מדוע נדרש הפטנט הישראלי לסיוע היפני?

למרות שישראל הפכה זה מכבר לאומת סטארט-אפ עולמית, בסופו של דבר הראש הישראלי שממציא לנו פטנטים נדרש לראש היפני שיכול לגרום להם להפוך למציאות • סמנכ"ל חברת האלקטרוניקה TDK-Lambda בטור מקצועי

טכנולוגיות חדשות. אילוסטרציה: Rawpixel.com | שאטרסטוק

ישראל נחשבת ובצדק לאומת הסטארט-אפ העולמית. הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים מבריקים, יוזם, יוצר ומפתח פיתוחים המשנים את העולם כולו. מספר הפיתוחים הישראליים והטכנולוגיות שפותחו כאן בשנים האחרונות אינו פרופורציונאלי לכמות האוכלוסייה הישראלית. ללא ספק רמת החדשנות, התעוזה, חוסר הפחד מכישלון מדהימה כל פעם מחדש.

התכונות הללו מהוות קרקע פורייה וכלי נהדר לפיתוח. אבל על מנת שהפיתוח יצליח, צריך לקחת את המוצרים משלב הפיתוח לשלב הייצור ההמוני, ההפצה ויצירת השווקים למוצרים המדהימים שלנו. האתגר של מעבר משלב הרעיון למימוש הראשוני גדול, אולם גם עמו מצליחות מירב חברות הסטארט-אפ להתמודד ואכן ישנם מוצרים בשלב ה-Prototype עמם ניתן להוכיח לפחות חלק מהרעיון.

האתגר האמיתי מתחיל במעבר משלב האבטיפוס (Prototype) לשלב הייצור ההמוני (Mass Production). זהו השלב בו הניסיון והידע בישראל נמוך יותר באופן יחסי, ובו למעשה אין לנו יתרונות כשוק על פני שווקים ומקומות אחרים. למעשה מניסיוננו שלב זה ארוך משמעותית משלב הרעיון ואף משלב ה- Prototype. שלב זה דורש היכולת למצוא חומרים, שיטות ייצור, שילוב של אוטומציה, אופטימיזציה של טכנולוגיות וזמני יצור, ומעל הכול תכנית Verification חזקה, אשר תאפשר לבחון ולבדוק את המוצר. כל אלה מצריכים ידע וניסיון יצורי של שנים רבות, ולמעשה מדובר בתרבות ייצור שלשוק צעיר כמו זה הקיים בישראל, קשה מאד להגיע בתקופה יחסית קצרה.

אתגר גדול נוסף לאחר שלב הרעיון והפיתוח, טמון בבחירת הרכיבים והיצרנים איתם תעבוד החברה עבור ייצור סדרתי. האם אנחנו בטוחים בחוזק שרשרת האספקה? האם ישנה מחויבות הדדית של היצרן לחברת הסטארט-אפ בהיבטים של אמינות האספקה, שמירה על איכות לאורך זמן והפסקת ייצור פתאומית, שיכולה לסכן את רציפות ייצור המוצר?

השאלות רבות אף יותר והשיקולים מגוונים. כמובן שלחברות סטארט-אפ אשר קצרות באמצעים ובטח בניסיון, אלו אתגרים גדולים ואולי גדולים מדי מכדי להתמודד איתם לבד. כאן נכנסות החברות הגלובליות לתמונה, חלקן חברות ייצור בלבד וחלקן חברות גלובליות, המפתחות ומייצרות בעצמן ובעלות ניסיון רב בתחום. כלומר גם ההתקשרות עם החברה הנכונה, שתיתן ערך מוסף אמיתי הינה אתגר גדול, ובראייה ארוכת טווח- הביטחון בכך שאותה חברה תמשיך לתמוך באופן רציף ולאורך שנים רבות בהיקפי הייצור של החברות הישראליות, שלעיתים מוגבלים וישנה סכנה שידחקו מחוץ לאינטרס ולתוכניות של חברות משמעותיות. במקביל לכך נדרש תקשור מסודר לאורך זמן, של ייצור מוצר הדורש מערכת בקרת שינויים חזקה, דבר אשר מצריך ניסיון רב ומשאבים לא קטנים, גם מצד החברה המפתחת.

יריב עיני, סמנכל טידיקיי למבדא | צילום: מרק טרנבסקי

במהלך השנתיים האחרונות, פגשנו חברות סטארפ-אפ רבות, במסגרת פעילות TDK העולמית בישראל, לאיתור סטארט-אפים למטרות שיתופי פעולה, בתחומי העניין של התאגיד. מפעלנו בכרמיאל המייצר משנת 1979, עבר בשנת 1991 לנוהל עבודה יפני, ומאז אנו נוכחים שוב ושוב באופן הפעולה היפני, וביכולת היפנים להצעיד את הרעיונות הישראלים עשרה צעדים קדימה, מה שאכן גרם לשינוי עצום ולהצלחה אצלנו. למעשה, ממפעל מפסיד בשנת 1991, שאף היה בסכנת סגירה אמיתית, הפכנו למרכז פיתוח וייצור משגשג, שעומד היום בשורה הראשונה של התעשייה בישראל ואף מצטיין מול שאר חברות הבת של TDK-Lambda בעולם בהיבטי מכירות ורווח.

היפנים מצוינים בתהליכים, בעלי ראיה אסטרטגית ארוכת טווח, חזון וסבלנות כזו, היכולים לקחת פיתוח ישראלי מדהים ולהפוך אותו מרעיון ומוצר מדהים לכזה שיהיה כובש שוק. כזה המאפשר לייצר ייצור המוני במשך שנים וכזה היכול להשפיע על חייהם של רבים.

היצירתיות הישראלית יחד עם ההמשכיות והיסודיות היפנית הם מתכון מנצח להפיכת רעיון למוצר בעל שוק ענק. חברות יפניות כבר הפנימו את הרעיון ומגיעות לארץ על מנת להכיר טכנולוגיות ופיתוחים ישראלים מובילים. יש להן זמן ויש להן שפה וניגון שיש להבין אותו. היפנים לא ממהרים לקבל החלטות ושואלים עוד ועוד שאלות. אך כשהם מחליטים לקדם מוצר מסוים, הם בעלי כלים ומשאבים כמעט בלתי נדלים וכמו שהייתה להם סבלנות למצוא את המוצר המתאים להם, יש להם את הסבלנות לקדמו, עד שיגיע למקום אותו הם מייעדים לו.

נקודה חשובה וייחודית מאד לתרבות היפנית, הינה האינטרס של חברה יפנית כאשר בעת רכישת חברה אחרת, בניגוד למקרים אחרים בעולם, בהם האינטרס אינו ניצול מידי של ידע ומשאבים והעברת פעילות, אלא ישנה כוונה אמתית וכנה לקדם את הפעילות באותו מקום בו היא פועלת ומחויבות אבסולוטית ואינה מובנת מאליה לעובדי החברה ולביטחונם התעסוקתי. בנקודה זאת מנקודת המבט והניסיון המוגבל שלי- בתחום זה טמון הסוד והחשיבות הייחודית של היפנים. אמנם תהליך השיפור והפער התרבותי עליהם יש לגשר משמעותיים ועשויים לארוך שנים ארוכות אולם הם אמיתיים וכוללים מחויבות כנה ורצינית.

הכותב הינו סמנכ"ל חברת האלקטרוניקה TDK-Lambda.

כתיבת תגובה