מפת תקציבי הפרסום של המפלגות לקראת שינוי?

מחסני ועדת הבחירות | צילום אילוסטרציה: פלאש 90

החלטה תקדימית עם השלכות משמעותיות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, קבע אמש (רביעי) כי מחל ממחר (שישי, ה-1 למרץ) גם פרסומי תעמולת הבחירות באינטרנט, לרבות ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש, חייבים להיות מזוהים. זאת, על מנת להגביר את השקיפות ולמנוע הטעיה של האזרחים.

מי שהובילו למהלך הזה, הם עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר, שעתרו לוועדת הבחירות המרכזית נגד כל המפלגות. החוק הקיים קובע כי אין לפרסם מודעות ללא זיהוי, אלא שהחוק הקיים מתייחס לפרסומים בעיתונות הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה. בן מאיר ואבירם דרשו להרחיב את החוק גם כאשר הפרסומים מתפרסמים ברשתות החברתיות או באינטרנט בכלל, והשופט מלצר נענה לבקשתם.

כאמור, הצו שניתן קובע כי החל ממחר, בכל מודעה או פרסום פוליטי של אחת המפלגות או מטעם אחת מהן, הן יצטרכו לפרט את זהות המפלגה ולא להתחבא מאחורי שמות קש או עמודים עמומים. למעשה, בכל המפלגות הסכימו לעתירה הזו, מלבד 'הליכוד' ו'ישראל ביתנו' שטענו כי הדבר אינו בסמכותו של מלצר וכי הנושא צריך להיעשות ע"י שינוי חקיקה שכעת – כמה מצער – אינה אפשרית בשל פיזור הכנסת.

כבר במערכת הבחירות הקודמת בשנת 2015 הוגשה עתירה דומה, אלא שאז היא נדחתה בטענה כי יש לשמור על חופש הביטוי ברשת. מן הסתם שלאחר מערכת הבחירות בארה"ב ופרשת ההתערבות הרוסית שהייתה או לא הייתה, העדיפו הפעם בוועדת הבחירות שלא לקחת סיכונים.

ההתנגדות של 'הליכוד' ו'ישראל ביתנו' לעתירה, אינה מוכיחה בוודאות כי הן המפלגות היחידות שמשתמשות בעמודים שאינם מזוהים ברשת. כל המפלגות (מלבד יהדות התורה, אולי) עושים שימוש בעמודים ודפים אובייקטיביים לכאורה, שלמעשה קשורים בצורה כזו או אחרת לאנשי קמפיין הבחירות של כל מפלגה.

כספים רבים מתקציב הבחירות של כל מפלגה מתועלים לפרסום ברשת. כל מפלגה מעדיפה שהפרסום יהיה כמה שיותר אותנטי. ואותנטי – פירושו, רק כאשר האזרח שקורא את הפרסום חושב שמי שעומד מאחוריו הוא עמוד חדשותי או אינפורמטיבי אובייקטיבי ולא מפלגה פוליטית.

אז עד כמה הולכים להשתנות תקציבי הפרסום של המפלגות השונות ממחר? סביר להניח שגם לאחר הפסיקה הזו עדיין נתח גדול מאוד מתקציבי הפרסום יופנה לרשת. למעשה, ב'פייסבוק' אמרו כי הם "ילמדו את ההחלטה".