עלייה של 860% בדיווחי הצ'יינג'ים על פעילות חריגה של לקוחות

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2020 וחושפת נתונים בלעדיים אודות תמונת המצב של הפשיעה הכלכלית בתקופת הקורונה: דיווחים של נותני שירותים פיננסיים ("צ'יינג'ים") על פעילות חריגה של לקוחותיהם עלו ב-860% ב-5 השנים האחרונות (מ-400 בשנת 2013 לכ-44,000 בשנה זו) | הלבנת הון בתקופת משבר הקורונה: 31% מהעבירות בבסיס הלבנת הון ב-2020 היו הונאה, מרמה וזיוף

המרת מטבע, צ'יינג' | צילום: סרג' אטל, פלאש 90

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת את הדו"ח השנתי לשנת 2020, המספק מידע רב אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור וסוקר את פעילות הרשות, אשר מצויה בחוד החנית הבינלאומי של המאבק הגלובלי בהלבנת הון ובמימון טרור. הדו"ח סוקר את הישגי הרשות בשנה החולפת, וכולל נתונים סטטיסטיים וכמותיים אודות פעילותה.

הדו"ח מתייחס לאתגרי מגפת הקורונה בהיבטי הלבנת הון ומימון טרור, תוך פירוט הסיכונים והדפוסים העברייניים שזיהתה הרשות אשר צמחו עקב פרוץ המגפה והמשבר הנלווה לה וכיצד העבריינים ניצלו את המאפיינים הייחודיים של שנה זו כדי להגביר את פעילותם העבריינית.

שנת 2020 מציינת עשרים שנה לחקיקת חוק איסור הלבנת הון. במשך 20 שנה הצליחה מדינת ישראל להתקדם מתחתית הרשימה השחורה של ארגון ה-FATF ועד לחזית המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, כשהיום היא אחת מקומץ מדינות החברות בארגון ה-FATF היוקרתי, ובעלת אחד ממשטרי איסור הלבנת הון ומימון טרור האפקטיביים בעולם. בשנה זו הובילה הרשות מהלכים לטובת קידום תעשיית הפינטק ושיפור ההכלה הפיננסית של שירותים פיננסיים חדשניים ומתקדמים בישראל, אשר יאפשרו לשחקנים חדשניים להשתלב בכלכלה הישראלית ואף להתחרות בגופים הבנקאיים המסורתיים.

בנוסף, כולל הדוח תיאור של פרשיות שהרשות השתתפה בהן, תוך פירוט של שיטות הלבנת ההון ומחקר המודיעין הפיננסי שבוצע ברשות ואפשר את תפיסת העבריינים (במגבלות הנדרשות). הפרשיות המוצגות בדו"ח עוסקות במנעד רחב של תחומים וכוללות שיתוף פעולה בין-לאומי עם יחידות מודיעין פיננסי ברחבי העולם, עבירות הונאות, סחר בבני אדם, שימוש בשיטת "החוואלה" להעברות כספים בין מדינות ואף מפרטות על שיטותיהם של מלביני הון מקצועיים.

בחסות הקורונה

בדומה לעולם כולו, שנת 2020 הציבה בפני הרשות אתגרים חדשים. נגיף הקורונה גרם לשינויים רבים סביב העולם ובתוך כך לסיכונים חדשים להלבנת הון ולפשיעה פיננסית. לצד השינויים בפעילות המשק, גם העבריינים "עברו לעבוד מהבית". לאור זאת, התריעה הרשות כי לאור הניסיון שנצבר מהמשבר הכלכלי בשנת 2008 ובהמשך לפעילויות ניתוח שבוצעו בארגונים הבינלאומיים בהם היתה הרשות שותפה מרכזית, ארגוני הטרור והעבריינים לא רק שלא מפחיתים פעילות בזמן המשברים אלא אף מנצלים אותם על מנת להגביר פעילותם, תוך ניצול הסטת תשומת לב של השחקנים השונים לנושאים אחרים והתערערות הביטחון האישי של הציבור.

הרשות התאימה את אופי פעילותה, מיפתה וחקרה את הסיכונים והדפוסים העבריינים בתחומי הלבנת ההון ומימון טרור שצמחו עם פרוץ המגיפה בהם: עבירות במרחב המקוון, גידול משמעותי בפעילות עבריינית בנכסים וירטואליים, הונאות הנדסה חברתית, הונאות ציוד רפואי, שימוש בבלדרי כספים באופן מקוון ושימוש באמצעי תשלום מתקדמים.

בנוסף, עם פרוץ המשבר, בחודש אפריל 2020, פרסמה הרשות קריאה לגופים המפוקחים להגברת הערנות לניסיונות הלבנת הון ומימון טרור בצל הנגיף, תוך שימוש בשיטות דיווח חדשות לזיהוי אפקטיבי בזמן אמת של חשד לפעילות פיננסית עבריינית בחסות הנגיף, ועדכון תפיסת ההפעלה של מרכז ההתרעות ברשות לאיתור פעילות שמנצלת את מאפייני המשבר. לצד זאת, המשיכה הרשות בקיום מחקר דינאמי בהתאם להתפתחויות בשטח, אשר ניטר את דפוסי הפעילות בישראל ובעולם בהקשר לקורונה ופרסמה תוכן מחקרי הרלוונטי לשינויים בדפוסי הפעולה.

2020: מגמות מרכזיות

  • נצפה גידול ניכר בהיקף עבירות הונאה אשר מתבצעות בעיקר באמצעות המרחב המקוון. הרשות פרסמה מדריך מפורט ביחס למגמות שנצפו בארץ ובעולם בתחום הלבנת הון בעידן הקורונה עם המלצות ייעודיות בהקשרי מרמה/הלבנת הון הרלוונטיים לתקופה.
  • גורמים עבריינים ניצלו את משבר הקורונה לביצוע פעולות הלבנת הון שקשה לבצע בימים כתיקונם תוך נימוקן בפעילות חריגה שנובעת מהתפרצות הקורונה כגון משיכת/הפקדת מזומנים בהיקף משמעותי.
  • האצת המעבר מבנקאות מסורתית לבנקאות "טכנולוגית"/מתקדמת – לרבות העלייה בשימוש באמצעי תשלום אלקטרונים, גישה מרחוק, בנקאות מקוונת ודיגיטלית, הלוואות מקוונות, נכסים וירטואליים ועוד.

במהלך השנה כולה פעלה הרשות במישור הבין-לאומי, תוך שיתוף פעולה עם ארגון ה-FATF והשפעה על החלטות הארגון, כדי לייצר מענה אופרטיבי לסקטור הפרטי והציבורי על בסיס ניתוח סיכונים גלובליים. בתוך כך, הרשות תרמה מהניסיון הישראלי למסמך המקיף של ה-FATF בנושא הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור בצל משבר הקורונה, כולל דוגמאות והמלצות לדרכי התמודדות.

הדו"ח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת, לרבות תרומה לחקירות כלכליות בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור, אשר חלקן מסופר, לראשונה, בדוח שנתי זה.

בשנה זו הובילה הרשות מהלכים לטובת קידום תעשיית הפינטק ושיפור ההכלה הפיננסית של שירותים פיננסיים חדשניים ומתקדמים בישראל, אשר יאפשרו לשחקנים חדשניים להשתלב בכלכלה הישראלית ואף להתחרות בגופים הבנקאיים המסורתיים. לאחר עבודה נרחבת לאורך שנת 2020, בפברואר 2021 הותקן צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים פיננסים, אשר יחיל את משטר איסור הלבנת הון, על כלל החובות שבו, גם על נותני שירותים במטבעות וירטואליים החל מכניסתו לתוקף בנובמבר הקרוב. בכך, יוכלו גופים אלו להפוך רשמית לחלק מקהילת השחקנים הלגיטימיים. התקנת הצו, פרי עבודה משותפת עם רשות שוק ההון, ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים וועדת חוקה וכן הסקטור הפרטי, בוצעה בתקופה בה כמעט היה בלתי אפשרי להעביר חקיקה בשל המצב הפוליטי, ומדגים את חשיבות הנושא. במקביל, פרסמה הרשות מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הווירטואליים המפרט דרכי התמודדות עם איומי הלבנת הון ומימון טרור בתחום זה.

הדו"ח מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל לשנת 2020 כפי שזו משתקפת בעבודת הרשות, לצד נתונים סטטיסטים רבים ומגוונים:

»        תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2020 הינו הונאה, מרמה וזיוף, המהווה כמעט שליש מהיקף העבירות שזוהו (31.5%). בנוסף, תחום עבירות המיסים, לרבות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (כ-18.5%), לצד השוחד והשחיתות ציבורית (14.1%) ופעולות טרור ומימון טרור (כ-9%).

»        דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2020 היו פעילות בינלאומית (כ-15.7%), פעילות באמצעות נותני שירותים פיננסיים (כ-10.7%), פעילות במזומן (כ-8.8%), פעילות בנדל"ן (כ-8.3%), פעילות בחשבון (כ-6.8%), ופעילויות הלוואה ושימוש באשראי (כ-6.6%).

»        74% מעובדי הרשות הן נשים ו-63% מהנהלת הרשות הן נשים.

»        לאור אתגרי מגפת הקורונה ועליית הסיכונים למערכת הפיננסית בעקבותיה, חל גידול ניכר במספר ה"דיווחים על פעילות בלתי רגילה" – פעילות שאינה אופיינית לדפוסי הפעילות הרגילים של הלקוח ועלולה להיות קשורה לפעילות הלבנת הון או מימון טרור). ב-2020 התקבלו למעלה מ-112,000 דיווחים על פעילות בלתי רגילה, גידול של כ-10% יחסית לשנת 2019. מקורם של כ-86% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית ומנותני שירות פיננסי (47% ו-39% בהתאמה), וכ-14% מסקטורים מדווחים אחרים.

»        במיוחד ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים על פעילות בלתי רגילה של סקטור נותני השירותים הפיננסיים ("צ'יינג'ים"). גם השנה עלה מספר הדיווחים הבלתי רגילים שהתקבלו ברשות מנתוני שירות פיננסי: עלייה של כ-13% ביחס לשנת 2019 במספר הדיווחים (וגידול יחסי של כ-860% בחמש השנים האחרונות), ומנתח יחסי של כ-16% מסך כל הדיווחים הבלתי רגילים לרשות בשנת 2016 לכדי 39% מסך הדיווחים הבלתי רגילים בשנת 2020. לשם ההמחשה, מספר הדיווחים הבלתי רגילים (דיווחים המעידים על חשש לגבי מהות פעילות הלקוחות) שדיווחו נותני שירותים פיננסים בשנת 2013 עמד על כ-400, ובשנה החולפת הוא עומד על כ- 44,000 דיווחים.

»        הדוח כולל פירוט של עיקרי המדינות מולן מתבצעים שיתופי הפעולה המודיעיניים. כ 84%-מבקשות המידע ב-2020 הגיעו מיחידות מקבילות בעולם הגיעו ממדינות אירופה; כ-5% ממדינות אסיה ואירו-אסיה; כ-4% מצפון אמריקה. הרשות פנתה בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר למדינות אירופה – כ-63%, לאסיה ואירו-אסיה (כ-11%), כ-10% לצפון אמריקה, ועוד.

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר: "השנה החולפת הייתה מאתגרת לרשות ולמדינת ישראל: גם העבריינים עברו "לעבוד מהבית", כשנגיף הקורונה מייצר "הזדמנויות עסקיות" לגורמי הפשיעה. גם בשנה זו , הרשות חוללה ותמכה בעשרות חקירות כלכליות, בישראל ובעולם, אשר הובילו לכתבי אישום, תפיסה וחילוט כספי עבריינים בהיקף עצום. מספר דוגמאות לחקירות אלו וליכולות הרשות, חדשנותה ויצירתיותה – מפורטות בדוח זה, והלוואי והיינו יכולים לחשוף פרטים מסווגים נוספים. בשנה זו הובילה הרשות מהלכים משמעותיים לקידום תעשיית הפינטק וההכלה הפיננסית של שירותים פיננסיים חדשניים בישראל; ביצעה קפיצה טכנולוגית שאפשרה לאתר ולהעביר מידע מודיעיני באופן מתוחכם, מתקדם וחדשני יותר מאי פעם; פרסמה שורה ארוכה של פרסומים מקצועיים לכלל המשק להכרת תופעות פשיעה עדכניות ולניהול סיכונים."

כתיבת תגובה