סבלנות וזמן • העסק כתהליך ולא כתוצאה

אילוסטרציה: Still Life Photography, Canoneer | שאטרסטוק

רינה היא לקוחה ותיקה ושבעת ימים. למרות גילה המתקדם יש בעיניה אש להבה. היא רוצה לבלוע את כל העולם כאילו רק עתה סיימה את לימודיה בסמינר.

אלא שרינה מעולם לא למדה בסמינר ואף לא בשום מוסד לימודים חרדי. אקדמיה ותארים יש לה בשפע ובשופי. אבל כל אלה לא ממש מסייעים לה להתקדם בחיים העסקיים. כן, ניחשתם נכון, היא מה שקרוי "חוזרת בתשובה".

כשהיא יושבת מולי אני רואה את הרצון, את החריצות ואת הנכונות. בכל אופן, מי שעשתה את כל הדרך לאבינו שבשמים ועדיין עושה זאת יום אחרי יום, חייבת שיהיו לה מכל אלה למכביר.

אז הבנו, תעודות לא חסר. כישורים יש בשפע. מטרות ויעדים – מסומנים וברורים. אז מה חסר? היא שואלת אותי בציפייה. ואני, כמאמנת מסורה, מחזירה את השאלה אליה. מה חסר רינה, מה חסר כדי שיזמינו אותך לכל מקום בארץ ובעולם לספר את סיפור התשובה שלך עם תובנות מעולם הטיפוח שאת עוסקת בו?

‏■ סבלנות

סבלנות לתהליך. כי החיים הם לא תוצאה. החיים הם דרך! דרך של אמונה. דרך של בירור. דרך של שפל שאחריה גאות וחוזר חלילה. הקב"ה סימן לרינה את הדרך כדי שתוכל לפגוש אותו בכל פעם מחדש.

מה עשינו? ישבנו ושיכתבנו שוב ושוב את הסיפור שלה עד שהיו לו התחלה אמצע וסוף. עד שהייתה לו פתיחה ראויה. עד שהיו לו תובנות מחכימות ועד שדייקנו את הסוף המנצח.

אבל למרות זאת, רינה נותרה בשאלתה: נו, מתי? מה את אומרת מירי, לשלוח את המצגת לגרפיקה? להזמין צלם למחר? לסגור עם עיתון הנשים ראיון להשבוע? ירתה שאלות בקצב של מכונת ירייה.

שאלתי את עצמי איך מאטים את הקצב של מי שבצעירותה הידסה מעדנות על מסלול דוגמנות? איך מרגיעים את הנפש של יזמית שרוצה להביא את בשורת טיפוח החן לאישה היהודית בכל במה בעולם?

איך מסבירים לה שהחיים הם לא שיעור מחול ובטח לא כיתת אומן?

■ זמן

החיים הם מה שקורה בין עבודות. בין נשימות. בין תובנות. המשימה הראשונה שלי הייתה לקנות לה לוח כזה גדול וירוק עם גירים צבעונים בו תסמן כל יום מתי היא עובדת ומתי היא נחה. והיא, אישה-ילדה בגוף של רקדנית עם נפש של אמנית, הייתה צריכה שוב לחשב מסלול מחדש. כי החיים אצים-רצים ולה יש מסר ושליחות להביא לעולם. והיא רוצה גם, וגם וגם.

וכדי להגשים את החלום שלה – להעצים את בנות ישראל דרך טיפוח החן – מה שנדרש ממנה הוא לזכור שיש בנו שני צדדים: פיזי ורוחני, גופני ונפשי, גבוה ונמוך, רחב וצר. כל אלה מתכנסים לאישה אחת אמיצה שכבר שלושים שנה עוסקת בעבודת התשובה שמרגישה שהגיע זמנה לממש את הייעוד שלה.

אבל רק כאשר היא תעשה ״גם וגם״ (בגימטרייה 86) במינון הנכון, רק כשהיא תלך בדרך ״הטבע״ (86), היא תראה את ״אלוקים״ (נחשו מה? 86) ותוכל לממש את חלומה ולבוא על סיפוקה בגשם וברוח.