פתרון משבר הדיור – רק בשיתוף הרשויות המקומיות

אין פתרון פשוט למשבר הדיור בישראל, אך חובה לייצר סטנדרטיזציה בהליכים, כזאת שתחייב את כל הרשויות המקומיות ותגדיר בין היתר טווחי זמן מקובלים להשלמת הליכי הבניה. הדבר ייצר שקיפות ותחושה של ודאות | הפתרון למשבר לא יכול לבוא רק מלמעלה, הרשויות המקומיות חייבות להתגייס

קרקעות לבנייה | צילום אילוסטרציה: קובי גדעון, פלאש 90

מחירי הדיור עלו בשנה האחרונה ב-15.9% ותרמו תרומה משמעותית לאינפלציה וליוקר המחיה. כרגיל העלייה במחירים היא פונקציה של היצע וביקוש – והעליה מצביעה על מחסור גדול בדירות. אבל בשנה האחרונה היצע הדירות בישראל דווקא עלה. מבולבלים? ברוכים הבאים לשוק הנדל"ן בישראל.

הרבה דברים בשוק המיוחד הזה תמוהים ומעוררי פליאה. למשל – הזמן שלוקח בארץ לבנות דירה, שהוא לחלוטין בלתי סביר. בלתי סביר גם הפער בזמן הנדרש לקבלת היתר בניה ברשויות המקומיות השונות. באחת זה יכול לקחת שנה וחצי – ובאחרת זה יכול להגיע לחמש שנים. חמש שנים! אין שום דבר שיכול להצדיק שוני כזה – אבל זו המציאות בתחום הבניה בארץ. אחראית לכך, בין היתר, האוטונומיה הרחבה שיש היום לרשות המקומית בתחום הליכי רישוי הבניה. בתחום הזה כל ראש עיר רשאי להפעיל שיקול דעת, שיכול להיות מושפע בקלות משיקולים לא ענייניים התורמים לפער בזמנים.

הניסיונות שנעשו כדי להסדיר את העניין – למשל הטמעת מערכת מקוונת "רישוי זמין" של מינהל התכנון – במטרה לייעל את התהליכים ולאפשר בקרה ופיקוח, לא הוכיחו את עצמם. במקרים מסוימים הדבר רק עיכב את ההליך עוד יותר, בגלל הכנסת תחנה נוספת בדרך להשגת ההיתר המיוחל.

אין ויכוח: לראש רשות מקומיות חייב להיות שיקול דעת בתחום התכנון הבניה בשטח השיפוט שלו. הוא מכיר את המקום, יודע את אופיו ואת צרכיו, מכיר את תושביו ומה שחשוב לא פחות: הוא יודע מה חזונו לגבי עתיד המקום. כל הדברים האלה חייבים להילקח בחשבון בתכנון הבניה.

אבל אין הישוב – יהיה אשר יהיה – ישות לבדה תשכון. גם אם יש שוני בין מקום למקום, אין להרשות פערים בלתי סבירים בתחומים בעלי עניין משותף – כמו נושאי הבניה והדיור. לכן חובה לייצר סטנדרטיזציה בהליכים, כזאת שתחייב את כל הרשויות המקומיות ותגדיר בין היתר טווחי זמן מקובלים להשלמת הליכי הבניה. הדבר ייצר שקיפות ותחושה של ודאות – במקום שהיום יש סימני שאלה וחוסר בטחון מייאש.

אין פתרון פשוט למשבר הדיור בישראל. הוא מחייב נקיטת שורה שלמה של צעדים משלימים שייצרו יחד את הפתרון המיוחל. הצעד הראשון המתבקש מכולם הוא הקמתה של רשות תכנון לאומית שתתווה את מדיניות הבינוי המתאימה לצרכי הארץ ותדאג לביצועה. היום יותר מדי גורמים פועלים ובוחשים בתחום הנדל"ן: משרד השיכון – האחראי על תכנון וביצוע שכונות מגורים, מינהל התכנון במשרד הפנים – אשר על התכנון המחוזי והארצי והבקרה, משרד התחבורה – על התשתיות, רמ"י – בעלת הקרקעות. גופים אלה לא רק שאינם מתואמים, פעמים רבות הם אף מתנגשים זה בזה כפועל יוצא ממדיניות השר שלמשרדו הם משויכים. התוצאה – קונפליקטים ושיתוק. רשות תכנון לאומית, לעומתם, הייתה מובילה מדיניות מתואמת ואחידה ויוזמת רפורמת נדל"ן מקיפה, כשמה שעומד לנגד עיניה הוא אך ורק האינטרס הציבורי.

 

אבל הפתרון למשבר לא יכול לבוא רק מלמעלה. כדי שהוא יהיה נכון וישים, חייבים לרתום למאמץ הלאומי בתחום הזה גם את הרשויות המקומיות – שחלקן קריטי לפתרון המשבר, שהרי הפתרון אמור לקום אצלן, בשטח. הדבר לא יכול להיעשות אלא תוך הכרה באינטרסים של הרשות המקומית וכיבוד עצמאותה – אך גם תוך שכנועה לאמץ שיטות עבודה ותכנון אחידים, כדי להגיע לסטנדרטיזציה של נושאי הבניה. רק גיוסן של הרשויות המקומיות למאמץ הלאומי הכולל יאפשר התחלה של פתרון המשבר.

הכותב הינו אדריכל שותף במשרד יסקי אדריכלים

  1. הרשויות המקומיות רוצות ארנונה מעסקים ולבנות פחות למגורים שנותנים פחות ארנונה וצורכים יותר שירותים עירוניים. כבר עכשיו אנחנו באובר תכנון לעסקים עצום. כמעט בכל עיר.

כתיבת תגובה