פרשת הכסף • לא פחות מאלף? תעשיית השנור בפורים

צילומים: קורינה קרן, יעקב כהן, יעקב לדרמן, סרג' אטל | פלאש 90

סכומי הכסף שמתגלגלים בציבור החרדי בימי הפורים שוברים בכל שנה שיאים חדשים. זו תעשייה ענקית שמתחילה כבר שבועיים לפני פורים, כשמידי לילה דופקים עשרות בחורי ישיבות בבתים ומתרימים למען הת"ת (תומכי תורה) או הגמ"ח (בהגייה החסידית), כשהשיא מגיע כמובן ביום הפורים.

אין אינדיקציות מסודרות לסכומי הכסף שאנשים תורמים בפורים. אך לפי הערכות מדובר בעשרות מיליוני שקלים שמחלפים ידיים. ישראל נתבעים ונותנים הרבה מעבר ליכולת הכספית שלהם. ניתן לראות כיצד אברכים שלא גומרים את החודש תורמים במאור פנים ומכל הלב. הרבה פעמים, הנתינה בלב היא העיקר. אבל היי, בפורים המצווה היא לתת בפועל – כל הפושט יד, נותנים לו. ביד, לא רק בלב.

אז נכון, את הרעש והצלצולים עושים הת"תניקים המחופשים שעוברים לפי כתובות מסודרות מראש (הרשימה יותר סודית ממפעל הטקסטיל בדימונה וממרכיבי התמיסה של קוקה קולה…), אבל גם אנשים פרטיים שאוספים כסף ביום הפורים מדווחים על עליה משמעותית באחוזי התרומות.

חלק גדול מהשנוררים ביום הפורים בבני ברק, הם ירושלמים שחוגגים רק יום למחרת… הם מנצלים את ההזדמנות למקסם "רווחים" ביום זה בעיר התורה והחסידות. וכמובן, למחרת, בשושן פורים, השנוררים מבני ברק מחזירים "ביקור גומלין" ועולים לירושלים לזכות את תושביה במצוות החג.

דווקא מעניין לשים לב לערי הפריפריה החרדיות כמו בית שמש, מודיעין עילית, ביתר, אלעד ועוד שלא מהוות מוקד משיכה למטרות שנור, שכן מדובר בערים שבהן אין ציבור מבוסס עם כסף. בנוסף, רוב המשפחות נודדות להורים המתגוררים בערים הגדולות, כך שחבל לנסוע עד אליהן אם ניתן להתרים אותן ואת הוריהן מסביב לשולחן אחד.

יוצאת דופן היא העיר אשדוד, שהדור השני בה כבר התחתן והקים את ביתו בעיר, שגם היא הפכה בשנים האחרונות למעוז שנור פורימי. בנוסף, באשדוד מתגוררים חסידי גור רבים שעשו חיל בעסקים וביום הפורים ביתם פתוח לכל. בישיבות גילו את אשדוד והן משנעות כוחות (גם) לחזית הדרומית…

שנור בלונדון, סעודה בירושלים

אבל ישנה תופעה מעניינת שצריך לשים לב אליה: השנור מעבר לים. בכל ימות השנה, שנורר שנוסע מישראל לארה"ב או אירופה עושה זאת למשך חודש רצוף אותו הוא מקדיש נטו לשנור. בחגים השנוררים חוזרים הביתה וזה כולל גם את פורים.

אגב, מספרים ששאלו פעם שנורר שנהג לשהות בחו"ל חמישה חודשים ברציפות ולחזור הביתה רק לחודשי החגים ניסן ותשרי, איך הוא מסתדר אך הוא לא הבין מה רוצים ממנו: "זה לא כזה נורא להיות חודשיים בבית", ענה לשואלים, "זה עובר מהר"….

ולעצם העניין. בשנים האחרונות חלו תמורות בנושא זה, בעיקר באירופה. כשהשנוררים הישראלים גילו כי ניתן לחתוך את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. קחו לדוגמא את לונדון, שם מתגוררים הטייקונים החרדיים שמחלקים הון עתק כל השנה ובפורים סכומי התרומות שלהם מרקיעים שחקים.

ברוב השנים נהנו מזה רק תושבי לונדון עד שהשנוררים הישראלים גילו שמבחינה כלכלית כדאי להם לטוס רק לפורים ולהספיק לחזור הביתה לשושן פורים (מתאים רק לשנוררים הירושלמים, שהם הרוב בתחום)… הדרייברים מתדלקים את הנושא ובשנים האחרונות ניתן לראות מאות שנוררים ירושלמים פושטים על בתי הגבירים בלונדון ברובם לא תימצא תרומה פחותה ממאה לירות שטרלינג. במספר כתובות המספרים עולים דרסטית כלפי מעלה.

בניגוד לכל ימות השנה, כטוב ליבם של הגבירים ביין הם לא מתעמקים יותר מידי בנושא הבקשה ותורמים חופשי-חופשי. שנוררים שחוזרים ארצה מדווחים כי ניתן לחגוג את הפסח בשמחה ובששון מסכומי הכסף שנאספו ביום אחד בפורים.

בפורים בארה"ב, בפסח כל הילדים אצלו

לעומת זאת, בארצות הברית המצב קצת מסובך. גם כאן הגבירים פותחים את הדלתות, כולל כאלו שכל השנה אי אפשר להגיע אליהן, ומחלקים סכומי עתק – אבל לשנוררים הישראלים לא שווה כלכלית וטכנית, לעשות את פורים בארה"ב ולהספיק לחזור הביתה בשושן פורים. בכל זאת מדובר על טיסה של שתים-עשרה שעות ולא חמש כמו מלונדון.

אבל חשבתם שהשנוררים ירימו ידיים, אז זהו שהם ממשיכים לפשוט ידיים. אמנם לא בכמויות שאנחנו רואים בלונדון. אבל בהחלט מדובר בתופעה שכדאי לשים לב אליה.

אברהם ד. תושב ירושלמי ותיק ושנורר מנוסה, סיפר ל'ביזנעס' כי לפני שנתיים נשאר לראשונה בפורים בארה"ב "והכסף שעשיתי באותו יום הצדיק את שהותי בגולה. אני אישית סיימתי לחתן את ילדי ולכן אשתי הלכה לאחד הילדים וחגגה שם את פורים. אבל אל תדאג", הוסיף בחיוך, "בפסח כל הילדים באים אלי ומישהו צריך לממן אותם…".

לדבריו, "השנוררים הצעירים שיש להם ילדים בבית לא יכולים להישאר בפורים בארה"ב, כי זה יהרוס להם את שלום הבית, אבל רואים מידי שנה עלייה במספרם של אנשים בגילי. הסכומים שהגבירים נותנים לנו בפורים זה משהו ששווה ליותר מחודש עבודה"!.

העיקר שיהיה לכולנו פורים שמח!