ביהמ"ש בב"ש הטיל קנסות בסך של כ-700,000 ₪ ועונש של שירות לתועלת הציבור על 4 נאשמים נוספים בפרשת זיהום נחל צין • קודם לכן, ניתנו גזרי דין אחרים: על חברת רולידר – קנס 500,000 ₪, על מנהל הפרויקט של החברה ועל שני עובדים הוטלו עונש של"צ וקנסות • בגין רשלנותם נפגע צינור הובלת הדלק הסילוני של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ ב-2011 ונגרם זיהום כבד של נחל צין וסביבותיו
חיים רוטשטיין 01.07.2019
נחל צין | צילום: משה שי, פלאש 90בית משפט השלום בבאר שבע הטיל קנסות בסך של כ- 700,000 ₪ ועונש של שירות לתועלת הציבור (של"צ) על 4 נאשמים נוספים בפרשת זיהום נחל צין, כל אחד לפי חלקו – חברת מובילי הר הנגב בע"מ, מנהלה ושני עובדיה.
קודם לכן, ניתנו גזרי דין בעניינם של נאשמים אחרים: על חברת רולידר בע"מ הוטל קנס בסך של 500,000 ₪. על מנהל הפרויקט של החברה ועל שני עובדים נוספים הוטלו עונש של"צ וקנסות.
כזכור, ביום 18.1.2016 הגישה המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמ"ש לבית משפט השלום כתב אישום נגד חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א), חברת רולידר בע"מ, חברת מובילי הר הנגב בע"מ ו-12 נושאי משרה נוספים בחברות אלה בתקופה הרלוונטית, בגין 2 אירועים בהם נפגע צינור הובלת הדלק הסילוני של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011. כתוצאה מפגיעות אלה, נגרם זיהום כבד של נחל צין וסביבותיו.
החקירה נוהלה על ידי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה.
חברת מובילי הר הנגב ומנהליה הודו בכתב האישום שהוגש נגדם, בביצוע עבירות סביבתיות; ובהן של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון, פגיעה בגן לאומי בנסיבות מחמירות, ועבירות סביבתיות נוספות.
היום, כאמור, ניתן גזר דין בעניינם של חברת מובילי הר הנגב ונושאי משרה בה. על חברת מובילי הר הנגב בע"מ, הוטל קנס בסך של 600,000 ₪. הבעלים ומנהל החברה נידון לעונש של"צ, והוטל עליו קנס בסך של 75,000 ₪. גם על שני עובדים נוספים של החברה הוטלו קנסות ועונש של"צ.
על פי כתב האישום, בהחזקתה ובניהולה של חברת קצא"א צינור, אשר מחבר בין אילת ואשקלון. חלקו של הצינור, כ-153 ק"מ המשתרעים בין אשל הנשיא ובין שיזפון, משמש לצורך הובלת דלק סילוני. בבדיקה שנערכה לצינור מטעם קצא"א בסוף 2007 נמצא, כי בעטיפת הצינור קיימים מספר רב של ליקויים, שמשמעותם היא כי לאורך חלקים נרחבים של הצינור אין הוא מוגן מפני דליפות. עוד נמצא, כי בחלקים מסוימים הצינור חשוף ואינו טמון באדמה. בעקבות כך, ב-2008 הפסיקה קצא"א את הזרמת הדלק הסילוני בצינור. בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור באמצעות קבלני משנה. חברת רולידר, היא חברת הנדסה אזרחית שנבחרה על ידי קצא"א במכרז לנהל את ביצוע עבודות השיפוץ. חברת מובילי הר הנגב, היא חברה קבלנית שהתקשרה עם חברת רולידר למתן שירותי עבודות עפר במהלך השיפוץ. חלק מתוואי הצינור שנועד לשיפוץ, עובר בגן לאומי "גן הפסלים", סמוך לנחל צין, מהגדולים והחשובים בנחלי הנגב, שאורכו 120 ק"מ.
כעולה מכתב האישום, במסגרת עבודות שבוצעו במקום להעתקת עץ שעמד בתוואי חפירה לחשיפת הצינור שבוצע ע"י חברת מובילי הר הנגב, נפגע הצינור מכלי צמ"ה – באגר. כתוצאה מכך, פרצו כ- 722,000 ליטר של דלק סילוני בעוצמה גבוהה שניתז על נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. כתוצאה מהפגיעה, זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו. במהלך ביצוע עבודות השיקום פונו מהנחל וסביבותיו כ-26,500 טון קרקע מזוהמת. על אף פינוי הקרקע המסיבי, חלק נכבד של הדלק הסילוני נשאר בערוץ ובגדות הנחל גם לאחר סיום עבודות השיקום. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים המצויים מתחת לנחל צין בסיכון של זיהום. בנוסף, שרר באפיק נחל צין וסמוך לו ריח חריף של דלק במשך תקופה ארוכה של מספר חודשים לפחות לאחר האירוע.
כמו כן, נגרם אובדן בית גידול של ערוץ הנחל, ונשקפה סכנה לבעלי חיים וביצי בעלי חיים שבאו עמו במגע, ולבעלי חיים שניזונים מצמחיה שנפגעה מהדלק. כתוצאה מביצוע עבודות השיקום נחסמה הדרך למעלה צין למטיילים מאזור מדרשת שדה בוקר למשך 3 חודשים.
בשל התרחשות האירועים הנ"ל, הורה המשרד להגנת הסביבה על הפסקת עבודות השיפוץ. ב-25.7.11 אישר המשרד את המשך העבודות, בתנאים שונים, שמטרתם הייתה הבטחת היערכות הולמת לטיפול בפריצת דלק סילוני במהלך עבודות השיפוץ.
ביום 5.9.11, ובמסגרת עבודות שבוצעו במהלך הפרויקט עם כלי צמ"ה – שופל, שוב נפגע הצינור, ושוב פרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני אשר גרמו לנזק סביבתי. במהלך עבודות השיקום הוצאה מהאזור כ-7200 טון אדמה מזוהמת בדלק סילוני.
עו"ד עדי דמתי שגיא, תובעת בהליך מהמחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמ"ש: "עקב כשלים רבים עליהם אחראים הנאשמים, שנבעו מסטייה מהוראות הבטיחות ומעבודה רשלנית ולא זהירה, זוהמו כ-30 אלף טון של קרקע והנזק שנגרם לסביבה הינו עצום. הנאשמים הודו ונטלו אחריות על האירוע הסביבתי באחד ההיקפים הגדולים ביותר שהתרחשו בישראל בשמורת טבע עד אז, אולי הגדול שבהם".
התיק מטופל בליווי הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
