עד כה, 38 מתוך 61 הנפקות חדשות – בתחומי ההייטק

יו"ר הרשות לניירות ערך בסקירה בפני ועדת הכספים: עד כה ב-2021, 38 מתוך 61 הנפקות חדשות הינן בתחומי ההייטק • לצד כך ציינה יו"ר הרשות, ענת גואטה כי היקפי ההנפקה במדינה שנחשבת ליצואנית השנייה רק לסין בתחום גיוס זה, צריכים להיות גדולים יותר: "בעשור הקרוב נצטרך למצוא דרך לגרום לחברות הללו לגייס בישראל" • יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר קרא על רקע הדברים לתמרץ את חברות הטכנולוגיה להנפיק בישראל: "שוק ההון יכול להוות אלטרנטיבה טובה משוק הנדל"ן ולהיות גורם משפיע במיתון מחירי הנדל"ן בישראל"

ח"כ אלכס קושניר | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ אלכס קושניר, קיימה היום (ב') דיון שבו הוגשה סקירת יושבת-ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטה, כאשר יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר ציין כי זו יריית הפתיחה לסדרת דיונים שיאפשרו לחברי הוועדה לדעת מה מצב המשק לקראת דיוני התקציב.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה ציינה בפתח דבריה כי בכלל פעילות הרשות עומדת התפיסה "שבאמצעות הנעת שוק ההון אנחנו מחזקים את הכלכלה. אנחנו רואים קשר הדוק בין חיזוק שוק ההון הישראלי לחוזקה של הכלכלה הישראלית. המהות של שוק הון היא יצירת מקורות מימון וגיוס לחברות ומנפיקים, התהליכים האלה מאפשרים התרחבות של הכלכלה. שוק ההון הוא תעלות ההשקיה של המשק הישראלי, ככל שהוא יתרחב הקרקע של הכלכלה הישראלית תוכל לסגסג ולצמוח. שוק הון חלש ייצר חולשה בכלכלה והעדר אלטרנטיבות מימון לתאגידים שממתמנים ע"י השוק הציבורי".

"2.8 טריליון ₪ מפוקחים ע"י הרשות, גובה החיסכון הישראלי עומד היום על 2.2 טריליון ₪ ואמור להכפיל עצמו בתוך כעשור, והמערכת של שוק ההון הישראלי שווה כמעט לגובה החיסכון הישראלי שמושקע פנימה והחוצה. בחלוף השנים האחרונות חלקים גדולים מהכספים במדינת ישראל מושקע מחוץ למדינה בגלל הקוטן שלה".

גואטה הציגה את היעדים האסטרטגים של הרשות – שמירה על שוק הוגן, חיזוק והרחבת שוק ההון הציבורי, והגברת התחרות: "אנחנו רואים את המשקיע במרכז וכדי שימקסם את פעילותו עלינו לשמור על רמה גבוהה של תחרות".

ראש הרשות הצביעה על חשיבות מרבית לחדשנות פיננסית בישראל וציינה כי יש לסגור את הפערים בענף: "ענף הפיננסים והביטו סובלים מחדשנות נמוכה ביחס למדינות ה-OECD ועלינו לסגור את הפער הזה. ישראל מדינה קטנה של 9 מיליון תושבים והיה מקום לקדם את ישראל כמקום ניסוי לחברות בהיבט החדשנות. הרצון שלנו להטמיע חדשנות פיננסית בשוק ההון ובכל המערכות התומכות את שוק ההון".

דגש מרכזי בסקירתה של גואטה ניתן לגידול בהשקעות הייטק ישראליות: "המטרה המרכזית שלנו בהרחבת השוק הציבורי והחדשנות היא לבנות תשתיות שיאפשרו לחברות ההייטק למצוא בית בישראל. לשם כך יש שותפות אסטרטגית עם הרשות לחדשנות ואחת התכניות שקידמנו יחד ויצרה שינוי תפיסה בשוק היא תכנית האנליסטים- המדינה מימנה גופי מחקר שמומחים באנליזת הייטק במרבית הגופים המוסדיים העיקריים. 8 גופים מוסדיים מנהלים את עיקר כספי הפנסיה, לכן הצעד הזה היה קריטי ליצור הידברות בין חברות ההייטק לגופים, ונכון להיום אנחנו רואים , אנחנו רואים פניות וגישה מאוד חיובית מצד גופים מוסדיים להנפקות בהייטק. תכנית שניה מרכזית היא הגנה על ההשקעות במסגרתה הגופים המוסדיים קיבלו הגנה להשקעות. במסגרת מכשירי השקעה, יצרנו נישות להשקעה בענף ההייטק. הרשות יצרה מערכת כללים שגידרה את הסיכון ויש כ-11 שותפויות כאלו שנפתחו בבורסה. המטרה המרכזית שלנו בהרחבת השוק הציבורית ושילוב החדשנות הפיננסית בשוק זה, הוא לבנות תשתיות כדי שההייטק הישראלי ימצא בית בשוק ההון הישראלי. ניסינו למפות למה החברות מעדיפות לנדוד לבורסות זרות".

לשאלת חברי הכנסת על אפקט הוצאת הבורסה משליטת הבנקים, השיבה ראש הרשות כי "היכולת של הבורסה לשנות את המיקוד העסקי שלה, לצאת מחוץ למדינת ישראל, להפוך עצמה לעסק רווחי וצומח לא היה אפשרי במבנה הקודם. הבנקים היו גם לקוחות וגם סוג של בעלים, הם שאפו לקבל את שירותי הבורסה בעלויות נמוכות ככל האפשר, מצד שני העמלות ללקוחות היו גבוהות. העמלות היו גבוהות בערך פי 35 מעמלות שמחוץ לבורסה. השינוי היה במקומו. הבורסה היום במקום אחר".

גואטה הציגה כי שנת 2020 הייתה נקודת המפנה, שכללה גידול ער בהנפקות חדשות, גל שנמשך ב-2021, אחרי עשור במסגרתו היו בעיקר הנפקות חוב ופחות גיוסי מניות, "בטח לא של חברות טכנולוגיה".

"הקורונה הייתה זרז; כי בהיעדר טיסות, חברות התקשו לצאת את ישראל והצומת של רוטשילד הרצל הפך לצומת מרכזי בתהליכי הגיוס. בשנים האחרונות ניתן לראות גם קפיצה במספר חשבונות חדשים למסחר. שנת הקורונה הפכה את השימוש בדיגיטל למשמעותי ולכן ראינו קפיצה במספר החשבונות למסחר והמגמה נמשכת. היא קשורה גם בהגברת המודעות הצרכנית לעמלות וגם בהסרת חסמים".

במסגרת כך, הציגה ראש הרשות כי הנפקה בבורסה בישראל מתבססת כאפיק גיוס לחברות הייטק בשלבים מתקדמים, כאשר בשנת 2020 19 מתוך 27 הנפקות היו בתחום הזה, ובשנת 2021 כבר 38 מתוך 61 הנפקות עד כה, היו בתחום זה: "גם היקפי הגיוס הולכים וגדלים, הקצב מאיץ עצמו ככל שחולף הזמן, צופים שהמגמה תמשך בשנה הנוכחית וקדימה".

לצד כך ציינה גואטה כי "עדיין יש הרבה מקום לשיפור ואנחנו שואפים לשפר", והוסיפה כי עדיין מרבית הגיוסים מתבצעים בשוק הפרטי ובשוק האמריקאי: "ישראל היא היצואנית השנייה בגודלה, לאחר סין, לגיוס גלובלי בתחום זה. ישראל היא מנוע של יצירת חברות כאלו עם פוטנציאל גלובלי בקנה מידה תקדימי. בעשור הקרוב נצטרך למצוא דרך לגרום לחברות הללו לגייס בישראל".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר התייחס לתמונה שהציגה ראש הרשות: "בשורה התחתונה יש צורך בתמריצים לגרום לחברות ההייטק הללו, למצות את הכסף הזה בישראל".

גואטה: "בהחלט".

ראש הרשות הציגה את התפתחות השוק בתקופת הקורונה: "היה חשש מאוד גדול ממשבר פיננסי וכדי למנוע זאת ממשלות נכנסו באמצעות בנקם  מרכזיים לשוקי ההון והיו הזרמות משמעותיות. לראשונה בהיסטוריה בנק ישראל הפך שחקן בשוק ההון כדי ליצור ביטחון וודאות. בפועל שווקי ההון תפקדו בצורה טובה בקורונה בגלל רשת הביטחון שממשלות פרסו. זה תהליך שקרה גם בישראל. זה היה נחוץ וכרגע הפך לחלק מתיק ההשקעות של בנק ישראל".

לשאלת יו"ר הוועדה ליעדי הרשות, השיבה: "יש לנו יעד להגדיל את פעילות עושי השוק בבורסה, בעקבות המשבר ב-83, הבנקים הדירו את עצמם, הם חזרו מאז והשאיפה שלנו להחזיר את הבנקים כעושי שוק במניות מובילות, בכל שוקי ההון המפתוחים הבנקאות הם הראשונים כעושי שוק בבורסה, בישראל זה עדיין לא קרה ואנחנו פועלים לשם כך".

ראש הרשות ציינה כי ישנה קפיצה במספר חשבונות חדשים למסחר בשנים האחרונות, אצל חברי בורסה שאינם בנקים, כאשר לדבריה המגמה נמשכת, וזו קשורה גם בהתגברות הדיגיטל, וגם בהסרת חסמים.

רפורמות API PSD

בתום סקירתה הציגה גואטה תחום פעילות חדש הנמצא בהליכי חקיקה וקרוי 'API PSD' – למתן רישיונות לפינטקים שיאפשרו לציבור הצעות מתחרות לשירותים פיננסיים ולנותני תשלום דוגמת עמלות על הלוואות, ריביות עובר ושב, עמלות על מסחר בניירות ערך וכד': "הרפורמה הכוללת נקראת רפורמת הבנקאות הפתוחה, כחלק מתהליכי ועדת שטרום שנועדו להגביר תחרות במערכת הבנקאית, אלו הפרקים האחרונים שלא הושלמו. היכולת של הצרכן לקבל את חבילת הערך הפיננסית המתאימה ביותר תלויה בכמות ההצעות וביכולתו לממשה. רפורמת ה-API פותחת שוק חדש של נותני מידע. הבנקים מחויבים לפתוח את ממשקי המידע לגופים שירצו לשאוב מידע, בנקאיים וחוץ בנקאיים. מטרת ההסדרה היא לאפשר לרשות לני"ע לתת רישיונות לחברות פינטק לשאוב מידע, כאשר נייצר פיתוח שוטף ופיקוח אדוק. אמון הציבור כיום נמצא במערכת הבנקאית והאתגר הגדול יהיה לבסס אמון גם באותם נותני שירותי מידע".

"שתי הרפורמות צפויות לשנות דרמטית את האיכות הפיננסית. ה-SPI יתחיל בעולמות מידע של עו"ש ופיקדונות וימשיך לעולם החסכונות", הוסיפה גואטה וסיכמה כי "ישראל היא מעצמת פינטק וחברות הפינטק שימשו זרוע ארוכה של ממשלת ארה"ב להזרמת כספים לעסקים בקטנים ובינוניים בזמן הקורונה, ואני תקווה שנוכל לחברן גם לשוק ההון".

אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "אנחנו בתקופה של הנפקות שלא הייתה כמוה, לאחר כמעט 13 שנים של מחיקות ולא הנפקות. משיא של 600 חברות ב-2008 ירדנו ל-400 חברות ממש לפני גל ההנפקות ועכשיו אנחנו על כ-500. יש להגדיר יעד של 1,000 חברות. לצערנו רוב ההנפקות הגדולות, בעיקר של ענף הטכנולוגיות נעשות בארה"ב. כדי להמשיך את גל ההנפקות יש להמשיך את גל ההקלות ברגולציה שהיו חלק מהמרכיבים שהביאו לגל ההנפקות".

יו"ר הוועדה ח"כ אלכס קושניר סיכם את הדיון וציין כי הוא רואה שתי זירות תחרות: "מול הבורסות בחו"ל יש לעשות פעולות לעודד את החברות הישראליות קודם כל להנפיק כאן, כשאפשרות נוספת היא הנפקה כפולה, גם כאן וגם בחו"ל. בזירה הפנים ישראלית – שוק ההון שיכול  להיות אלטרנטיבה טובה יותר משוק הנדל"ן ואז לפנות את שוק הנדל"ן, השאלה אם פעולה כזו מבוצעת ויש תכנית עבודה. זה יכול להיות גורם משפיע במיתון מחירי הנדל"ן בישראל, ואבקש כי יוצגו צעדים בנושא. לעניין הרגולציה, יש לבצע השוואה בינ"ל, במיוחד מול מדינות מתחרות, ולראות כיצד ניתן למשוך חברות ישראליות וחברות זרות להשקיע בישראל".

כתיבת תגובה