מי שזכאי לתשלומים מחברת הביטוח בגין אובדן כושר עבודה, חייב להפריש מהם לביטוח הלאומי ככל הכנסה • בימים אלו הביטוח הלאומי שינה את מדיניות האכיפה והוציא הודעות חיוב • מי חייב ולמי יש פטור? דוד שלומוביץ עושה לנו סדר
דוד שלומוביץ 04.11.2019
ביטוח לאומי | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 בימים אלה נוחת בתיבות הדואר של אזרחי ישראל המקבלים מחברות הביטוח קצבת 'אובדן כושר עבודה', מכתב מפתיע מהביטוח הלאומי, עם דרישת תשלום חדשה. תחת הכותרת "חובת תשלום דמי ביטוח הכנסות מפנסיה מוקדמת ו/או אובדן כושר עבודה", מתבקשים מקבלי הקצבה האמורה בחברות הביטוח, לסור לסניפי הביטוח הלאומי להסדר תשלום, היות "והכנסה מאובדן כושר עבודה שנעשתה באופן פרטי, נחשבת כהכנסה לפקודת מס הכנסה וחייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי, מכוח חוק הביטוח הלאומי".
נסביר את הדברים. ישנם אנשים רבים הנקלעים למצב של אובדן כושר עבודה מלא או חלקי. כלומר מצב שבו בעקבות מחלה, פגיעה או נזק לאיבר שביצע את העבודה עד כה, האדם כבר לא יכול לעבוד באותה עבודה בה השתכר לפני כן. בנוסף קיים גם הבדל בין אדם שאינו יכול או יש לו קושי לעבוד במקצוע בו עסק טרם המקרה (כדוגמת פריצת דיסק למתקין מזגנים), אולם יכול לעבוד בעבודות קלות יותר, לבין פגיעה קשה וחוסר יכולת כללית לעבוד.
באופן עקרוני, כל אזרחי ישראל מבוטחים בביטוח לאומי באובדן כושר עבודה ובמקרה של פגיעה ניתן לפנות לביטוח הלאומי, לרכז את כל המסמכים הנוגעים בדבר ולקבל אחוזי נכות המתורגמים לקצבה חודשית. ארגוני מימוש זכויות מציעים את מרכולתם למגישי הבקשה וממליצים לעבור דרכם כדי להגיש את המסמכים המדויקים והנכונים לביטוח הלאומי.
ומדוע? מפני שהביטוח הלאומי כמו כל שאר חברות הביטוח שלא ששות להוציא מכספן והם יעשו כל 'טצדקי' שבעולם כדי לא לשלם. אזרחי רבים שרוצים להיות בטוחים בקבלת הכסף בעת אובדן כושר עבודה, פונים לחברות הביטוח ורוכשים את רכיב 'אובדן כושר עבודה', ככיסוי בודד שאינו חלק מהביטוח הפנסיוני של המבוטח. בנוסף ביטוח 'אובדן כושר עבודה', ניתן לרכישה באמצעות פוליסת ביטוח מנהלים או כרכיב בקרן פנסיה. המטרה בסופו של דבר, היא להבטיח תשלום קצבה חודשית לחוסך, בכל מקרה בו הוא לא יוכל להמשיך לעבוד ולהתפרנס עקב מצבו הבריאותי.
בחודש יולי האחרון פרסם הביטוח הלאומי חוזר חדש, שעוסק במקבלי קצבת אובדן כושר עבודה מחברות הביטוח, בדומה לפנסיה מוקדמת. על פי החוזר קיימים 3 סוגי פוליסות: פוליסה מכוח חיקוק או הסכם עבודה – חובת הניכוי במקור מקצבת המבוטח, חלה על משלם הקצבה. פוליסה פרטית – חובת התשלום חלה על המבוטח. פוליסה של עובד עצמאי – חובת התשלום חלה על המבוטח.
בשנת 2019 הופעל לראשונה במערכת מבוטח, תהליך בדיקת ניכוי דמי ביטוח לאומי מפנסיה ואובדן כושר עבודה, מול חובת תשלום של כל מבוטח ומבוטח. הבדיקה נערכה לגבי השנים 2016 ו-2017. בהתאם לתהליך החדש, בסוף כל שנה יבדקו כל דיווחי הפנסיה שהתקבלו בדיווח 126 של השנה הקודמת, שלא נוכו מהם דמי ביטוח. במקרים בהם המבוטח אינו פטור מתשלום דמי ביטוח, תישלח המערכת באופן אוטומטי הודעת בירור עבור הכנסה זו. למבוטח יינתן פרק זמן של 60 יום להגיב, ובסיומם יחויב בדמי ביטוח.
נוסיף כי עד כה, במקרים בהם מבוטח הוכיח כי מדובר בפוליסה שנעשתה מכוח חיקוק או הסכם עבודה, בוטל החיוב, אולם החל מפרסום החוזר החדש אין יותר הבחנה בין קצבה המשתלמת מכוח חיקוק לבין פוליסה פרטית וכולם יצטרכו לשלם את דמי הביטוח הלאומי.
על פי הוראת החוזר, עד לפני חודש בדיוק 4.10.19, התקיימה מדיניות מניעת פעולת אכיפה אוטומטית, על מנת לאפשר למבוטחים להסדיר את החוב ללא פעולות אכיפה. במסגרת הפעולות הפקידים היו רשאים כמובן לבטל את מניעת פעולות האכיפה, במידה שהמבוטח מבקש להסדיר את החוב. כעת פעולות האכיפה יתגברו והפקידים יהיו קשוחים יותר.
ויש גם הפטורים מתשלום דמי הביטוח הלאומי. מי שעונה לאחד מהתנאים הבאים: עקרת בית – אישה נשואה למבוטח חובה, שאינה עובדת שכירה, ואינה עובדת עצמאית, ואינה נמצאת בחופשה ללא תשלום.
מקבלי קצבת נכות כללית לצמיתות מהמוסד לביטוח לאומי, בשיעור של 75% לפחות, או מקבלי קצבת נכות כללית זמנית בשיעור של 75%, לתקופה של לפחות 12 חודשים.
מקבלי קצבת נכות מעבודה לצמיתות בשיעור של 100%. כמו"כ אישה הזכאית לקצבת שארים או תלויים מהמוסד לביטוח לאומי פטורה גם היא מהתשלום.
נוסף לכל הפטורים הללו, מגיל הפרישה (67 לגברים ו 62 לנשים) ואילך – לא חלה יותר חובת תשלום דמי ביטוח וזאת ללא קשר לעיסוקו ו/או הכנסתו של המבוטח.
אם אתם מקבלי קצבת אובדן כושר עבודה מאחת מחברות הביטוח, 'ביזנעס' מציע לכם לפנות במידית להתייעצות עם המומחים בתחום, טרם יצבור החוב ריביות גבוהות ויגיע לפעולות אכיפה בלתי נעימות.


