הספקים הקטנים והבינוניים לא מחכים לסיוע מהמדינה | מנכ"ל אפ קפיטל: זו יכולה להיות שעתן היפה של החברות והרשתות הגדולות במשק | "תפגינו סולידריות עם הספקים הקטנים ותקדימו להם, מיוזמתכם, את התשלומים"
שי קליין 11.01.2022
מריאנו פטסינסקי, מנכ"ל אפ קפיטל | צילום: אסף לבבימים האחרונים מתרבות הידיעות על בעלי עסקים שפעילותם נעצרה, כמעט כליל, כתוצאה מגל האומיקרון. יחד עם זאת, הפעם הסיוע מהמדינה צפוי להיות קטן, אם בכלל, וההוצאות השוטפות ממשיכות. מדובר בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים בתחומי התרבות, בידור, קמעונאות, מסעדנות, חנויות מסוגים שונים ובעלי מקצוע קטנים. על פי הדיווחים, בחלק מהמקרים מדובר בירידה דראסטית של 40%-50% בהיקפי הפעילות.
מנתוני חברת הפינטק והמימון אפ קפיטל עולה כי אחת ההשלכות של המצב היא זינוק חד מצד עסקים וספקים להקדים תשלומים המגיעים להם. מהנתונים עולה כי מתחילת ינואר נרשם זינוק של 18% בבקשות, לעומת התקופה המקבילה בדצמבר.
בעיית מוסר התשלומים במשק, ובכלל זה בעיית ה"שוטף פלוס" (בה הספק מקבל, בדרך כלל, את התשלום רק לאחר 30-90 ימים) היא בעיה מוכרת וקשה במשק, אולם בתקופה זו עלולה להיות לה השלכות דרמטיות על יכולתם של עסקים קטנים ובינוניים לשרוד את המשבר. על פי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (ספטמבר 2021) 39% מהגופים הציבוריים, 34% מהגופים הממשלתיים ו-28% מהרשויות המקומיות אינם משלמים בזמן. במגזר הפרטי מוסר התשלומים אינו טוב בהרבה. 23% מלקוחות עסקים קטנים ובינוניים (המעסיקים 5–19 עובדים) חורגים מהמועד לתשלום. הדבר חמור במיוחד במגזר התעשיה בו למעלה מ-35% מהלקוחות חורגים מתשלום במועד, בכ-20 יום בממוצע.
בארץ קיימות שתי שיטות מרכזיות המאפשרות לספקים להקדים את התשלומים המגיעים להם: השיטה הראשונה היא "פקטורינג"- שיטת מימון המאפשרת לספק לקבל באופן מיידי את התשלום המגיע לו, בניכוי עמלה, כנגד החשבונית שהוציא. השיטה השניה היא "נכיון צ'קים" ולפיה הספק יקבל תשלום מיידי, כנגד צ'ק דחוי שקיבל. גם זאת בניכוי עמלת הגוף הפיננסי שניכה את הצ'ק.
מריאנו פטסינסקי, מנכ"ל אפ קפיטל מסביר את הזינוק בביקוש להקדמת התשלומים בשני גורמים. הגורם הראשון הוא החשש של ספקים מקריסת לקוחות כתוצאה ממשבר האומיקרון. "כשספקים רואים בשבוע האחרון את הדיווחים על עוד ועוד עסקים שנקלעים לקשיים ושחלקם לא ישרדו את המשבר, הם עושים את החשבון לבדם. עדיף להם לקבל כאן ועכשיו את התשלום הדחוי המגיע להם, גם אם יקבלו כעת סכום נמוך במעט". הסיבה השניה היא בעיית התזרים של הספקים עצמם. "אמנם הדיווחים הם על העסקים בתחומים השונים שנפגעים מהירידה בהיקפי הפעילות, אבל חשוב לזכור שלכל עסק שכזה יש לעיתים עשרות ספקים מהם הוא עוצר באחת את ההזמנות או שדוחה להם את התשלומים המגיעים להם. ספקים אלה, היכולים להיות במגוון רחב של תחומים כמו חומרי גלם לענפים השונים, חומרי נקיון, יצרני שקיות וכדומה, נקלעים למצוקה תזרימית ומחפשים פתרון שיאפשר להם לעמוד בהוצאות השוטפות".
לדברי פטסינסקי, דווקא כעת זו יכולה להיות שעתן היפה של החברות הגדולות והרשתות המבוססות במשק. "במרבית המקרים הספקים לא יבקשו מיוזמתם מהלקוח להקדים להם תשלומים. בדרך כלל הם לא יעשו זאת מהבושה של היקלעות למצב כלכלי רעוע ובגלל חוסר הרצון לשדר ללקוח שהספק איתו הוא עובד נמצא במצב כלכלי בעייתי. המחשבה של מרבית הספקים היא שחשיפת מצבם הכלכלי עלולה לפגוע בהמשך עבודתם מול אותו לקוח, שיעדיף ספק יציב".
"לכן", אומר פטיסנסקי, "החברות הגדולות במשק ובכלל זה רשתות בתחומי המזון והפרמה שפעילותן דווקא גדלה בימים אלה, צריכות לקדם מיוזמתן פניה לספקים ולהציע להם להקדים להם תשלומים, ככל הניתן. בעולם זהו תחום מימון מקובל הנקרא רוורס פקטורינג. חברות אלה ירוויחו פעמיים: מצד אחד הן יחזקו, פיננסית, את הספקים עימן הם עובדים וישמרו על יציבותם ויכולתם להמשיך לספק את הנדרש. מצד שני הן יוכלו ליהנות מהנחה שיקבלו תמורת הקדמת התשלומים.
יתרה מכך, ומעבר לשיקולים הכלכליים גרידא, זו יכולה להיות הבעת סולידריות של הגופים הגדולים במשק עם הספקים הקטנים והבינוניים. "הרי ההתמודדות עם הקורונה תלויה בסולידריות החברתית, גם בתחום הבריאותי וכעת גם בתחום הכלכלי" אומר פטסינסקי.
