עורכי דין ורואי חשבון, היזהרו. משרד המשפטים בעקבותיכם

אילוסטרציה. צילום: Peshkova | שאטרסטוק

סוגרים על מלביני ההון ומעלימי המס. עד היום נערכו למעלה מ-1,100 ביקורות במשרדי עורכי דין ורואי חשבון בדרך של דרישת מסמכים בהתכתבות. מהן כ-960 פניות אל עורכי דין וכ-150 פניות אל רואי חשבון.

כ-700 מהפניות נענו על ידי הגורמים המבוקרים. בחלק ניכר מהמקרים תוצאות הביקורת היו משביעות רצון, אולם ממספר לא מבוטל של ביקורות עלה כי הגורמים המבוקרים לא פעלו כנדרש. תיקון לחוק איסור הלבנת הון הטיל אחריות על רואי חשבון ועורכי דין וקבע כי במידה ולא פעלו בהתאם לנדרש בחוק, יעבור עניינם לוועדה שתוכל להטיל עליהם קנסות כספיים של עד 2.26 מיליון שקל.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

נכון להיום פעל משרד המשפטים מול נותני השירות באמצעות פניות בכתב. במשרד אומרים כי במקרים בהם קיים חשש להפרת חוק, בכוונתם לשלוח מפקחים לבצע ביקורת במשרדים כדי להחליט אם יש מקום להסתפק בקנס או לבחור בהליך של דין משמעתי.

הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עורכת הדין עדי קומרינר פלד, אמרה כי "גם לאחר תיקון 20, חובות נותני השירות העסקי בארץ הן חובות מרוככות בהשוואה לחובות המוטלות על נותני שירות עסקי ברוב מדינות העולם. כאשר עיקר השוני הוא בהיעדר חובת הדיווח לרשויות. לאור זאת, אכיפת החובות תהיה משמעותית ותיעשה באופן קפדני".

נציין כי בעוד כשבועיים, ביום ראשון י' בסיון, יתקיים בתל אביב כנס, בהשתתפות מומחים בתחום בארץ ובעולם, במסגרתו יתקיים דיון מעמיק על חובות נותני שירות עסקי בארץ מול חובות מקביליהם בחו"ל ועל אכיפת אותן חובות בדרכים שונות.

במסגרת חובותיו של נותן השירות העסקי, עליו לבצע זיהוי של כל לקוח, וכן לברר, טרם ביצוע השירות, מהו עיסוקו של הלקוח, מהי מטרת ביצוע השירות העסקי, מהו מקור הכספים שעמם מבוצע השירות העסקי, מהו סוג השירות העסקי המתוכנן, ואת פרטיהם של נהנים נוספים מהשירות העסקי, ככל שישנם. הבירור האמור נעשה באמצעות טופס, אותו ממלא הלקוח עצמו ואותו נדרש נותן השירות העסקי לבחון.

על בסיס המידע שמילא הלקוח בטופס, על נותן השירות העסקי להעריך אם הפעולה המבוקשת מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור. אם התשובה לכך שלילית, עליו לאשר זאת על גבי הטופס ולשמור אותו למשך חמש שנים לפחות. אם נותן השירות העסקי מעריך כי הפעולה המבוקשת אכן מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין ומועצת רואי החשבון קובעים כי עליו להימנע ממתן שירות.