בית המשפט בתל אביב קבע כי פקחים המעניקים דוחות חנייה לנהגים החונים שלא כחוק, ממצלמות המוצבות בעיר – אינן חוקיות • קיבלתם דוח בבני ברק על נתיב תח"צ? אל תמהרו לשמוח או לתבוע – הפסיקה אינה נוגעת למצלמות פיקוח על נתיבי תחבורה ציבורית שאושרו בכנסת לשימוש הרשויות המקומיות
שי קליין 08.10.2018
חנייה כפולה | shutterstockהאם מצלמות החנייה העירוניות אינן קבילות משפטית? לפי פסיקה תקדימית בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב שניתנה אתמול (א), נראה כי הרשויות המקומיות לא יוכלו עוד להשתמש במצלמות המותקנות ברחובות כדי לאכוף באמצעותן עברייני חנייה – כיוון שהסמכות שניתנה על ידי הכנסת לרשויות המקומיות מוגבלת לאותן מצלמות המותקנות לשמירה על אי כניסת רכבים פרטיים לנתיבי תחבורה ציבורית.
השופט איתי הרמלין שנדרש לנושא על ידי תובע מתל אביב שתבע את העירייה על דוח חנייה כפולה שקיבל בשהותו ברחוב יפת בעיר יפו, קבע כי מכיון שמצלמות אלה פוגעות בפרטיותם של התושבים (גם אם לא באותה מידה של פרטיותם בהיותם בביתם) על העירייה לקבל הסמכה והסכמה מפורשת מהרשות המחוקקת כדי לעשות בהן שימוש.
השימוש במצלמות אלו פוגע בפרטיות העוברים ושבים ולכן יש צורך בהסמכה מפורשת של הכנסת כדי להפעילן. בתל אביב יש כ-15 מצלמות המותקנות על בניינים. הכנסת הסמיכה את העירייה להפעיל מצלמות במרחב הציבורי רק לצורך אכיפת עבירה של נהיגה בנתיב תחבורה ציבורית.
"הבעיה המרכזית בשימוש במצלמות הרחוב נעוצה בכך שנאספים בהן פרטים רבים שאינם נדרשים כלל לשם אכיפת איסורי החנייה. בראש ובראשונה, מצולמים בהן אנשים רבים שלא עברו כל עבירה, אלא עברו ברחוב כעוברי אורח. המצלמות מתעדות עם מי הסתובבו אותם עוברי אורח, מה לבשו, לאיזה עסק ברחוב נכנסו… האם עשו זאת בשבת או ביום חול וכדומה".
בנוסף, כתב השופט כי "ההגנה על הפרטיות בהקשר זה היא הגנה על החירות… אין גם כל סיבה שהרשות תתעד אדם בסיטואציות מביכות סתם – כגון מי שמחטט באפו, משתטה במשחק עם ילדיו או מרים את מכנסיו שנשמטו כיוון ששכח לחוגרם בחגורה".
בהמשך נכתב בפסק הדין, כי "אני מוצא מקום לשוב ולהדגיש כי התקנת מצלמות רחוב משנה באופן מהותי את המרחב הציבורי, ולכן גם מן הבחינה החברתית מן הראוי שהחלטה על הצבתן תתקבל על-ידי הציבור עצמו – הן באמצעות נבחריו והן בהליך של שיתוף ציבור. אם לא נקפיד על כך, קיים חשש כי כציבור נגלה יום אחד שאנו חיים ב'חברת מעקב' תחת פיקוח תמידי, מבלי שהחלטנו שאנו רוצים בכך… …האפקטיביות של מצלמות אלה לצרכי אכיפה יכולה להביא לכך שעם הזמן ילכו ויתרבו, וסופו של תהליך יהיה שנמצא את עצמנו בדיסטופיה אורווליאנית שבה כל צעד שלנו מפוקח על ידי הרשות".
העירייה המתכוונת לערער על הפסיקה, הגיבה: "מדובר אך ורק במצלמות חנייה ייעודיות ולא במצלמות המשמשות לאכיפת נתיבי תחבורה ציבוריים או לכל מטרה אחרת. העירייה סבורה כי מצלמות החנייה הן כלי חוקי ולגיטימי לאכיפת חנייה אסורה וכמקובל תשקול הגשת ערעור על פסק הדין. ראוי לציין כי הנושא של הגנת הפרטיות עלה בבית המשפט העליון והמדינה בתגובתה הצטרפה לעמדת העירייה, לפיה האכיפה באמצעות מצלמות החנייה חוקית ומבוצעת כדין ואף הסדירה את הנושא בנוהל. אכיפת החנייה בעיר תל אביב-יפו באמצעות מצלמות החנייה תימשך כסדרה".
09/10/2018 6:10
המון טעויות בכתבה , והן מהותיות.
ראשית לא מדובר בהחלטה תקדימית, ההחלטה היא של ערכאה נמוכה שאינה מחייבת והיא נוגעת למקרה פרטי של נאשם אחד.
שנית רשמתם שהנהג הוא התובע, אז כך, הוא לא תובע , מעמדו במהלך המשפט היה של נאשם בהליך פלילי שנוהל ע"י המדינה נגדו. תדייקו זה לא מקצועי לכתוב כך.