השופט דוד רוזן בדו"ח מיוחד החושף את כשלי המשטרה והפרקליטות בכל הנוגע לעינוי דין של נחקרים • "במצב העניינים הנהוג כיום, תיק הנשלח למשטרה על ידי הפרקליטות לצורך השלמת חקירה, מצוי ב'הדממה' לאורך חודשים ארוכים בה מתייצג התיק בפועל כ'מנותק קשר' עם הפרקליטות ללא פיקוח ומעקב אחר קצב התקדמות, של השלמת החקירה".
דוד שלומוביץ 26.06.2019
עינוי דין כשיטה | shutterstock במערכת המשפט בארץ, עינוי דין הוא כבר מזמן נורמה סבירה לחלוטין. כעת מתברר שהמשטרה מצטרפת גם היא לחגיגת העינויים. תיקים שנשלחים למשטרה להשלמת חקירה נתקעים שם לחודשים ארוכים מבלי שהפרקליטות תיתן מכה בפטיש מפעם לפעם על ראשה של המשטרה.
השופט דוד רוזן המשמש כנציב תלונות הציבור, לקח על עצמו את התפקיד והכה על קדקודיהם של המשטרה והפרקליטות גם יחד. מסקנה: קיים צורך בהסדרת מנגנון פיקוח ומעקב של הפרקליטות אחר תיקים שנשלחים להשלמות חקירה.
תלונה שהוגשה לאחרונה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בגין שיהוי הליכים בפרקליטות נמצאה מוצדקת. הנציב, השופט (בדימוס) דוד רוזן, הניח אצבע מאשימה כלפי החסר בהנחיית היועץ המשפטי בנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום. או במילים פשוטות יותר, אין פיקוח ומעקב די הצורך של התביעה על תיקים הנשלחים להשלמת חקירה במשטרה והתיקים נמרחים על פני חודשים ארוכים לשווא.
כך למשל עולה הטענה מתוך תלונה שהוגשה לנציבות כי חלפו למעלה מ-30 חודשים (שנתיים ו-7 חודשים) מאז החלה החקירה המשטרתית, וטרם הוגשו כתבי אישום בתיק, למרות הודאת החשודים בתיק. מדובר בעינוי דין מזעזע מאין כמוהו. החשודים כבר הודו בעבירה המיוחסת להם – אולי אפילו חזרו בהם והתחרטו על העבירות – וביקשו להניח כבר את הסיפור בעבר, אך לשווא.
במהלך הבדיקה התברר כי התיק טופל בפרקליטות במשך זמן סביר של כחודש ימים ולאחר מכן נשלח להשלמות חקירה במשטרה, וכאן מגיע החלק המעצבן, השלמות החקירה נמשכו על פרק זמן ארוך של 14 חודשים נוספים. ולא רק זה אלא שלאחר חזרת התיק לפרקליטות, הוא נבחן במשך עוד 16 חודשים נוספים (שנה ו-4 חודשים) עד שהוחלט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע.
מתשובת הפרקליטות לנציבות עולה, כי לכאורה לא נפל פגם בהתנהלותם היות ופרק הזמן בו התיק היה בטיפול הפרקליטות נכנס בתוך מסגרת התקופה הקצובה לטיפול בתיק – כפי שנקבע בהחלטת היועמ"ש העומדת במקרה זה על 18 חודשים (התיק טופל בפרקליטות במשך 17 חודשים). אולם בכל הקשור להשלמות חקירה לטענת הפרקליטות הזמן בו התיק נמצא במשטרה אינו כלול בזמן הטיפול בתיק כפי החלטת היועמ"ש.
אך האם הפרקליטות לא צריכה לנסות ולזרז את עבודת המשטרה? כתשובה לבדיקת הנציב ציינה הפרקליטות כי הפרקליט המטפל שוחח בטלפון 3 פעמים (אכן, מספר רב של פעמים… ד"ש) עם היחידה החוקרת בבקשה לקדם את השלמות החקירה.
בהחלטתו מציין הנציב רוזן, שלכאורה לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות שעמדה בסד הזמנים שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם זאת, הוא אינו עושה הנחות לפרקליטות שהתקשרה שלוש פעמים (!) למשטרה וכך הוא כותב בהחלטתו: "הגם שתעדוף השלמות חקירה הנדרשות על ידי הפרקליטות מהמשטרה אינן בשליטת הפרקליטות, עדיין לא ניתן להסכין עם העלמות ונאלמות קולה של הפרקליטות נוכח התמהמהות ו/או התאחרות שכזו בקבלת התיק חזרה בפרקליטות".
עוד הוא כותב: "במצב העניינים הנהוג כיום, תיק הנשלח למשטרה על ידי הפרקליטות לצורך השלמת חקירה, מצוי ב'הדממה' לאורך חודשים ארוכים בה מתייצג התיק בפועל כ'מנותק קשר' עם הפרקליטות ללא פיקוח ומעקב אחר קצב התקדמות, של השלמת החקירה".
בסוף החלטתו ממליץ הנציב ליועץ המשפטי לממשלה לנסות לתקן את המעוות ולשקול תיקון להנחייה מס' 4.1202, שעניינה 'משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום', כך שבתקופה בה מצוי תיק החקירה בידי המשטרה לצורך השלמה, תעקוב הפרקליטות ביתר שאת אחר התקדמות השלמת החקירה המבוקשת על-ידה. וזאת לא על ידי שיחת טלפון חברית ולא מחייבת ובוודאי לא לוחצת, אלא באמצעות פנייה רצינית בכתב לממונה הרלוונטי ביחידה החוקרת, לא באופן רנדומלי אלא בצורה מסודרת מדי תקופה – שתקבע על פי סיווג והגדרת התיק – לצורך קבלת עדכון אודות מצב הטיפול בתיק.
באשר לתיק המדובר נשוא התלונה, המליץ הנציב בפני פרקליטת המחוז להאיץ את הטיפול בו ולפעול לקידומו ככל הניתן, וזאת לנוכח חלוף הזמן המשמעותי ממועד הגשת התלונה – יולי 2016, חומרתו, האינטרס הציבורי והנזק העלול להיגרם לניהול המשפט בשל הימשכות הטיפול בתיק.
ומי שחושב שבכך הוציא הנציב מקל נוסף התקוע בגלגלי הצדק המסתובבים באופן איטי עד בלתי נראה, טועה ובגדול.
