עסקים מאחורי הפרגוד // מאמר מערכת

החלטה של פקיד
העלות המוערכת למשק ליום שבתון הינה למעלה מ-2 מיליארד שקלים לפי מומחי הכלכלה. בחישוב ממוקד לעובד, לפיו השכר הממוצע במשק הינו כ-470 שקלים ליום שבתון שהתשלום בו הינו 200%, בהעסקת עשרה עובדים עלה למעסיקים יום השבתון כ-4,700 ₪ ואפילו חנויות גדולות או רשתות ארציות לא גדולות נאלצו להיפרד מכ-23,000 ₪, על 50 עובדים. זהו סכום לא קטן בעליל לכל בעל עסק באשר הוא.

אך נדמה, שאלו שהחליטו על היום שבתון מעולם לא התמודדו מול בנקים עם תשלומי עובדים, ספקים, מע"מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה, ארנונה, אחזקה, רגולציה ושאר מרעין בישין. החלטה כזו יכול לקבל רק פקיד או שכיר ששכרו מובטח מכספי משלם המסים.

למעלה מחצי מיליון פקידים ועובדי מדינה כמותו, נהנים מאוד מהחלטתו. אלה תמיד ישמחו ליום נוסף של בילוי בפארקים, עם המשפחה, או בקניונים. החלטה כזו אפילו נראית לפקיד או לשר הנכבד דנן מאד הגיונית: הקופה הציבורית היא חבית ללא תחתית. אז למי איכפת. ככה זה נראה כשלכסף אין ערך אמיתי של עבודה, כיוון שזו מושתתת על תקנים קבועים ללא יכולת פיטורין או עזיבה.

תנו לצמוח
רבות מדברים במשרדי הממשלה השונים עד כמה העסקים הקטנים והבינוניים הינם מנוע הצמיחה של ישראל. כל מיני ניסיונות כמו "שוטף 30", "רישוי עסקים מהיר", "דמי לידה לעצמאיות" ועוד, הינם בעלי השפעה לטווח הרחוק והקרוב וחשובים מאד לעסקים הבינוניים והקטנים, אבל למה להוסיף עוד קושי על הקשיים שכבר ממילא קיימים?

אז בפעם הבאה שאתם, פקיד אי שם באוצר, ח"כ, או שר בממשלה תיאלצו לחשוב על מה אתם יכולים לעשות עבור העסקים הבינוניים והקטנים, שהינם 99.5% מהעסקים בישראל, רק תחשבו על בעלי העסקים. כי ככל שהעסק קטן יותר, כך המימון של יום השבתון מסובך יותר.