עובדים ללא הפסקה: הישראלים עובדים חודש שלם יותר בכל שנה

מחקר חדש ומקיף של פורום ארלוזורוב, מכון מחקר לעיצוב מדיניות חברתית-כלכלית, חושף נתונים מטרידים על שוק התעסוקה בישראל ומגלה כי העובד הישראלי עובד בממוצע חודש שלם יותר בכל שנה בהשוואה למקביליו במדינות ה-OECD. לפי הממצאים שניתח יוני בן בשט, מנהל מחלקת המחקר בפורום, שבוע העבודה הממוצע בישראל עומד על 40.4 שעות, בעוד שבמדינות ה-OECD הממוצע נמוך משמעותית ועומד על 37.1 שעות בלבד. הפער הופך לתהום של ממש מול "מדינות הייחוס" (מדינות דומות בגודלן אך בעלות תוצר גבוה יותר כמו דנמרק, שוודיה והולנד), שם עובדים רק 34.4 שעות בשבוע.

במונחים שנתיים, מדובר במעמסה כבדה על המשק והעובד הישראלי: בישראל עובדים כ-2,015 שעות בשנה, לעומת 1,840 בממוצע ה-OECD ורק 1,719 שעות במדינות הייחוס. המחקר מצביע על כך שמספר שעות העבודה כיום בישראל דומה לזה שהיה נהוג במדינות אירופה לפני יותר מ-40 שנה, מה שמציב את ישראל בפיגור היסטורי משמעותי. בנוסף, ישראל נמצאת בתחתית דירוג ימי החופשה עם מינימום של 12 ימי חופשה בלבד, לעומת ממוצע של כ-30 ימים במדינות המפותחות. למרות הצמיחה הכלכלית המשמעותית שחוותה ישראל בשלושת העשורים האחרונים, היקף שעות העבודה פחת בשיעור שהוא רק מחצית מזה שנרשם במדינות ה-OECD שחוו צמיחה דומה, מה שמעיד על פוטנציאל קיצור שעות שטרם מומש.

היבט כלכלי מרכזי שעולה מהמחקר הוא הקשר המורכב בין שעות עבודה לפריון. הממצאים מראים כי הקשר אינו ישיר; במדינות שבהן הופחתו שעות העבודה, לא נרשמה פגיעה בתעסוקה ואף נצפה שיפור בפריון לשעת עבודה בזכות הפחתת עייפות וייעול תהליכים. בישראל, שבה שבוע העבודה התקני עומד על 42 שעות עם היתרים רחבים לשעות נוספות, המגמה הנוכחית מעלה חשש כבד: בקצב הזה יידרשו כ-25 שנה רק כדי להגיע לממוצע ה-OECD וכ-60 שנה כדי ליישר קו עם מדינות הייחוס. שעות העבודה המרובות לא רק פוגעות בפריון אלא גם מעמיקות פערים מגדריים ומשפיעות לרעה על בריאות העובדים, עם סיכון מוגבר למחלות לב ודיכאון.

עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, הבהיר את המשמעויות של הממצאים: "ישראל חריגה בהיקף שעות העבודה שלה בהשוואה למדינות המפותחות, אך הנתונים מראים שאין הכרח לעבוד יותר כדי לייצר יותר. להפחתת שעות העבודה יש בסיס כלכלי, והיא יכולה לשפר את איכות החיים, הבריאות והפריון – אם תיעשה באופן מדורג ומתוכנן, תוך דיאלוג בין עובדים למעסיקים". בן-צור הוסיף והדגיש את גודל השעה: "זה לא רעיון תיאורטי אלא מחקר מבוסס: ישראל נשארה מאחור, עם יותר שעות עבודה ופחות חופשות, ברמות שמזכירות את אירופה של לפני 40 שנה. זה פוגע בפריון העבודה, בצמיחה ובאיכות החיים. השאלה היא כבר לא האם לקצר את שבוע העבודה, אלא איך עושים את זה נכון. זה האתגר וההבטחה הכלכליים והחברתיים הכי גדולים של ישראל לשנים הקרובות".