סליחה? המשכנתא של מי בסיכון?! || תגובה

לא מפולחים נכון. חרדים | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

הסקירה שפרסם היום אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר הקובעת כי משכנתאות שנטלו חרדים, נמצאות – בחלקן לפחות, בסיכון גבוה יותר משל מגזרים אחרים, מקוממת.

פעמים רבות כתבנו ב'ביזנעס' כי באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר יושבים מומחים וגאונים אשר מכירים את המגזר החרדי מבעד לנתונים ולא מתוך השטח. הניסיון של המומחים במחקר זה להסתמך על נתונים מהחודשים מרץ-אפריל במקביל לחישובים מפותלים וסטטיסטיקות של חמישונים ומחקרים, מעלה את החשש שהם מפספסים את הפואנטה; או גרוע מכך: מסמנים את המטרה טרם יצא החץ ממקומו.

המומחים – במחילה מכבודם – אולי שכחו את הנקודות הבאות: מרבית העסקים שעדיין לא חזרו לפעילות, שייכים לתחומי התיירות והפנאי בהם החרדים כמעט ולא מועסקים (גם בקניונים כמעט ולא מועסקים חרדים); דוח נתוני דורשי העבודה מעלה כי בערים החרדיות חלו הירידות המשמעותית ביותר בשיעור דורשי עבודה, במהלך חודש אוקטובר, בעיקר עקב חזרת מערכות החינוך לפעילות לאחר הסגר וכן, מפתיחת מערכת החינוך: 70% מכ-100 אלף שבים לעבודה – נשים. ולמרות מה שייאמר להלן על חוסר הביסוס שבאפיון החרדים לפי מקום עיסוקו – מיותר לומר כמה נשים בציבור החרדי עובדות בתחום החינוך.

בנוסף, בל נשכח שעדכון שירות התעסוקה על חזרה לעבודה, כרוך בכניסה לאתר האינטרנט, כך שלא תמיד המגזר החרדי (בטח לא מי שאינם זקוקים למחשב לצרכי עבודתם) לא רץ לעדכן זאת.

לבוא ולומר כי החרדים לא יוכלו להחזיר משכנתאות בגלל הלוואות, גמ"חים, הורים תומכים, רווקים-רוכשים או כל תירוץ אחר, דומה לכתיבת כתובת על הקיר טרם שהונח הבלוק הראשון. יתכבדו נא המומחים והכלכלנים לסור לבנקים למשכנתאות ויבדקו מי המגזר שבו אין כמעט בעיות בהחזרי משכנתאות. הבנקאים מכירים זאת מקרוב, בכל מקרה של בעיות בהחזר תשלומי משכנתא, הקהילה והמשפחה מתגייסת לעזרה.

אפיון שגוי

גם אפיון משק בית כחרדי הנעשה על בסיס אחד משלושת המשתנים הבאים: האם מועסק במוסד חרדי (מוסדות חינוך, עמותות וכדומה) / האם כתובת מקום העבודה הינה בשכונה חרדית / האם מתגורר בשכונה חרדית, מראה על ניתוק כמעט מוחלט מהשטח.

בעקבות משבר הדיור המתמשך במגזר החרדי, רבים מאוד מתגוררים כיום ב'מתחרדים', ערים מעורבות, שכונות חילוניות למהדרין, שהחרדים רוכשים בהם דירות בשיטת הסלמי. כדי לשלם על דירות אלו, הולכים החרדים לעבוד במפעלים באזורי תעשייה שאינם בשכונה חרדית, והנשים עובדות במתחמי הייטק שגם הם – משום מה – לא תמיד ממוקמים בשכונות חרדיות.