקי בציפייה להחלטת הריבית של בנק ישראל. "בכל סיבוב כזה השקל קצת נחלש מסיבה כלשהי, ציפיות ריבית או הערכה כלכלית אחרת, וכעבור תקופה של שבוע, שבועיים או שלושה – הוא חוזר להתחזק. יש מגמה בסיסית של התחזקות השקל", אמר ל'כלכליסט' והוסיף: "אם מסתכלים על כלל המטבעות בשנה האחרונה, השקל הוא המטבע הכי חזק בעולם. אולי יש מטבע אחד שהתחזק יותר ממנו מול הדולר. גם בהסתכלות של 12 חודשים, השקל הוא אלוף העולם".

הוא הוסיף כי ייתכן והתחזקות המטבע "היא אולי עיוות. אני יכול להבין סיבות לשקל חזק – עודף השקעות, צמיחה סבירה של 3%. אבל זה שהשקל שנה אחר שנה הוא המטבע הכי חזק בעולם – זה לא מוצדק. השקל צריך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם, אבל לא הכי חזק, ולכן אני חושב שיכול להיות שנוצר עיוות מסוים בהתפתחות של השקל".

זבז'ינסקי אף הזהיר כי "אם יתרחש שינוי בנסיבות, כמו הורדת ריבית או צעדים מקלים אחרים מכיוון בנק ישראל, או אם הצמיחה במשק תיחלש – זה יכול לקרות, יש האטה בעולם – יכול להיות תיקון די משמעותי בשקל, כי ההתחזקות שלו היא התחזקות יתר".

לדברי אלכס זבז'ינסקי, לא היו לאחרונה אירועים חריגים המסבירים את היחלשות המט"ח. "להפך. בגלל האירועים האחרונים הייתי מצפה שדווקא השקל ייחלש. אבל הכוחות הכלכליים הבסיסיים החזקים במשק מונעים את זה".

מי שצפה את המשך ההתחזקות והפתיע בתחזיתו הכלכלית – הוא דווקא שר האוצר משה כחלון שהעריך בראיון ל'מעריב-סופהשבוע' האחרון כי השקל ימשיך להיות חזק מול המטבעות הזרים, וכי אינו רואה אותו נחלש בטווח הקרוב, וזאת בעיקר בזכות עוצמת הכלכלה, ההייטק ותגליות הגז.

בכתבה ב'מעריב' צוטט יוסי פריימן, מנכ"ל חברת הייעוץ פריקו, שהסביר את היחלשות הדולר במכירות של יצואנים. להיחלשות היורו הסברו היה, כי "ביטוי טכני של הצירוף של שקל-דולר ויורו-דולר. היורו נחלש בעולם מול הדולר, מפני שמחכים לראות כיצד יושלם תהליך הפרישה של הנגיד האירופי מריו דראגי".

לדבריו, "השאלה היא איך השוק יעבוד בסביבה החדשה כשתשומת הלב העיקרית מופנית להסכם הסחר שבין סין לארה"ב. לשקל פוטנציאל התחזקות בטווח הארוך. אולם בטווח הבינוני ייסוף השקל מוגבל על רקע אי-הוודאות המקומית. ואילו בטווח הקצר, מכירות מצד יצואנים ובראשן חברות הייטק, עשוי להביא את השער היציג גם מתחת ל־3.5 שקלים", כך בציטוט מדבריו שהובאו כאמור ב'מעריב'.

ואילו עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מסביר ומדגיש כי זו לא ירידה של הדולר אלא התחזקות של השקל מול המטבעות הזרים – "זה קורה כי הגורמים המבניים של המשק הישראלי תומכים בהתחזקות השקל לא מהיום. בין הגורמים הקיימים – ראשית עודף בחשבון השוטף של ישראל כלומר יותר ייצוא מול ייבוא. שנית, מכירה של חברות ישראליות לזרים, כמו גם הייצוא הצפוי של גז טבעי מישראל. גורם נוסף, הוא הצמצום של פערי הריביות והירידה בעלויות הגידור".

לדבריו, "הגורמים שתומכים בעליית השקל היו קיימים גם אתמול, גם היום והם יהיו גם מחר. הכיוון הוא המשך התחזקות השקל. לא היה היום טריגר מיוחד – יכול להיות שיש איזו עסקה גדולה שעשו או שחושבים שהסיכון של ישראל הולך לרדת אם יקימו ממשלה. אלו דברים שלא פורסמו ואני לא יודע אבל הם בהחלט יכולים להשפיע".

אז מדוע השקל בכל זאת הוא האלוף הבלתי מעורער של עולם המטבעות?

בטור ב'גלובס' הסביר זבז'ינסקי כי "אולי בגלל שאין "איום" נגד המהמרים על התחזקות השקל. הריבית בישראל זמן רב קרובה לאפס כאשר האופציה של הריבית השלילית נפסלה ע"י בנק ישראל. אולי עדיף היה מלכתחילה לא להוריד ריבית לאפס אלא להשאירה ברמה קצת יותר גבוהה כדי לשמר "מרחב איום", כפי שנעשה במדינות שדומות לישראל מבחינת המצב הכלכלי כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קוריאה ועוד.

"ריבית שלילית שהונהגה במדינות הסקנדינביות, שוויץ או יפן, פתחה מרחב איום חדש נגד הספקולנטים. מדינות אלו הפעילו גם כלים נוספים כדי להחליש את המטבע כולל התערבות בשוק המט"ח ורכישות אגרות החוב.

"ישראל עד לא מזמן שמרה על התערבות בשוק המט"ח ככלי נגד הספוקלנטים. לא איום גדול מאוד, אך בכל זאת מרתיע. ברגע שבנק ישראל הפסיק "להילחם", כלומר להתערב במסחר במט"ח, המגמה של התחזקות השקל התעצמה במהירות. עד לתחילת שנת 2019 השקל לפחות היה נחלש ביחס לדולר כאשר הדולר התחזק בעולם. אולם, מתחילת השנה הדולר התחזק בכ-2% ביחס לסל המטבעות העיקריים בעולם, אך דווקא מול השקל הוא נחלש בכ-6%.

"ההתחזקות האחרונה של השקל עוררה שוב וויכוח האם שקל חזק הוא טוב או רע למשק. יש טיעונים שתומכים בצד זה או אחר, אך כמו בכל וויכוח האמת לא נמצאת בקיצון. לא שקל חלש מדי, אך גם לא החזק בעולם טובים למשק הישראלי. הניצחון המוחץ של השקל בשנים האחרונות הוא תופעה קיצונית שלא מתיישבת עם הפרמטרים הכלכליים של ישראל.

"עוצמה מוגזמת של המטבע הישראלי מעלה חשש שהיא מלאכותית ולא רק פוגעת במגזר היצואני, אלא גם עלולה להתהפך במהירות כשהנסיבות ישתנו, כפי שקורה פעמים רבות בשווקים הפיננסיים", כתב זבז'ינסקי.

כתיבת תגובה