מי יממן עסקאות מגורים, ומה יקרה למי שלא יממש הסכמי גג?

הכנס ה-34 באילת של לשכת שמאי מקרקעין: בשנים הקרובות הגופים המוסדיים יממנו 50% מפרויקטי המגורים בישראל • "השמאים הם שומרי הסף של עסקאות המימון", קבעו המומחים • ח"כ יעקב אשר: "ראשי הרשויות והקבלנים צריכים לדעת שכל זכויות היתר שהם קיבלו כדי לבנות ילכו לערים אחרות ולא אליהם אם לא יבנו

כנס לשכת השמאים, אילת | צילום: באדיבות המצלם

ראשי הערים צריכים לדעת כי מי שלא יממש את ההסכמים שנחתמו איתו ולא יבנה, לא ייהנה יותר מזכויות היתר – שיועברו לערים אחרות. את הדברים הללו השמיע ח"כ אשר בכנס לשכת השמאים ה-34 שנערך השבוע באילת.

בנקים או גופים מוסדיים? בתחרות על מימון פרויקטים בתחום יש היום הרבה מאוד שחקנים. בכנס של לשכת שמאי מקרקעין במלון דן באילת נערך פאנל בהנחיית שמאי המקרקעין שמוליק כהן ובהשתתפות בכירי ענף המימון בישראל.

דניאלה פז, מנכ"ל ובעלים של חברת פז כלכלה והנדסה ציינה בפאנל, כי "עד לפני 5 שנים המערכת הבנקאית התקשתה להעמיד אשראי למימון פרויקטי נדל"ן בשל המגבלה הענפית. נעשו אז מספר צעדים ביניהם שיתופי פעולה של הבנקים עם גורמים מוסדיים על מנת להגדיל את יכולת המימון בעיקר בתחום מימון ערבויות חוק המכר. במקביל זה שלח אנשים יצירתיים להקים קרנות או חברות עבור המוסדיים שיספקו מענה נוסף לשוק. כיום אין מגבלת אשראי אבל עדיין יש חסמי כושר ייצור בענף הבנייה המהווים חסם להגדלת היצע הדיור, חסרים אדריכלים, חסרים מנופאים, חסרים מנהלי עבודה, יכולת הייצור של מדינת ישראל מוגבלת ועומדת על כ- 50,000 יחידות דיור לשנה".

סיסו יעקב, מנכ"ל קרן יסודות ציין, כי "בשנת 2005 הייתה מהפכה כאשר ועדת בכר פתחה את השוק והיום 50% מהאשראי העסקי עבר למימון חוץ בנקאי. אבל זה לא קרה בשוק המגורים בגלל הצורך בערבויות וזה היה החסם שסגר את השוק, הכסף המוסדי הלך לענפים אחרים. אנחנו עשינו שינוי כאשר חברנו לחברות הביטוח והתחלנו לספק אשראי לענף, לא רק ערבויות. לפי דעתי בשנים הקרובות ענף הנדל"ן יראה אחרת – גם במימון בניה למגורים יהיה איזון בין הבנקים לגופים החוץ בנקאיים".

נציגי הבנקים בפאנל ציינו כי הם לא חוששים מהקרנות.

טלי ריצ'מן מבנק דיסקונט ציינה, כי "אנחנו בבנק דיסקונט הכפלנו את האשראי שלנו בחמש שנים ולכן אני חושבת שיש מקום בשוק לכולם. אמנם קרה פה משהו מהפכני והאשראי החוץ הבנקאי פה כדי להישאר ולצמוח, אבל אין לי בעיה עם זה, תחרות היא דבר טוב ונכון גם לנו כבנקאים. זה שומר אותנו עירניים וחדים ואנחנו גם לומדים מהקרנות. לדוגמא, למדנו מקרנות כיצד לממן קבוצות רכישה וכיום אנחנו מצליחים  להתגבר על העניין הבירוקרטי של החיתום ויכולים לתת שרות עם מהירות תגובה כמו של הקרנות".

קלרה צברגל מבנק הפועלים ציינה, כי "בשנים האחרונות שוק ההון מאד פתוח ולחברות הגדולות בענף  קל וזול יותר לגייס בשוק ההון. עם זאת חברות פרטיות, חברות בתחום ההתחדשות העירונית יפנו לגופים חוץ בנקאיים. ככל שהשוק גדול, והוא גדל כל הזמן מבחינת ההיקפים, יש יותר מקום ליותר חברות שמספקות אשראי ויש מקום לכולם".

ואילו ירון בלנק מחברת מכלול המתמחה במתן אשראי במימון חברת הביטוח כלל, התייחס לתפקידם של השמאים בעסקאות המימון: "לקחנו את הרצון של השמאים ללמוד ולהרחיב אופקים והפכנו את התשוקה הזו לכלי עבודה. אנחנו מאמינים שהשמאים הם שומרי הסף ובכדי לשרת אותם, את הפרויקטים ואותנו אנחנו עורכים אחת לתקופה סדנאות בשטח. לדוגמא – בתל אביב יוצאים לאחרונה היתרים ברובע 4. המשמעות העבודה באזור של מי תהום, עבודה במגרשים קטנים ובאזור צפוף, ממשקי עבודה אל מול מחלקת הפיקוח – כל אלה ועוד הינם בחזקת עולם בניה חדש שהניסיון בו אינו רב, ואנו שמחים להוות גוף ידע שמעשיר את השותפים שלנו. אבל לפני שש שנים כשישבנו ועשינו תוכניות חשבתי שהשוק הזה ינוהל על ידי השמאים, אבל גנבו לכם את השוק. מי שמנהל את כל העסקאות והמכרזים הם עורכי הדין. רק שמאי אמור לעשות את זה, איך לא נכנסתם לתחום הזה? כי אתם פחות יזמים ויותר אנשי מספרים".

ומי יוריד את מחירי הדירות? כאמור, בכנס לשכת שמאי המקרקעין השתתף בפאנל סוער אחר ח"כ יעקב אשר שאמר כי "ראשי הרשויות והקבלנים צריכים לדעת שכל זכויות היתר שהם קיבלו כדי לבנות ילכו לערים אחרות ולא אליהם, אם התכניות לא יצאו לפועל".

לדבריו, "ביום שיהיו פה עשרות אלפי יחידות דיור בבניה ומפתחות מוכנים למסירה, מחירי הדירות יירדו. אין פתרון אחר".

כתיבת תגובה