לפני שאתם מחלקים כסף: איפה המנהיגות?

כשהמערכת המוניטרית הופכת להומניטרית: בנק ישראל והפיקוח על הבנקים מתפארים בדחיית הלוואות ואי העלאת הריבית – במקום לקבוע באופן ברור כי זה הזמן של הבנקים לתת הלוואות בריבית אפסית ממש ללקוחות שמשלמים על שירותי הבנק ביוקר כל השנה • חלוקת הכספים הממשלתית לא תחפה על הצעדים שהיו צריכים להינקט

בנק ישראל | צילום: shutterstock

שישה מיליארד שקלים בחלוקה לכל דורש, בהחלט נשמעת הצעה מפתה שאי אפשר לסרב לה. אני לא מכיר מישהו שיאמר 'לא'. אך כאמור, שישה מיליארד שקלים, חברים, הוא הסכום שהצליח לעורר בנשימה אחת אהדה וכעס כאחד.

נכון, באמת חייבים לעזור למשקי הבית, אך השאלה המתבקשת היא מה עומד בבסיס ההחלטה לעזור במתן כספים ללא הכרה והבחנה, למשקי בית עניים ובינוניים, עשירים ומיליארדרים בחבילה אחת.

בהסתמך על דבריו של נגיד בנק ישראל שאמר "זה הזמן לנצל את כריות הביטחון שיש ברשותנו – כדי לשכך את פגיעת המשבר, ולאפשר למשק ולציבור לעבור אותו תוך פגיעה מינימלית", זה המקום לתהות, האם דווקא נגיד בנק ישראל – האיש שאמור להיות כפי שמכונה בשפת העם "על זה" מבחינת נתוני האשראי והמצב הפיננסי האמיתי של כל משק בית והאיש שיודע מי זקוק כל כך לסיוע ברגעים אלו – האם נתן הנגיד המלצות למי יינתן המענק? ומי קבע איזה סכום? או שמא גם הוא בחר ללכת ברוח המפקד העייף (לא אמרתי ביבי) ולתת ללא הבחנה סכום משפחתי שלא ממש עוזר לחלשים ולא יזיז לחזקים.

נכון, לא יפה רק לומר מה לא טוב עשו הבנקים (או הביטוח הלאומי שגם חשוף למצבם של בעלי עסקים רבים). יש גם דברים טובים ואפילו "הומניטריים" שיצאו תחת ידי בנק ישראל.

כך למשל, מנתונים שהציג הפיקוח על הבנקים בדיון וועדת הכספים עלה, כי המערכת הבנקאית – המוניטרית, הפכה להומניטרית, לא ייקרה את הריביות ואף דחתה החזרי הלוואות בהיקף של כמעט 5 מיליארדי שקלים. על כזו בשורה, אין לנו אלא להודות. אבל במחילה, בין השורות נראה כי עושים מאיתנו צחוק. כאילו באו ואמרו: "תגידו תודה שלא העלינו את הריביות. כן, אנחנו יודעים שאנשים נאנקים תחת הנטל, והיינו יכולים להעלות את הריבים בלי להותיר לכם שום ברירה בעת לקיחת הלוואות – שהן גם כך ברמות שמזכירות שוק אפור – אבל יודעים מה, התחשבנו". האם לזה יקרה פיקוח על הבנקים?

ויתרה מכך, העסקים הקטנים והבינוניים, החל מפלאפלייה וחנות גרביים קטנה שלא מצליחים לשרוד את הסיבוב השני שנפגעו ועוד איך, הסיכוי של בעלי חנויות אלה לקבל הלוואה שווה ערך לסיכוי שביבי יתן לבני גנץ דקה אחת על כיסא ראש הממשלה. (לא. גם בצל משבר הקורונה המחריף הם לא יגיעו להבנות. אל דאגה).

אין על מי לרטון

אז מה בעצם מציעים לנו כבוד הנגיד ובנק ישראל, יחד עם המפקח על הבנקים? ריביות נמוכות? הלוואות רק למי שגם ככה יש לו והינו בין הנמנעים מלקיחת הלוואה? אני, לצערי, מכובדיי בבנק ישראל, לא רואה מעבר למהלך על גבם של החלשים שום דבר. חלוקת הכספים הממשלתית גם לא תחפה על כך שהבנקים היו צריכים להלוות כספים בריביות נמוכות (0.01%-0.02 לכל היותר) או הלוואות גמ"ח. הגיע הזמן שהבנקים יחזירו לנו, הלקוחות, בעלי העסקים או השכירים שהכל מבצעים דרכם, וכל פיפס עולה לנו בעמלות או בריביות.

אבל על מי נרטון? על כלכלנים שמעולם לא ראו את שורת המינוס בעו"ש? על מי שאף פעם לא מצאו את עצמם 'מסננים' טלפונית את בעל הדירה – המשכיר, שזקוק גם הוא לכסף – הדורש את כספו ביושר?

ובינתיים, מנהיגות אין, וקריאה לעזרה ברחובות יש גם יש.

ושוב ושוב יהיו סגרים, ו'אסטרטגיית יציאה', פעם ייפגעו החלשים ופעם החלשים עוד יותר, ומה שנשאר לנו הוא להפסיק לתת למנהיגים, הפוליטיים והכלכליים – את אימון העם. לא בבחירות הקרובות, ולא במהלכים היומיומיים שלנו.

כל אחד מאיתנו יכול למרר את חיי המערכת הבנקאית בדרכו שלו. זו העת, וזו התקופה. וזה הזמן לשלם באיחור מסים עירוניים וממשלתיים. לא קראתי למרי אזרחי, לא למרד מסים, אבל להוציא להם את הנשמה? בזה, אנחנו האזרחים מצויינים בכל מקרה. אז נשדרג את היכולות שלנו עד שתצא לכם הנשמה.

אולי אז, מכובדיי הכלכלנים והאשפים הפוליטיים המחוכמים בעיני עצמם, יבינו.

תגובה אחת ל: "לפני שאתם מחלקים כסף: איפה המנהיגות?"

  1. המפקח על הבקים=כשמו כן הוא .מפקח על הבנקים שלא ירויחו פחות מדי.הקהל הרחב,שקוף.לא מענין את המפקח על הבנקים מצב משקי הבנקים וכמו המפקח על הביוח דואג לחברות הביטוח בלבד

כתיבת תגובה