מחקר "ביצועי פרט בשוק העבודה" שבוחן את "השפעת מגדר האחים והאחיות" על השכר ועל ההתנהלות של היחיד בעבודתו העתידית – גילה כי הרכב משפחות מסוים יגרום לילדים להשתכר יותר או פחות בעתיד • אולם חשוב להדגיש: זהו רק מחקר, שגם עורכיו מצהירים כי לא כולו בא אל סיומו • ומדוע לא נבחן המגזר החרדי כחלק מקבוצות האוכלוסייה?
דוד שלומוביץ 22.12.2019
האם בתינוקייה כבר נקבע עתידך הכלכלי? | אילוסטרציה: פלאש 90 בת תחלה סימן יפה לבנים: מחקר חדש של בנק ישראל, מצא קשר בין אחים ואחיות בוגרים, לבין גובה השכר. תחת הכותרת "השפעת מגדר האחים והאחיות על ביצועי הפרט בשוק העבודה", טוענים בבנק ישראל כי בקבוצות אוכלוסייה מסוימות, יש להרכב המגדרי של משק הבית בו העובד גדל, השפעה פוטנציאלית ניכרת על שכרו.
כך למשל, המחקר מצא כי נשים וגברים שמוצא הוריהם מאירופה או מצפון אמריקה ולהם שתי אחיות מבוגרות יותר, מרוויחים שכר גבוה יותר בכ-7%, ממי שהוריהם מאותו מוצא אך עם שני אחים מבוגרים יותר. מאידך, לא נמצאה השפעה של הרכב האחים והאחיות המבוגרים יותר, על בוגרים שמוצא הוריהם מאסיה, מצפון-אפריקה או ממשפחות בהן מוצא ההורים שונה זה מזה.
המחקר נערך על ידי ד"ר יובל מזר ואורי זילבר, מחטיבת המחקר של בנק ישראל והוא משתלב בדיון הכלכלי, בסוגיית "Nנture vs. Nurture" (תורשה מול סביבה) – מידת ההשפעה על השכר, של תכונות או מאפיינים מולדים הקשורים במגדר, לעומת השפעות של הסביבה.
ומדוע שבנק ישראל יבזבז את משאביו על מחקרים מעין אלו? קראו את דברי ההסבר הבאים: "תרומתו של המחקר הנוכחי בהשוואה לספרות בעולם, היא בממצא שהשפעת ההרכב המגדרי של משק הבית בתקופת הילדות על השכר, שונה משמעותית בקבוצות אוכלוסייה שונות. ממצא שהבנת התמסורת שלו ופירושו, דורשים מחקר נוסף".
כדי להקל על החוקרים ולא להסתבך עם סדרות ארוכות של ילדים, התמקד המחקר רק באוכלוסייה היהודית הלא חרדית, לדברי החוקרים "דפוסי הילודה באוכלוסייה החרדית ובחברה הערבית, שונים באופן ניכר מיתר האוכלוסייה, ובפרט בתקופת המדגם".
החוקרים ניתחו נתונים לאורך עשור, על יהודים לא – חרדים (ילידי 1975— 1985), שנולדו אחרונים במשפחה, לאחר שני אחים או שתי אחיות. ממצאי המחקר מלמדים כי בקבוצות אוכלוסייה מסוימות, יש להרכב המגדרי של משק הבית בו העובד גדל, השפעה פוטנציאלית ניכרת על שכרו.
לדברי החוקרים, הבנה עמוקה יותר של התופעה ושל המנגנונים המוליכים אליה – ובפרט, האם היא משקפת בחירה של הפרטים או השפעות של משק הבית, הפוגעות (יתכן אף שלא במודע) בכושר ההשתכרות העתידי ובמיצוי ההון האנושי שלהם – יכולה לתרום לפיתוח מנגנוני התערבות מוקדמים, שיאפשרו לאותם פרטים לשפר את כושר ההשתכרות שלהם בבגרותם.
הממצאים שמעלה המחקר, עוסקים בין היתר ברמות השכר בקרב נשים ממוצא אשכנזי, שם נמצא הקשר החזק ביותר בין מבנה המשפחה לשכר: אישה אחרי שני אחים מרוויחה 7.9% פחות מאישה אחרי שתי אחיות, ואילו אישה אחרי אח ואחות מרוויחה 8.3% פחות מאישה אחרי שתי אחיות. לדעת החוקרים "ההבדל בין שני הפערים האלה איננו מובהק. דהיינו, בתת קבוצה זו, סביבה הומוגנית נשית עדיפה באותה מידה, הן על פני סביבה הומוגנית גברית והן על פני סביבה הטרוגנית, במונחי כושר השתכרות".
נתון נוסף עוסק בגבר עם אחים בלבד, המרוויח בממוצע 2.5% פחות מגבר עם אח ואחות. בקרב פרטים ממוצא ספרדי הפער גבוה יותר 6.6% ובקרב בני מעמד הביניים (עשרת האשכולות החברתיים-כלכליים המרכזיים), מגיע הפער ל-3.5%. בקרב נשים מצא המחקר, כי נשים עם אחיות מרוויחות 4.3% יותר מאשר נשים עם אחים, באופן מובהק. ראוי לציין שהחוקרים המכובדים לא ממש בטוחים בעצמם: "בשיטת Logit הממצא אומנם שומר על כיוונו אך מאבד את מובהקותו ויורד ב-2.7 אחוז".
גם אם חשיבות מוצא ההורים דועכת עם השנים, בשל הגידול בשיעור המשפחות בישראל, בהן מוצא ההורים שונה זה מזה (ובנוסף, כיום, כמעט מחצית מהיהודים, נולדו בישראל לאב שנולד בישראל), התובנה כי מבנה מגדר משק הבית, משפיע משמעותית על התוצאות העתידיות של הילדים, בשוק העבודה, מצביעה על כך שבחינת משתנים מסוג זה, עשויה לסייע לזהות חסמים, למיצוי ההון האנושי במשק ולהוליך לגיבוש דרכי התערבות מתאימות.
היות ולמעשה אין כרגע באמת "דרכי התערבות מתאימות", שיכולות להוות גורם "משפיע משמעותית על התוצאות העתידיות של הילדים", אולי מן הראוי היה לחזור על דברי הסיכום של החוקרים המוערכים: "תרומתו של המחקר הנוכחי בהשוואה לספרות בעולם, היא…", שממצאיו, "דורשים מחקר נוסף".
23/12/2019 9:35
מראש השנה עד ראש השנה פשוט לא?! (לא צריך מאמר בשביל להבין את זה)