מרתק והיסטורי | אטלס חדש: צפוף פה, אבל יהיה צפוף עוד יותר

לראשונה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אטלס סטטיסטי ייחודי שעוסק ב–70 שנים של סטטיסטיקה במדינת ישראל, החל בהקמת המדינה ועד שנת העצמאות ה-70 (2018-1948) | האטלס מציג את התפתחותה של מדינת ישראל בתחומים דמוגרפיה, חברה וכלכלה ובמגוון תחומים נוספים, והוא יצא לאור במהדורה מודפסת מוגבלת ופורסם באופן מקוון באתר האינטרנט של הלמ"ס

הכותל בברכת כהנים. צילום: אוריה תדמור פלאש90

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) אטלס סטטיסטי היסטורי, הכולל אוסף גדול של נתונים סטטיסטיים בעלי עניין על מדינת ישראל. את הנתונים האלה אספה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במשך 70 שנים, החל במפקד הראשון בשנת 1948 ובשנתון הסטטיסטי לישראל מס' 1, המשך בנתוני מפקדי האוכלוסין לאורך השנים, וכלה במפות עדכניות מהשנתון הסטטיסטי לישראל, המכילות נתונים על שנת ה-70 למדינה.

מנתוני האטלס עולה כי "צפוף פה, אבל יהיה צפוף עוד יותר". בשנת 1948 מנתה האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל כ-717,000 תושבים. בשנת 2020 מונה אוכלוסיית ישראל יותר מ-9 מיליון תושבים. מספר זה צפוי להכפיל את עצמו תוך 40 שנים ולעבור את ה-18 מיליון בשנת 2060.

האזורים הצפופים ביותר בארץ נשארו מחוזות תל אביב והמרכז. נפת תל אביב הייתה הצפופה ביותר מאז קום המדינה, וגם היום היא הנפה הצפופה ביותר בארץ. בשנת 2018 היו בנפת תל אביב 8,300 נפשות לקמ"ר. בשנת 2035 נפת תל אביב צפויה להכיל 10,800 תושבים לקמ"ר.

עוד עולה מהנתונים כי רוב הישראלים הם עירוניים. בשנת 1948, 77% מהאוכלוסייה היהודית בארץ התגוררה ב-29 יישובים עירוניים (יישובים המונים 2,000 תושבים ויותר). 70 שנים מאוחר יותר, עלה אחוז זה ל-92% מכלל האוכלוסייה ב-258 יישובים עירוניים. ב-1948 היה יישוב גדול אחד שמנה יותר מ-100,000 תושבים (תל אביב-יפו), ב-2018 היו 15 יישובים כאלה.

בתוך כך, אחוז הקיבוצים הצטמצם מ-48% מכלל היישובים בארץ ב-1948 ל-22% ב-2018. אוכלוסיית הקיבוצים, שהייתה 8% מכלל האוכלוסייה היהודית ב-1948, מנתה בשנת 2018 רק 2% מכלל האוכלוסייה.

בנוסף, ירושלים מתקרבת למיליון תושבים. בשנת 1948 מנתה האוכלוסייה היהודית בירושלים כ-83,000 תושבים מתוך כ-717,000 תושבים יהודים בישראל. אחד מכל שמונה ישראלים היה ירושלמי. מגמה זו השתמרה עד היום – בשנת 2018 אחד מכל 9 ישראלים הוא ירושלמי. עם אוכלוסייה של יותר מ-900,000 תושבים בשנת 2018, ירושלים היא העיר הגדולה בישראל וצפויה להיות העיר הראשונה במדינה שתחצה את רף מיליון התושבים.

על פי נתוני הלמ"ס אחוז היהודים ילידי חו"ל בארץ הולך ויורד. בשנת 1948 ב-17 אזורים  בארץ (מתוך 19) אחוז היהודים ילידי חו"ל היה יותר מ-45%, וב-14 אזורים מתוכם יותר מ-60%. בשנת 2008 בכל אחד מהאזורים היו פחות מ-45% יהודים ילידי חו"ל.

והעלייה משנה את פניה. עיקר העלייה בשנים 1948-1903 הייתה ממדינות אירופה השונות והמובילות היו: פולין, רומניה, גרמניה ורוסיה. העלייה בשנים 2018-1990 הייתה מגוונת יותר, והמדינות המובילות היו: בריה"מ (לשעבר), אתיופיה, צרפת וארצות הברית.

כבר לא צעירים כמו פעם?! לצד העובדה שאוכלוסיית ישראל נחשבת צעירה, אחוז בני 65 ומעלה באזורים השונים בארץ נמצא בעלייה מתמדת לאורך השנים. מגמה זו בולטת באזורים שלאורך הים התיכון ובעמקי הצפון. עם זאת עולה מהתנונים כי אנחנו משכילים יותר. מנתוני המפקדים השונים עולה כי אחוז בעלי תואר אקדמי נמצא בעלייה מתמדת לאורך השנים. בשנת 2018 ברוב אזורי הארץ אחוז בעלי תואר אקדמי מתוך בני 15 ומעלה היה לפחות 15%, ואילו ב-1972 הנתון בכל אחד מהאזורים היה נמוך מ-10%. במפקד 1961 השאלה הזו כלל לא נשאלה.

70 שנים אחרי – מפות ומשמעויות

על פי נתוני האטלס 64% ממחוז תל אביב הם שטחים בנויים. במחוז מרכז (העוטף את מחוז תל אביב) –  24% ובדרום – רק 1.6%. מתוך סך השטחים הבנויים במדינה, 66% הם למגורים.

עיקר החקלאות היא בעוטף עזה. 40% משטחי הגידולים החקלאיים בארץ הם באזורים הסמוכים לרצועת עזה, מלכיש ועד אשדוד. ריכוזי חקלאות משמעותיים נוספים נמצאים באזורי עמק יזרעאל, הגליל התחתון המזרחי ומערב השרון.

ובשרון מוציאים יותר כסף. בדומה לערים גדולות כמו חיפה, רמת גן ותל אביב-יפו, ההוצאה החודשית הממוצעת לנפש בערי השרון הייתה מהגבוהות ביותר בארץ.

הישראלים אוהבים לנפוש באילת. אילת שוברת שיאים לאומיים במספר הלינות במלונות. בשנת 2018, לפני התפרצות מגפת הקורונה, היו בעיר כ-7 מיליון לינות. 90% מהן של ישראלים והשאר של תיירים. בים המלח נרשמה מגמה דומה –  75% מהלינות היו של ישראלים. בירושלים ובתל אביב-יפו, לעומת זאת, כ-75% מהלינות במלונות היו של תיירים. בטבריה, בנתניה ובהרצלייה החלוקה בין ישראלים לתיירים הייתה כמעט שווה, עם נטייה קלה לטובת התיירים.

ההי-טק נמצא במרכז. רוב חברות ההזנק (סטארט-אפ) בארץ מרוכזות במחוז תל אביב, ואחריו במחוז המרכז ובמחוז חיפה. במחוזות תל אביב והמרכז מתרכזות עיקר ההוצאות למחקר ופיתוח במגזר העסקי – 65% מכלל ההוצאות בארץ.

כולנו יודעים היכן הפקקים, אבל אנחנו עדיין עומדים בהם. הכבישים עם ספירות התנועה הגבוהות ביותר הם באזור גוש דן, כביש 6 וכביש 1 בין תל אביב לירושלים. אחריהם אזור מערב הגליל והכניסה הצפונית לבאר שבע.

גרים במרכז? הדירה שלכם שווה יותר. הערים שבהן שווי דירת המגורים הממוצע הגבוה ביותר נמצאות בשרון ובמרכז. חמש הערים היקרות ביותר בארץ הן (לפי סדר יורד): תל אביב-יפו, גבעתיים, ראש העין, רמת גן והרצלייה. ירושלים נמצאת במקום השישי.

מה כבר שאלנו?

עוד מופיעים באטלס שאלות שנשאלו אזרחי ישראל על ידי הלמ"ס במפקדים השונים לאורך השנים.

לשים את החלב במקרר? בשנת 1961 שאלנו את אזרחי המדינה אם יש להם מקרר או ארגז קרח במטבח, ואם יש בכלל סידור לבישול בדירה. ב-1972 רק שאלנו אם יש מטבח בבית, ומאז הפסקנו לשאול.

סליחה, איפה השירותים? שאלות לגבי בתי שימוש תמיד עניינו אותנו! ב-1961 שאלנו האם השירותים נמצאים בתוך הבניין או מחוצה לו והאם יש בהם מתקן שטיפה. גם במפקד 1972 התעניינו במיקום של השירותים (בפנים או בחוץ) והאם הם צמודים לאמבטיה או נמצאים בחדר נפרד. ב-1983 רק שאלנו אם יש או אין שירותים בבית, ובמפקדים הבאים כבר הבנו איפה ממוקמים השירותים של כולם, אז עברנו לשאול כמה חדרי שירותים יש בדירה.

השכנים באים להתקלח. מ-1961 ועד 1995 שאלנו אם יש או אין אמבטיה או מקלחת בבית. ב-1961 שאלנו האם האמבטיה והמקלחת הם לשימוש המשפחה בלבד, או שמא השכנים באים להתקלח אצלכם. רק אל תשכחו מגבת.

צריך להדליק את הדוד? כבר ממפקד 1961 בדקנו מהו הסידור לחימום המים באמבטיה ובמקלחת, וכבר אז שאלנו האם יש במשק הבית דוד שמש או דוד חשמלי. שאלה זו נשאלה בכל המפקדים שנערכו בישראל.

עוד אומרים בלמ"ס כי במפקדים השונים שאלנו לגבי ההימצאות של מוצרים בני קיימה (מוצרים שהם בשימוש משק הבית, אך לא בהכרח בבעלותו). ב-1972 שאלנו אם יש לכם טלפון, מזגן, תנור אפייה בבית. ב-1995 כבר התקדמנו לשאלות על מייבש כביסה, מיקרוגל, וידאו ומחשב אישי, וב-2008, בנוסף על שאר המוצרים, נשאלו שאלות לגבי טלפונים סלולריים, חיבור לאינטרנט ומחשבים. ב-1972 התחלנו לשאול למי יש לפחות מכונית אחת לשימושו, וב-2008 שאלנו למי יש שתי מכוניות ויותר וגם מי הבעלים או שהרכב בהֶחְכֵּר (בליסינג). ב-1961 בכלל לא שאלנו אם יש לכם מכונית.

על פי הלמ"ס, המטרות העיקריות בהפקת האטלס הן כדלהלן: הצגת מפות עם נתונים סטטיסטיים היסטוריים על מדינת ישראל, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; פרסום מחודש של מפות סטטיסטיות בעלות ערך היסטורי; השוואה של נושאים סטטיסטיים בעלי עניין בין המפקדים השונים, והצגת תמונת מצב עדכנית של החברה בישראל בשנת ה-70 להקמת המדינה, באמצעות מפות.

באטלס ישנן 28 מפות היסטוריות ו-12 תרשימים היסטוריים שנסרקו מהמקור; 6 מפות עם נתונים עדכניים המבוססות על מבנה כרטוגרפי של מפות היסטוריות מקוריות,  מוצגות לצד המפות המקוריות; 235 מפות ו-43 תרשימים שהופקו במיוחד עבור האטלס בעיצוב עכשווי.

כתיבת תגובה