מה גורם לחרדים רבים להעדיף את הניסאן אקס-טרייל?

לא. הוא לא ממש רכב שטח. אפילו לא בערך. לא. המושבים האחוריים לא ממש מרווחים. אבל למרות הכל רבים בציבור החרדי מעדיפים אותו. יצאנו לבדוק מה הפך את האקס-טרייל לאחד הרכבים האהובים בציבור החרדי

מנדי ריזל 21.07.2017

צילומים: nitinut380 | שאטרסטוק. יצרן

בקבוצות הוואטסאפ המגזריות שדנות בענייני כלי-רכב, סוערות הרוחות זה כמה חודשים. להט הוויכוחים התלהט בשבועות האחרונים. הכל, בגלל צ'כית אחת, סקודה קודיאק. רכב פנאי-שטח בן שבעה מקומות שעשה עלייה לפני כחודש ולמעשה נלחם ראש בראש מול מיצובישי אאוטלנדר הוותיקה וניסאן אקסטרייל שהפכה לאהובה במגזר.

לא רק במגזר: רק לאחרונה דיווחנו כי נתוני מכירות עולמיים של הרבעון הראשון של 2017 מעלים כי אקסטרייל הוא רכב הפנאי-שטח הנמכר ביותר בקטגוריית שבעה מקומות. קודיאק, אגב, תהיה כאן במבחן דרכים ממש בקרוב, אבל לפני זה, לקחנו למבחן את אקסטרייל.

במדור הרכב של 'ביזנעס' היו הרבה ציפיות כלפיה – כי המכונית הזו היא אחת המדוברות והמסקרנות במגזר החרדי בשנה האחרונה. אז בואו נראה מה יש לה להציע.

הפרונט שלה די מוחצן, בסיוע גריל V בולט. היא נראית פחות "ג'יפית" ממיצובישי אאוטלנדר, לדעתי. תא הנוסעים, בגרסה שקיבלנו לנסיעת המבחן, היה נראה מעט מיושן, לפחות לא כזה שמתאים ל-2017. הדשבורד אמנם היה רך, אבל הקונסולה המרכזית הייתה פלסטיקאית מידי. למרות החזות הפשוטה יחסית, המושבים היו נוחים גם לנסיעות ארוכות.

ההנעה במכונית היא באמצעות מפתח. וכשמנוע הדיזל – בנפח 1.6 ליטר – מתעורר לחיים הוא מרעיש יתר על המידה. המנוע ו-160 כוחות הסוס שמתחת למכסה המנוע, משתהה שנייה בהאצה מעמידה, אבל כשמחוג המהירות בלוח המחוונים מטפס, הרכב סביר – ביחס לקטגוריה של רכבי פנאי-שטח או מיני-וואנים. נוחות הנסיעה טובה, אך בנסיעה עירונית בה נתקלים לעיתים קרובות בפסי האטה ומהמורות, ציפינו מהמתלים להיות טובים יותר.

מבחינת אבזור, יש בהחלט מה לאהוב פה: מערכת מולטימדיה מעולה, הגדולה ביותר שנתקלתי בה. יש בה 'ווייז' ו'פנגו' ומצלמת רוורס ועוד; גם מחשב הדרך צבעוני וקל לתפעול, ומוצגים בו תמרורי הדרך; יש סטארט-אנד-סטופ לחיסכון בדלק, האנד-ברקס חשמלי, מראה מתכהה, גג נפתח, ואפילו עמעום אורות גבוהים כשמכונית מגיעה מולכם בכביש חשוך – והחזרתם לאורות גבוהים כשהיא חלפה.

לצד זאת, באקסטרייל מזגן מפוצל ליושבים מקדימה וגם פתח אוורור ושליטה לנוסעי השורה השנייה ומבחינת בטיחות – מערכת בקרת סטייה מנתיב והתראה מפני התנגשות. מבחינת בטיחות, יש כאן לא מעט אביזרים שמעניקים תחושת בטיחות מעולה ליושבים ברכב.

ההגה סביר – אך מעט קשה מידי. המרווח לנהג, לנוסע שלצידו ולשלושת הנוסעים בשורה השנייה – טוב – בטח בהשוואה ללא מעט דגמי מכוניות המיועדות לשבעה נוסעים, שבהן גם השורה השנייה היא לא "א'גרויסע גליק". השורה השנייה נעה על מסילה – 2;1 וגם מתקפלת שני שליש ושליש.

זה נחמד וחשוב, אבל כשמגיעים לשורה השלישית, נעים באי-נוחות – תרתי משמע: הגישה לשורה השלישית אינה נוחה, ואם הצלחתם להשתחל לשם, תתאכזבו לגלות שאין שם מקום לבוגרים וגם לא לנערים. במידה ויושבי השורה השנייה יעדיפו להסיט את המושבים לאחור – רק ילדים שדופים יוכלו להצטופף בשורה השלישית; גם משענת הגב נמוכה יחסית. מהבחינה הזו, של השורה השלישית, נרשמה אכזבה.

אגב, ככה זה כמעט בכל מכונית בת שבעה מושבים הנמכרת עם תג מחיר של עד 180-200 אלף שקלים. אבל בכלי-רכב כזה, שכל-כך הרבה בערים החרדיות מתרגשים בראותם אותה, ציפיתי ליותר. כשכל השורות פתוחות, אין באמת מקום בתא המטען. אולי לטיולון קטן מימדים, לשקית למקווה ולשישייה בקבוקי שתייה.

אז מה כן יש לנו כאן? ובכן, גבירותיי ורבותיי, המעלה העיקרית היא חיסכון בדלק: אפשר לומר שניסאן אקסטרייל הוא לא רק רכב פנאי-שטח החסכוני ביותר בקטגוריה, אלא גם מהמיני-וואנים החסכוניים בארץ הקודש; יש שיאמרו שני רק לטיוטה פריוס+. זאת, בזכות צריכת דלק של ליטר דלק אחד לכל 14 ק"מ של נסיעה משולבת. ומה שטוב הוא שהחיסכון לא מגיע על חשבון מנוע חלש. מנוע הדיזל של אקסטרייל חסון, ויחד עם זאת גם חסכוני. 2 במחיר 1.

מה עוד תקבלו במכונית הזו, שגורמת לאהבה כל-כך? אמירה. פוזות. נוכחות. ג'יפ, יעני. אפרופו, המכונית הזו, בגרסה הסטנדרטית, מגיעה בגרסת 4X2 כך שלא באמת תוכלו לחצות איתה את מדבר הסהרה, אבל בהחלט תוכלו לטייל איתה במקומות שעם רכב כאילו-שבעה-מקומות רגיל הייתם רק יכולים לחלום.