תב"ע חדשה בבני ברק מעניקה זכויות בנייה אוטומטיות לשטחים ציבוריים ומאפשרת למוסדות, ישיבות ובתי כנסת להתרחב עד 12 קומות ובקווי בניין מקלים | המהלך עשוי לקצר הליכי רישוי לכ־45 יום ולחסוך למוסדות עלויות תכנון של מאות אלפי שקלים.
חיים שיף 02.09.2026
תב"ע חדשה שנכנסה לתוקף בבני ברק צפויה לשנות את אפשרויות הבנייה של מוסדות הציבור בעיר, לאחר שהעניקה זכויות בנייה אוטומטיות לכלל "השטחים החומים", המשמשים בין היתר לבתי כנסת, ישיבות ומוסדות ציבור. במסגרת התוכנית ניתן יהיה לבנות במגרשים הרלוונטיים בין 8 ל־12 קומות, בהתאם לאזור בעיר, תוך הקלות משמעותיות בקווי הבניין והאפשרות לקדם היתרי בנייה במסלול רישוי מהיר של כ־45 יום.
המהלך, אותו הוביל מ"מ ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, הרב מנחם שפירא, נועד להתמודד עם מצוקת הקרקע והצפיפות בבני ברק באמצעות הגדלת היצע השטחים שניתן לנצל עבור מבני ציבור. לפי הפרסום, במקום שמוסד המבקש להתרחב יידרש לקדם תב"ע נקודתית במשך שנה וחצי עד שלוש שנים, הזכויות החדשות מאפשרות להגיש תוכניות מכוח התב"ע הקיימת ובמסלול "רשות רישוי".
מבחינה כלכלית, מדובר במהלך שעשוי להפחית משמעותית את עלויות התכנון והזמן הנדרש להרחבת מוסדות. לפי העירייה, עד כה נדרשו מוסדות וקהילות המבקשים להגדיל את שטח הבנייה לשכור אדריכלים, יועצים ומתכננים ולקדם הליכים תכנוניים עצמאיים, בעלויות שעלולות להגיע למאות אלפי שקלים. התב"ע הרוחבית מייתרת, לפי הפרסום, את הצורך בקידום תוכנית נפרדת לכל מגרש.
אחד השינויים המרכזיים הוא האפשרות לבנות ב"קו בנין 0" במקרים שבהם המגרש גובל בכביש, בשטח ירוק או בשטח ציבורי אחר. כאשר המגרש גובל בחלקת מגורים, קו הבניין נקבע על 3.5 מטרים בלבד, לעומת קווי בניין של 5 מטרים שהגבילו בעבר את אפשרויות הניצול של חלק מהמגרשים. בעירייה טוענים כי השינוי יאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע ואף עשוי לסייע בהסדרת חריגות בנייה קיימות.
במקביל להרחבת אפשרויות הבנייה על פני הקרקע, התוכנית מגדילה את פוטנציאל הבנייה לגובה. המתווה מאפשר הקמת מבני ציבור בני 8 עד 12 קומות, בהתאם למיקום, ובכך מייצר אלפי מטרים רבועים של זכויות בנייה זמינות במגרשים ציבוריים. עבור עיר המאופיינת בצפיפות גבוהה ובמחסור בקרקע פנויה, מדובר בהגדלה משמעותית של יכולת הבנייה מבלי להידרש להרחבת השטח הפיזי של העיר.
הכניסה לתוקף של התוכנית מגיעה על רקע מהלך תכנוני נוסף בבני ברק שנועד להסדיר את מעמדם של בתי כנסת שנבנו בעבר בשטחים ירוקים. לפי הפרסום, בשנה החולפת הוביל שפירא יחד עם ראש העיר הרב חנוך זייברט הליך של "החלפת שטחים", שבמסגרתו הוסדר מעמדם של כ־100 בתי כנסת שנחשפו לסכנת פינוי, הריסה וקנסות בעקבות הבנייה בשטחים שלא יועדו לכך.
ראש העיר הרב חנוך זייברט בירך על אישור התוכנית ואמר "מדובר ביום של בשורה של ממש לעיר התורה והחסידות. התוכנית החדשה מסירה אחת ולתמיד את החסמים הבירוקרטיים ההיסטוריים, ופותחת דלת להתרחבותם המהירה של מקומות התורה, התפילה ומוסדות הציבור בעירנו".
בעיריית בני ברק מציינים כי לאחר כניסת התב"ע לתוקף, גבאים ומנהלי מוסדות יוכלו להגיש תוכניות במסלול "רשות רישוי", כאשר לפי הפרסום מדובר בהליך שאמור להימשך כחודש וחצי עד חודשיים, כלומר כ־45 יום. בכך מבקשת התוכנית להפוך את הרחבת מוסדות הציבור מהליך תכנוני ארוך ויקר להליך רישוי ישיר ומהיר יותר.
המשמעות עבור שוק הנדל"ן המקומי חורגת מהיבט הרישוי בלבד: הגדלת זכויות הבנייה במגרשים ציבוריים מאפשרת להפיק יותר שטחי שימוש מאותה קרקע, ומספקת פתרון של בנייה לגובה בעיר שבה הקרקע היא משאב מוגבל. לצד זאת, קיצור הליכי התכנון והפחתת עלויות התכנון עשויים להאיץ השקעות בהרחבת מוסדות ציבור ולהקטין את אי הוודאות הכרוכה בפרויקטים מסוג זה.
העירייה מציגה את המהלך כפתרון רוחבי למצוקת השטחים הציבוריים בעיר, כאשר התב"ע החדשה אמורה לאפשר למוסדות לפעול בתוך מסגרת תכנונית מוסדרת, עם זכויות בנייה ברורות וקיצור משמעותי של הדרך עד להיתר הבנייה.
