עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים | עשר מכות בכנף: הצצה לעולם התעופה החבול

נמל התעופה בפראג, צ'כיה | צילום: Ondřej Franěk, ויקיפדיה

יש לכם מגרש ריק מאחורי הבית? הציעו אותו כמקום חניה למטוס משועמם.

אלפי מטוסים מקורקעים בימים אלה בעולם כולו, ובדומה ליונה של נח, אינם מוצאים מנוח לכף רגלם. חברות תעופה לאומיות מחנות את המטוסים בשדות התעופה של מדינתן, אך לא תמיד הדבר אפשרי. מדובר בחברות ענק עם מטוסים גדלי גוף שפשוט 'תופסים מקום'.

חברת בריטיש איירווייז שבבעלותה כ-300 מטוסים, שלחה את המטוסים לשדות תעופה נידחים בכל רחבי ממלכה הבריטית. המטוסים פוזרו באנגליה, בסקוטלנד ובאירלנד. באטלנטה שבארה"ב הסבו לחנייה, שלושה מתוך חמשת מסלולי ההמראה שבשדה התעופה העמוס בעולם. עשרות מטוסים חונים בו והדבר נראה כעין פקק ענק של מטוסים.

יש מי שהרחיקו לאריזונה שם נמצא 'בית הקברות' למטוסים הגדול בעולם. אלפי מטוסים מתיישנים להם להנאתם בתנאי המדבר של פינל איירפארק (Pinal Airpark) באריזונה. מדובר באחד משטחי חניית המטוסים הגדולים בעולם. כעת המקום זוכה לעדנה, וטיסות רבות מקבלות כרטיס לכיוון אחד עם חנייה לטווח רחוק עד שכוחות הרפואה ישתלטו על הנגיף.

גם בארצנו הקטנה החליטו להקים חנייה בכחול לבן למטוסים. לא. לא מדובר על המפלגה שחלק ממנה המריא עם כרטיס חד כיווני לאופוזיציה בטוחה. מדובר בשדה התעופה החדש בדרום, על שם אילן רמון, שקרא לחברות תעופה בעולם להחנות את מטוסיהם בשטחים החדשים והריקים שברשותו. התשלום לא יהיה באמצעות פנגו או סלופארק, אולם רשות שדות התעופה הבטיחה מחיר חניה מוזל ביחס לאירופה ושלל פינוקי מטוסים אפשריים.

ב'גלובס' שדיווח על ההצעה נכתב, כי בנמל התעופה רמון מופעלות כיום רק שלוש טיסות יומיות (נכון לשבוע שעבר) לאילת של ישראייר, וכי יש בנמל 100 מקומות חניה למטוסים. היתרון של שדה התעופה רמון הוא מזג האוויר המדברי השומר על גוף המטוס. על פי הדיווח, שתי חברות תעופה כבר הביעו עניין, אלא שמטעמים מסחריים לא חושפים ברשות את פרטיהן בשלב זה. שתי החברות צפויות לשגר לישראל מטוסים לאחסון כבר בשבוע הבא.

פרשני כלכלה הצביעו על שוק התעופה העולמי כמוקד הרעש של רעידת האדמה הכלכלית שהעולם עובר בתקופה זו. בידיעה שפרסמנו מתוך פרסומי משרד החוץ ניתן ללמוד כי מרבית שדות התעופה בעולם סגורים לטיסות. בשדות התעופה שכן פעילים, ישנן טיסות מועטות והתעופה האווירית מתמקדת כעת יותר במטוסי מטען, לעומת נפח פעילות שוטפת של פחות מ-10%.

אם נעבור לרגע לדבר במספרים, מדובר בהפסד מצטבר של 252 מיליארד דולר. אלו מספרים מעודכנים מתוך מסיבת עיתונאים וירטואלית שכינס מנכ"ל ארגון התעופה העולמי (יאט"א) אלכסדר דה ז'וניאק והכלכלן הראשי של הארגון בריאן פירס. השניים הביעו דאגה עמוקה מכך שחברות קטנות או בינוניות לא ישרדו את המשבר. לדבריהם, ההתאוששות בענף התעופה תהיה איטית וכואבת וההערכה היא שהענף יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021. 

טיסות רפאים

צפי הוא דבר נאה. אך אין לדעת כמה חברות תעופה יקרסו עד הרבעון הרביעי של השנה – או אם לדבר במונחים פסימיים יותר – כמה חברות תעופה כלל תישארנה פעילות עד לסוף משבר הקורונה.

בריאן פירס טען במסיבת העיתונאים כי לחברות התעופה המקורקעות יש הוצאות קבועות של כ-50% מכלל ההוצאות השוטפות. כלומר, גם אם אין הוצאות על דלק וחלקי חילוף מפני שאין טיסות עדיין ישנן הוצאות כגון: החזרי מימון, הוצאות אדמיניסטרטיביות ותשלום שכר לעובדים.

אז את העובדים אפשר לפטר (או להוציא לחל"ת) כפי שעשתה אל על וחברות רבות אחרות; אפשר אפילו לבטל הזמנות של מטוסים. אולם אין אפשרות לעצור את החזרי המימון של רכש המטוסים ואת ההשתתפות בבינויים. פירס טען, כי לחברות התעופה יש יתרה של 35 מיליארד דולר על כרטיסים שבוטלו. בארגון קראו לאזרחי העולם וצרכני הטיסות לתמוך בעולם התעופה בזמן המשבר וכי יש "לקבל בהבנה זיכוי במקום החזר כספי על טיסה שבוטלה".

המצב העולמי של שוק התעופה מביא למראות הזויים. בדומה להוראות אפסון רכבים לטווח רחוק שמומלץ לצאת איתם לסיבוב מפעם לפעם, חברות תעופה מטיסות את המטוסים כשהם ריקים על מנת לשמור את כשירותם. ב'גלובס' פורסם כי המטוסים של רינאייר – חברת הלואו קוסט הגדולה באירופה – יוצאים לטיסות 'רפאים'. צי המטוסים הכולל יותר מ-450 מטוסים, יוצאים ל'סיבוב קטן באוויר' אחת לארבעה ימים.

כן. אתם קוראים נכון. המטוסים ממריאים, עושים סיבוב קצר בשמים ונוחתים חזרה.

ענף בקריסה 

כדי להבין עד כמה המשבר בתעופה חמור, נחזור לחודש אוקטובר 2019. לא מזמן, אבל הספקנו לשכוח. מתברר, כי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 קרסו בעולם 17 (!) חברות תעופה. "הגידול במספר הקריסות של חברות תעופה ב-2019 הוא הגבוה בהיסטוריה", נכתב בדו"ח שפירסמה חברת ייעוץ התעופה IBA, כפי שצוטט בדיווח שהופיע באתר 'דה מרקר' מסוכנות הידיעות 'רויטרס'.

בין חברות התעופה שפשטו את הרגל ב-2019 נמנות חברת התעופה ההודית ג'ט איירווייס, חברת הנסיעות הבריטית תומאס קוק וחברת התעופה הברזילאית אוויאנקה. בנוסף לאיגל אזור ו-XL איירווייס הצרפתיות, גרמניה הגרמנית, Flybmi הבריטית ואדריה איירווייס הסלובנית. ואם בימי שיא התעופה חברות קורסות, מה יקרה כאשר השוק מושבת לגמרי?

כבר בתחילת מרץ כאשר התעופה רק החלה לעצור ועדיין לא נשמעה חריקת צמיגים עולמית, קרסה חברת התעופה פלייבי (Flybe) שבסיסה בבריטניה. במקביל מניות חברות התעופה צללו בחדות. איזיג'ט איבדה כ-33%, מניית יונייטד איירליינס קרסה ב-35%, מניית לופטהנזה איבדה כ־18% ומנית החברה-האם של בריטיש איירייווייז, IAG, נחתכה בכ-30%. אלו היו הקורבנות הראשונים של מגפת הביטולים בחברות התעופה הגלובליות – ומאז? המצב רק התדרדר. בשבוע האחרון של מרץ, מספר הטיסות המסחריות נחתך ב-55%. בארה"ב מספר הטסים בארה"ב עמד על 10% בלבד! מהפעילות הרגילה. זאת קריסה של 90% של ענף התעופה.

נסייג את הדברים ונאמר שתעשיית התעופה כבר נחלצה ממשברים קשים בעבר. היו הפסדים, ולעיתים הפסדים רבים. אולם הדבר דרש זמן התאוששות ארוך. לאחר מתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר עולם התעופה חווה צניחה רחבה ביותר. נהלי הבדיקות בכל נמלי התעופה הוחמרו, הכבודה עברה לבדיקה איטית וגם האנשים פחדו לטוס. על פי הערכות מדובר היה בהפסד של כ-40 מיליארד דולר בעיקר בשוק האמריקאי. כחמש שנים לקח לענף להתאושש ולחזור לרווחיות. גם משבר הסאב-פריים ב־2008 גרר הפסדים של כ-8 מיליארד דולר לענף התעופה.

השיא עוד לפנינו

אם לשפוט לפי ההתאוששות האיטית של סין – הנמצאת לכאורה מהעבר השני של המגפה – ההשבתה של התעופה האווירית בעולם עוד עלולה לארוך זמן רב. תהליך ההדבקה של הנגיף נמדד בטווח של כשבועיים-שלושה. ניקח דוגמה 'עתיקה'. בתאריך 12.3 היו בעולם "רק" 121,108 חולים מאומתים, קרוב ל-80% מהם בסין. כיום מספר הנדבקים דוהר אל כיוון המיליון וחצי, וסין נוטלת פחות מ-7% בתחלואה העולמית.

ישנן מדינות רבות שהנגיף הגיע אליהם באיחור וההדבקה ההמונית טרם החלה. גם כאשר ימוגר הנגיף כמעט כליל במדינות בהן הוא משתולל כעת, יש חשש כי הטיסות יהיו למרות הכל דלילות, ובחשדנות מרובה. ההערכה היא שההתאוששות של ענף התעופה כמו כל ענף התיירות יהיה האיטי ביותר מבין שאר ענפי הכלכלה בעולם.

הפתרון המוצע למשבר הוא, הזרמת כספים מאסיבית מצד הממשלות. גם הלאמת חברות בידי הממשלות אפשרית ביותר. בסין הולאמה חברת HNA הסינית בידי הממשלה. מדובר בחברה השולטת בחברת התעופה היינאן איירליינס. ממשלת איטליה הלאימה את חברת התעופה אליטליה ומדינות אחרות רכשו כמות מניות נכבדת של חברות התעופה.

פגיעה טרם המשבר

על פי יאט"א, כפי שהובא בדיווח ב'גלובס', מנגנון הסיוע הממשלתי חיוני ביותר בזמן הזה. "היו ממשלות מהירות שהבינו שהסיוע חייב להינתן בהקדם כמו המדינות הנורדיות, יש ממשלות שפעלו לאט יותר – למשל באירופה אבל יותר ויותר מבינות שהסיוע שלהן הוא חובה. בדובאי פורסם שהממשלה תזרים כסף לחברת התעופה אמירייטס וממשלות רבות נקטו מדיניות דומה. הן מבינות שהתרומה של תעופה למדינות לא רק בהיבט התיירות – היא קריטית", אמר פירס. 

לדבריו במסיבת העיתונאים הווירטואלית, "באירופה אחרי הענן הוולקני כשהתעופה פסקה היה מחסור בירקות בין מדינות, ברור שהתעופה היא חלק משרשרת האספקה והיא חלק מהותי בהחלמה הכלכלית של מדינות ביום שאחרי המשבר. ככל שחולף הזמן תזרים המזומנים של החברות לא יאפשר להן להמשיך להתקיים. יש מחנק תזרימי ואת זה הממשלות חייבות לשחרר".

הפרובלמה הישראלית גדולה עוד יותר. עוד לפני שיא המשבר דיווחה אל על לבורסה כי הפגיעה בהכנסותיה עמדה על כ-160 מיליון דולר. באל על מיהרו אז להגיש למשרד האוצר בקשה לסיוע עם תוכנית התייעלות. אולם האוצר התמהמה מלהגיב.

כיום, כאשר כל המשק בצניחה ונתניהו מדבר על חלוקת מענק חג לכלל האזרחים, מענקים לשכירים ולעצמאים והנחה בארנונה לעסקים – כלל לא ברור האם חברת אל על תקבל יותר מענפים אחרים במשק. באוצר עלתה טענה כי אל על היא חברה מנופחת, הטייסים ששבתו פעם אחר פעם מקבלים משכורות עתק ואם החברה תיפול, תקום במקומה חברה מצומקת ואף יעילה יותר. חשוב להדגיש כי באופן רשמי טוענים באוצר כי תוכניות הסיוע במיליארדים לעסקים גדולים אינה כוללת את הענף, וכי מול חברות התעופה מתנהל שיח נפרד.

חיונית? לא בכל מחיר

בחברות התעופה בארץ – אל על ישראייר וארקיע כבר מבינים שהמצב עבורם הוא בכי רע. הדיבורים על איחוד בין החברות עולים כל העת ונראה כי לא יהיה מנוס מכך. בראיון ל'גלובס' טען שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' כי "לא בטוח שיש צורך בשלוש חברות בישראל".

סמוטריץ' הוסיף כי "בדיונים יש הבנה שתעופה לאומית היא אינטרס לאומי. אבל גם ברור לנו שאין למדינה מחויבות לחברת תעופה מסוימת אלא לנושא התעופתי, לכמות מסוימת של מטוסים, ללו"ז של טיסות ולמענה של התעופה למדינה שהיא אי תעופתי".

במהלך הריאיון נטען כי ביאט"א (ארגון התעופה העולמי) העריכו כי חברות שלא יקבלו סיוע ממשלתי לא יוכלו לשרוד מעבר ל-3 חודשים. סמוטריץ' לא שלל סיוע והוא מכיר בחשיבות של חברת תעופה ישראלית אלא שהשאלה היא, איזו חברה תקבל יותר, "לא לשים את כל הביצים בסל אחד של אל על ולאפשר גם להן (לישראייר וארקיע. ד"ש) לעמוד על הרגליים, לאוצר קשה יותר עם הגישה הזו".

מאידך חושב סמוטריץ' כי חברת תעופה ישראלית היא דבר חשוב וחיוני. "מותר לממשלה להגיד שקיום חברות תעופה ישראליות הוא חיוני בהיבט הגיאו-פוליטי והביטחוני. ברור לכולם שאף חברת תעופה זרה לא תבצע טיסות לחילוץ ישראלים או תמשיך לטוס כשיש אירועים ביטחוניים. ישראל לא יכולה להישאר בלי חברת תעופה מקומית. אם אל על כחברה לא תהיה שווה את ההשקעה כי היא לא תוכל להחזיר את הכסף שהיא תקבל, נצטרך לחשוב על שמירה על השלד שלה, כלומר הרישיונות, המטוסים והסלוטים (חלונות זמן לנחיתות והמראות בנמלי תעופה. ד"ש). זה תרחיש שהוא נלקח בחשבון אם כי אני מקווה שלא נגיע אליו". חשוב להדגיש כי במשרד האוצר בחרו שלא להגיב לדברים.

משלוש יוצאת אחת

נוסיף כי יו"ר אל על, אלי דפס טען בראיון לשמעון יעיש מ'ישראל היום', כי "כל מדינה חייבת לשמור על התעשיות המקומיות שלה, ותעופה מגלגלת מיליארדים ומכניסה מיליארדים למדינה. עשרות אלפי עובדים שנתמכים בתעופה משלמים מסים, ואם המדינה לא תטפח את התעשייה הזאת, הוואקום לא יישאר ריק, ייכנסו לכאן חברות זרות והמסים ישולמו באותן מדינות. המסים שאל על משלמת נכנסים לאוצר המדינה והיא עושה עם זה דברים נוספים".

יו"ר איגוד הטייסים, מידן בר, מסביר כי סיוע לתעופה הוא הנדבך הראשון בבניית הכלכלה – כיעד ליום שאחרי המשבר. "הסיוע לחברות התעופה הוא כפול", אמר בר, "אחת – כדי לראות שחברת תעופה לא נסגרת, ואז יש אלמנט רגולטורי שיהיה קשה מאוד לשקם אותו, ושתיים, מדינות העולם מסייעות לחברות התעופה שלהן כדי שיהיו מוכנות ליום שאחרי. אז, כל המדינות ירצו שחברות התעופה יתאוששו, כי זה מה שיאושש את הכלכלה. כל יום שעובר ואין סיוע ישראלי כמו שעושות כל מדינות העולם, משמעו – תעופה מוחלשת יותר ברגע שהמשבר יתקרב לסיומו. היעדר סיוע היום הוא סוף התעופה הישראלית בעתיד הקרוב".

ומה קורה בעולם? בדיווח ב'גלובס' אנחנו מוצאים כי ארה"ב הזרימה 58 מיליארד דולר לחברות התעופה שלה. מנגנוני סיוע אחרים שחררו את המחנק התזרימי של החברות האחרות: באוסטרליה למשל הוענק פטור מאגרות לצד הנחות והחזרים לקוואנטס ולווירג'ין אוסטרליה בהיקף של 433 מיליון דולר, ניו זילנד העניקה לחברת התעופה שלה (בה היא מחזיקה ב-52%) הלוואה בהיקף של 500 מיליון דולר, שלוש חברות תעופה בנורבגיה קיבלו הלוואה בערבות מדינה בהיקף של 265 מיליון דולר ועוד.

בישראל תהיה תמיכה בחברות התעופה, ככל הנראה. אך השאלות שנותרו פתוחות הן, מי תקבל וכמה, האם תישארנה שלוש חברות תעופה בישראל – ועל כולן, השאלה הגדולה: האם חברת אל על תהיה בין החברות שישרדו את משבר הקורונה העולמי.

שוד הנקודות הגדול

בשולי הסיפור הגלובלי על ענף התעופה מדווחים עיתוני הכלכלה כי מתגברות תקיפות הסייבר על אתרי חברות התעופה במטרה לגנוב ולרוקן נקודות מועדונים מתוך חשבונות הלקוחות. 'ישראל היום' דיווח (שמעון יעיש) כי בחברת 'פרימטר איקס', חברת טכנולוגיה ישראלית העוסקת בתחום הסייבר הבחינו בפעילות חשודה בימים האחרונים באתרי התיירות והתעופה הגדולים. מכיוון שהתיירות והתעופה כמעט וכבר לא קיימים בתקופה זו ובאופן טבעי צונחת גם הפעילות הסדירה באותם אתרים, עולה החשש כי מדובר בהאקרים ששודדים את חשבונות מועדוני הלקוחות והנוסעים המתמידים ומרוקנים אותם.

ב'דה מרקר' (הדר קנה) נכתב, כי חברת 'פרימטר איקס' מדווחת על עליות של 100%-50% בהתקפות על האתרים. החברה פיתחה טכנולוגיה שמטרתה לזהות ולמנוע בזמן אמת מתקפות של בוטים – תוכנות שנועדו לחקות התנהגות של משתמשים אנושיים ברשת. בין לקוחותיה ניתן למצוא חברות תעופה, תייירות וריטייל כמו סקייסקנר (Skyscanner), הוטל קומביין, לוריאל, גודייבה ואחרות.

מדובר בתקופה בהם הלקוחות אינם נכנסים לחשבונותיהם והאקרים מנצלים זאת לתקיפות וגניבות שהדיווח עליהן יגיע לידיעת הנגנבים רק בעוד תקופה, כשהשוק ישוב לפעילות. את הסיבה לגניבות הסביר עידו ספרותי, ממייסדי החברה וסמנכ"ל הטכנולוגיה, ל'גלובס', כי "חלק מהאתרים מאפשרים להמיר את הנקודות הללו לכל מיני שימושים, למשל גיפט קארד של אמזון, לכן בשוק השחור יש לזה ערך". הוא הוסיף כי "בכל תקופה, גם קשה, יש מי שמחפשים לעשות כסף. זה יכול להיות קשור ליותר זמן בבית, גם של התוקפים".

ובקיצור, שמרו על האפיקומן, על עצמכם וגם על הנקודות שלכם. פסח כשר ושמח!