נכנסים לחובות אבל בעיקר עבור דירות

החוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי הגיע ברבעון השלישי ל-1.5 טריליון שקלים • גידול בחוב משקי הבית שהגיע ל-581 מיליארד שקלים • רוב החוב של משקי הבית הושקע בדיור

עול החובות | אילוסטרציה: שאטרסטוק

בנק ישראל מפרסם את דוח התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השלישי של 2019. מהדוח עולה בבירור, שעם ישראל ממשיך לרכוש דירות בהתלהבות רבה. ברביע השלישי של שנת 2019, נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-18.3 מיליארדי שקל, גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-14.8 מיליארדים). עם זאת, באוקטובר נרשמה ירידה, הנובעת מעונתיות, בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו בכ-4.4 מיליארדי שקל.

באופן כללי, משקי הבית של אזרחי ישראל חייבים לבנקים ולחברות האשראי 581 מיליארד שקל. זאת עליה של כ-9 מיליארדי שקלים (1.6%), ברבעון השלישי של השנה. מתוך הסכום הכולל, 379 מיליארד מושקע בדיור, עליה של כ-6 מיליארדי שקלים (1.7%). יתרת החוב, 202 מיליארד שקל מושקע ברכבים, טיולים, שיפוצים ושאר הנאות החיים, או כהגדרת בנק ישראל 'החוב שלא לדיור'. חוב זה צמח ברבעון השלישי בכ-3 מיליארדים ש"ח (1.6%). זאת בשונה ממגמת הירידה שאפיין נתון זה בשנתיים האחרונות.

מחלוקת החוב נראה כי ישנה ירידה בפופולריות הבנקים. 508 מיליארד שקל מסך כל החובות של עם ישראל נלקח מהבנקים (89% מהחוב). יתרת החוב מצוי בידי חברות הביטוח (30 מיליארד שקל), חברות כרטיסי האשראי (22 מיליארד שקל) וגם ממשלת ישראל. זאת מעמידה הלוואות בתנאים מיוחדים לזכאים העולות לסך של כ-12 מיליארד שקלים.

נתון נוסף מעניין העולה מן הדוח, הוא ירידה של כ-0.7 מיליארד שקלים ביתרת העו"ש השלילית של משקי הבית. יתרה זו עומדת על כ-11 מיליארדים ומשקלה בסך החוב שלא לדיור הצטמצם בכ-0.4 נק' האחוז לרמה של כ-5.5%, זאת בהמשך למגמת הירידה ביתרת העו"ש השלילית, שהחלה בשנת 2016.

על פי בנק ישראל, קיימים מספר פרמטרים, אותם אפשר ל'האשים' בהתפתחות זו: "הגדלת אפשרויות האשראי למשקי הבית, כך שהיכולת של הצרכנים ללוות באופן מסודר ובריבית נמוכה, מאשר הריבית על יתרות שליליות בחשבון העובר ושב (הריבית על 'המינוס'); שיפור בהכנסות משקי הבית, שבא לידי ביטוי בירידה ברמת האבטלה ובעלייה של השכר הממוצע במשק; מודעות משקי הבית לאוריינות פיננסית.

למרות זאת, יתרת החוב הכללי של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, הגיע ברבעון זה למספר עצום של -1.5 טריליון שקל. העלייה נובעת, בין היתר, מהגידול האמור ביתרת החוב של משקי הבית בעיקר בחוב לדיור. בצד השני של המטבע, עם ישראל מחזיק בכ-3.9 טריליון שקל במה שנקרא 'נכסים פיננסיים'.

כתיבת תגובה