מי דואג לחשבונות המייל והפייסבוק לאחר מות בעליהם?

מחצית מהגולשים מתנגדים למתן גישה מלאה למשפחתם לחשבונות הדוא"ל והפייסבוק לאחר מותם • כ-20% מהגולשים בעד לאפשר גישה לחלק מהתכנים בלבד • מקלב: "אין כמעט אדם שאין לו עיזבון דיגיטלי משמעותי"

חה"כ מקלב (ארכיון). אילוסטרציה: יעקב לדרמן | פלאש 90

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג) דיון בנושא "הזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות". יושב ראש הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "הציבור פחות מתייחס לנושא הזה, אולי זה בגלל המהירות, אולי בגלל חוסר המודעות ואנחנו כאן צריכים לתת את הדגש. יכול להיות שזה ייתן את המענה הדרוש ואנשים ינצלו את זכותם בחלק מהפלטפורמות להורות על אדם ממשיך. מנגד ייתכן שרק קידום כמה תקנות ייתן מענה שלם. הותרת המצב כפי שהוא תציף מקרים רבים של עגמת נפש".

מסקר שערכו פרופ' מיכאל בירנהק וד"ר טל מורס עבור 'איגוד האינטרנט הישראלי' בקרב מדגם מייצג של הגולשים בישראל, וממצאיו הוצגו לראשונה בדיון עלה כי כמחצית מהציבור לא מעוניין שתהיה לאיש מבני משפחתו או חבריו גישה לשירותי הענן, הדואר האלקטרוני או הרשתות החברתיות שלו לאחר מותו. כאשר כ-20 אחוזים מהם בעד גישה לחלק מהתכנים בלבד.

עוד עלה מהסקר שנערך בחודש שעבר, כי פחות מחמישית מהציבור מודעים לשירותי ניהול מורשת דיגיטלית במסגרתם מאפשרים חלק מתאגידי האינטרנט לבעל החשבון להותיר הרשאות לניהול החשבון במקרה של פטירה, וכי רק שישה אחוזים מהציבור הפעילו כלים אלה.

פרופ' בירנהק: "ככל שהחיים שלנו הופכים יותר דיגיטליים כך המוות שלנו הופך דיגיטלי יותר. המחקר מראה שיש מודעות מאוד נמוכה לנושא. חלק ניכר מהמשתמשים רוצים לשלוט בגורל המידע שלהם אחרי מותם, חלק מהם רוצים לעשות זאת בעיקר מפני המשפחה".

ורד שביט, בלוגרית וחוקרת עצמאית שאיבדה את אחיה, עיתונאי הרכב טל שביט, בתאונת דרכים, ונאלצה להתמודד לאחר מותו עם פריצה לחשבון הדואר האלקטרוני שלו, סיפרה על המצב המורכב: "כולם הולכים למות ולהותיר אחריהם מורשת דיגיטלית עשירה מאוד, כולל צעירים. בעולם הדיגיטלי, אם לא ניהלת את נכסיך בחייך שום דבר לא יעזור אחרי מותך, לא כסף, לא עורכי דין ולא שום דבר. אני מסייעת לאנשים ופעם אחר פעם אני נאלצת לומר: זה שאת אלמנה לא נותן לך זכויות דיגיטליות. נשבר לי הלב להסביר את זה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה. בארץ אף אחד מהגופים המוכרים לא מפרסם את המדיניות הדיגיטלית שלו אם יש כזו. מקבלים מהם הרבה תשובות – תביאו צו משפט, תביאו אישור פטירה".

שביט ציינה כי גם גוגל ופייסבוק להם פתרונות בדמות הותרת הנחיות למי להותיר הרשאות לחשבון, לא מפרסמים אותן. "אני מציעה שבכל הרשמה ובכל תקופה ישאלו התאגידים מה נרצה לעשות עם החשבון לאחר מותנו, וכן להרים קמפיין ארצי להעלאת המודעות לנושא".

מקלב סיכם את הדיון ואמר: "מדובר בנושא מורכב מאוד כאשר בסופו של דבר אנחנו תלויים בספקים וחברות בינלאומיים ונצטרך לעבור מחסום גדול עד לפתרון. אך זה לא צריך למנוע מאתנו להתקדם. ממשרד המשפטים אני מבקש לבחון את הסוגיה של קניין רוחני – מה אומר החוק ומה אתם מציעים כחקיקה להסדרה. אין ספק שהשלב הראשון זו המודעות, היא יכולה לתת הרבה, לצד כך כאמור מונחת על השולחן גם חקיקה לצורך הסדרה, אנחנו חייבים זאת לציבור".

כתיבת תגובה