מסכמים תשע"ח: אז, איך הביזנעס?

העסקים שנסגרו השנה מסמלים יותר מכל את המעבר לרכישות דרך האינטרנט • ומה זה אומר לנו, בעלי העסקים הקטנים? • לא סתם בעלי הרשתות הגדולות בישראל עוברות לזירת המסחר הממוחשבת • וגם: בורסת היהלומים בדעיכה ואיתה ענף פרנסה חרדי מוכר שאבד עליו הכלח

קונים ברשת. אילוסטרציה: tuthelens | שאטרסטוק

'גולף', 'קסטרו','הוניגמן', 'פוקס', 'פוראבר 21', נעלי מרקו, המשביר לצרכן – מה אומרים לכם השמות הללו?

הצד השווה שבהם, הוא שכל העסקים הללו נקלעו לקשיים בשנה החולפת. חלק מהם אף הגישו בקשות להקפאת הליכים בשל חובות ענק. תשע"ח לא ריחמה על העסקים הגדולים, אבל גם העסקים הקטנים והבינוניים נפגעו לא מעט. עשרות אלפי עסקים בישראל נסגרו, ובעלי הקניונים וחנויות שבעליהן משלמים שכר דירה חודשיים – חוששים לעורם בשנה הקרובה.

כזכור, לפי מחקר של בנק ישראל, צמצום הקצבאות העלה את מגמת היציאה לעבודה כגורם מכריע. נתון זה שהתפרסם בתשע"ח, מסקר את כל העשור האחרון ויותר, החל משנת 2003.

האם חלק מאלה שיצאו לעבוד בחרו להיות עצמאים – וחוו את הנפילות של תשע"ח על כיסם? אם כן, מה הועילו חכמים בקיצוצם.

אגב, בעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי בעלי עסקים, טענו אלה בתוקף כי התערבות הממשלה לטובת העסקים המקוונים פוגעת בהם מהותית. "עתירה זו לא נועדה למנוע את התחרות החופשית או להילחם בה", נכתב בראשה. "כל מה שמבקשות העותרות הוא תחרות חופשית בתנאי שוק שווים לעוסקים בישראל מול העוסקים בחו"ל. זאת, מכיוון שבעוד שהעסקים הישראלים נאנקים תחת עול התחרות, באופן בלתי מוסבר ממש, פועלת המדינה באופן אקטיבי כדי לפגוע בתחרות החופשית ולהעמיד את העסקים הישראליים בעמדת נחיתות מובנית ביחס למתחריהם בחו"ל".

מסתבר, כי על אף רפורמות והקלה על רישום עסקים החדשים ועוד כמה הקלות על בעלי העסקים שביצע שר הכלכלה אלי כהן, הפעילות בסביבה עסקית קשה, נותנת את אותותיה, ורשתות בינלאומיות מתקפלות מישראל כל עוד נפשן בן. הטוב הגדול כנראה ממתין מעבר לפינה, אולי בתשע"ט. הכל תלוי בתפילות.

קמעונאות ביתית

רגע לפני סוף השנה התבשרנו כי רמי לוי לא שוקט על שמריו. אחרי אמזון שאוטוטו מגיעה לישראל ואתר שופרסל – אמריקן אאוטלט – שיתחרה באמזון, וימכור מותגי בית וחשמל מוכרים יותר ופחות – כמיטב המסורת של 'שופרסל' והמותג הפרטי שלה, גם רמי לוי כאן, כדי להצליח, ובגדול.

מיד אחרי החגים ייכנס רמי לוי למיזם שייקרא 'רמי לוי פלוס' ובמסגרתו ישיק אתר אינטראקטיבי שניתן יהיה לרכוש בו את כל מה שלא ניתן לרכוש באופן ישיר ברשת המזון הקמעונאית הרגילה שלו. החל מריהוט ומוצרי אופנה וכלה במשקאות פרמיום אלכוהוליים ואפילו כלי בית ומתנות. ב-TheMarker דווח כי לצורך המהלך רכשה הרשת מרכז לוגיסטי בשטח של 12 אלף מ"ר במודיעין.

לפי הדיווח, רמי לוי מבטיח ללקוחות 'רמי לוי פלוס' שהמוצרים יגיעו עד בית הלקוח בתוך שלושה ימי עסקים בממוצע. בדומה לאיביי ואמזון, רמי לוי מבקש להפוך את האתר לפלטפורמה שתאפשר לבעלי עסקים קטנים לשווק דרכו את מוצריהם.

גם 'עלי אקספרס' הודיעה השבוע כי זמני השילוח הארוכים שלה ארצה – שארכו חודש ומחצה לעתים – יקוצרו משמעותית. באמצעות חברת השילוח Exelot ייפתחו מחסנים בקפריסין ומהם תגיע הסחורה לישראל בטווח של עד חמישה ימי עסקים. גם אם מדובר במעט מוצרים יחסית למלאי הענקי של עלי אקספרס – עדיין הבשורה מלמדת על השוק הישראלי המתפתח וחיבתו העמוקה לרכישות דרך המחשב.
ומה זה אומר לנו, בעלי העסקים הקטנים? האינטרנט כאן. נרצה או לא, הוא זירת המסחר הבאה. זה לא אומר שצריך לסגור את העסק – אבל בהחלט יש צורך בהרחבתו לפעילות בזירה המקוונת. אתר מסחרי או דפי נחיתה עם קמפיין באנרים זול שמפנה להזמנה טלפונית או במייל לחנות שמבצעת משלוח עד הבית – יכולים להכפיל את המכירות ויותר.
את החישוב תעשו בעצמכם.

ענף מגזרי נעלם

לקינוח הסקירה העסקית, היה כדאי להניח את האצבע על ענף פרנסה סמי-חרדי שהולך ודועך לאחרונה. השחיקה האיטית מתרחשת אמנם בכל העולם, באנטוורפן בפרט – אך גם באופן לא מועט בישראל: ענף היהלומים. מי שהיתה פעם מספר אחת בעולם בייצוא יהלומים ותכשיטים – לפחות לפי השילוט שהיה מתנוסס על חזית הבורסה, לפני שצמחו מגדלים סביב לה ושינו את מפת הנוף – הפכה לצולעת אחרי בורסות עולמיות אחרות, סוחרים ורשתות, משווקים וסוכנים שעובדים עצמאית.
פעם, כל סוחר מתחיל היה מוצא דרך להשתדך עם בורסאי אחר, ולהיכנס כמתווך או במלטש למצער, בבורסת היהלומים. כיום, אם תבחנו את השוק, הירידה תלולה משמעותית. הרווחים לא מה שהיו ורבים נוטשים את הענף. המצליחים הם לא המתווכים או הסוחרים אלא המלטשים – שהם יד ראשונה – והופכים את היהלומים הגולמיים לסחורה בעלת שווי. כלומר, בעוד שבעבר הסחר היה חופשי, כיום לכל יהלום יש זיהוי, וערך נקוב. לכן, רק ביהלומים גולמיים ניתן עוד לגזור קופון. זו הסיבה שרבים שהיו מתפרנסים בעבר בשופי מהבורסה, מוצאים את עצמם מחפשים אפיקי פרנסה אחרים.
סיבה נוספת לדעיכה, המעבר מיהלומים למותגים. בתכשיט מעצבים משולב באבני סברובסקי, העבודה נעשית באותה מידה. העיקר המותג. לך תסביר לרוכשת, שמדובר ביהלום נקי ומלוטש כל כך…

זו גם הסיבה שהמדינה והבורסה ליהלומים יממנו כרטיסי טיסה לקניינים שיגיעו לקנות יהלומים בישראל. "מערכת היחסים בין הממשלה לענף היהלומים הייתה טעונה שיפור בעבר. בזכות פעולות שביצענו, יחד עם נשיא הבורסה יורם דבש מערכת היחסים בין הענף והממשלה עלתה על פסים חיוביים. הבורסה ליהלומים זה גוף של אנשים שעובדים ומספקים פרנסה לעובדים ולמשק. זה לא מקום שאנשים מגלגלים כספים מפה לשם ועושים תעלולים פיננסיים ותספורות. זה חלומו של כל שר אוצר שיהיה גוף כמו הבורסה וחובתנו לעזור לו", את הדברים הללו אמר שר האוצר משה כחלון בהרמת כוסית לרגל ראש השנה שהתקיימה השבוע (ביום ד) בבורסה ליהלומים ברמת גן.

המימון לפרויקט יגיע מתקציב של 3 מיליון שקלים מסיוע שהממשלה נותנת לנו לקידום השיווק. מדובר בסיוע חסר תקדים שהממשלה מעניקה לענף.

חשוב להדגיש, כי לאחרונה מונה מנכ"ל לבורסת היהלומים. את ניצני השינוי, מתחילים להרגיש. ואם כחלון, שר אוצר אנמי ביחס לעסקים בישראל, מתפנה לסייע לענף במצוקה – גם אם מנכ"ל הבורסה שמגיע מהעשייה הפרלמנטרית ישב לו על הראש כדי שיעשה את זה – מגיעה לו טפיחה על השכם.

  

שר האוצר משה כחלון ונשיא בורסת היהלומים יורם דבש באירוע בבורסת היהלומים | צילום: אלעד גוטמן

 

כתיבת תגובה