קריאה למשרדי האוצר והכלכלה: להקים בבורסה אזור סחר חופשי

בעקבות המשבר בענף היהלומים אמר ח"כ אליהו חסיד בדיון בוועדת הכלכלה על רקע המשבר הקשה בענף בצל הקורונה: "אנשים הגיעו לפת לחם" • יו"ר ועדת הכלכלה מרגי קורא למשרדי האוצר והכלכלה לבחון בהקדם אפשרות להקים בבורסה אזור סחר חופשי בינלאומי ליהלומים • נשיא בורסת היהלומים: "הדבר יכול להגדיל את הכנסות המדינה מהענף במיליארד שקל בשנה" • המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: התחלנו טיפול מול רשות המסים

ח"כ אליהו חסיד בדיון | צילומסך, יח"צ

במסגרת הטיפול הרצוף שמקיימת ועדת הכלכלה בראשות ח"כ יעקב מרגי אחר ענפי המשק השונים שנפגעו בקורונה, התכנסה היום הוועדה לישיבה מיוחדת בנושא המצב הקשה של ענף היהלומים בישראל, על רקע משבר הקורונה – זאת לאחר שניזוק בלמעלה ממיליארד שקל מאז פרוץ המשבר.

היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי "כולנו גדלנו על כך שענף היהלומים הוא ענף היצוא מספר אחת בישראל, אך הוא חווה ירידה של 80% בפעילות וקיימת סכמה אמתית להמשך קיומו. הוא הוסיף כי הוועדה מטפלת בכל סקטור שנפגע בקורונה ומנסה למצוא את הסיוע שמתאים עבורו".

נשיא בורסת היהלומים הישראלית, יורם דבש, אמר כי ענף היהלומים בן 83 שנה ובשנה בינונית אחראי ליצוא בסך של 20 מיליארד שקל. הוא הוסיף כי מדובר בענף שאולי נראה זוהר, אבל יש בו 15 אלף משפחות שרובן בחל"ת, וזקוקות לסיוע של המדינה. משבר הקורונה הביא את הענף לסכנה חמורה. ומה שמתאים למסעדות לא מתאים ליהלומנים", אמר.

דבש הסביר כי היהלומנים זקוקים לקווי אשראי בערבות מדינה, והציע בנוסף להקים בישראל אזור סחר חופשי בינלאומי ליהלומים, בשיתוף עם משרד הכלכלה. לדבריו, "מדובר במנוע צמיחה שיכול להגדיל את הכנסות המדינה מהענף בכמיליארד שקל בשנה. המדינה לא תצטרך להשקיע שום דבר, חברות מחו"ל לא ישלמו מסים ויהיה כדאי להם לעסוק עסקים, בעוד היהלומנים הישראלים ישלמו מס וייהנו מכניסת החברות הזרות".

המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, נעמה קאופמן פס, אמרה כי באשר לענף היהלומים המשרד עוסק "בפיקוח ופיתוח". היא התייחסה לנושא אזור סחר חופשי ואמרה כי הדבר הובא לידיעת המשרד לאחרונה, ונמצא בתחילת הטיפול מול רשות המסים. מנהל מינהל היהלומים במשרד, אופיר גור, הוסיף כי צריך לתת פתרון מהיר ונראה כי עניין אזור סחר חופשי נראה ככיוון חיובי.

ח"כ אליהו חסיד אמר כי יש אנשים שהגיעו לפת לחם, והמדינה צריכה להציל את הענף לפני שיהיה מאוחר מדי. יו"ר מכון היהלומים, בועז מולדבסקי, התייחס לכך ואמר כי 450 חברי בורסה באו ולקחו 1,250 שקל שהבורסה נתנה בלי לדעת מי המבקשים, וזה מראה עד כמה המצב קשה. ח"כ עידן רול אמר כי מדובר ביצוא של משהו שהוא לא משאב טבע ישראלי, והתפלא על כך שכל פעם מחדש יש מי שמופתע מזה שענפים צריכים עזרה בקורונה. ח"כ יבגני סובה אמר כי הענף סובל מבעיה תדמיתית, שחושבים שכל מי שעוסק בו הוא מיליונר שיכול לשרוד את המשבר, בעוד שמסתבר שיש בענף כאלה שנפגעו קשה.

נציג אגף התקציבים, גל ברנס, אמר כי 74-76 אחוז מהבקשות של היהלומנים להלוואות מהקרן בערבות מדינה מאושרות, לעומת ממוצע של 68%. הוא הוסיף כי הוקמה גם קרן ייעודית לענף, וכי האוצר יהיה מוכן לשנות את מאפייני הקרן בהתאם לבקשות רלוונטיות. באשר לאזור סחר חופשי אמר כי מדובר בפנייה שהתקבלה לאחרונה ולכן אין עדיין עמדה בעניין. היו"ר מרגי קרא לכל הגורמים להיפגש ולקדם את הטיפול בנושא.

נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, ניסים זוארץ, אמר כי מה שיכול להציל את הענף זה הלוואות בערבות מדינה גם למי שבסיכון. לדבריו, הבנקים מאפשרים הלוואות למי שלא בסיכון ואלה שבאמת צריכים הלוואה אפילו לא הגישו בקשה. חבר הנהלת ההתאחדות, רפי ירושלמי, אמר כי המדינה חייבת לשמור על מקומות עבודה. הוא ציין כי הענף הידלדל מ-30 אלף משפחות לפני עשור ל-15 אלף משפחות כיום, ואמר כי חייבים לשמור עליו שכן מדובר בענף עם הון וקשרים בינלאומיים.

היו"ר מרגי סיכם ואמר, כי "נוכח המשבר הקשה והסכנה להמשך קיומו של של ענף היהלומים נדרש הממשלה לפתרונות ייחודיים בכמה מישורים: הוועדה ממליצה למשרד הכלכלה והתעשייה, יחד עם האוצר ורשות המסים, לבדוק בהקדם את האפשרות להקים בבורסה אזור סחר חופשי שיאפשר לחברות מחו"ל לפתוח משרדים בישראל. כמו כן, הוועדה ממליצה למשרד האוצר להתאים את הסיוע שהוא מעמיד לצרכי כל ענף בנפרד, בהידברות עם נציגיו". עוד הוסיף היו"ר מרגי, כי הוועדה מציינת לחיוב את השיעור הגבוה של אישורים להלוואות ליהלומנים, וממליצה למשרדי הכלכלה והאוצר, יחד עם נציגי היהלומנים, להתאים את הקרן לצרכי היהלומנים, באופן שיאפשר לאנשים נוספים מהענף לפנות ולקבל סיוע".

תגובה אחת ל: "קריאה למשרדי האוצר והכלכלה: להקים בבורסה אזור סחר חופשי"

  1. ‎אז מה אם הבורסה ליהלומים תקרוס,גם ענף הטקסטיל קרס,ההיפך הוא הנכון,אם ענף היהלומים יקרוס זו תהיה תעודת כבוד למדינת ישראל שהופכת,אם כבר לא הפכה להיות כלכלת שירותים.ענפים כגון ענף הטקסטיל והיהלומים מקומם במדינות עולם שלישי שבו כוח העבודה זול,בזמן שמדינת ישראל היתה כזו,היה לזה מקום,היום דברים משתנים,וצריך להתאים למצב,את התמיכה מדינת ישראל צריכה לשמור לענף הטכנולוגיה בכללותו שבו חברה שמבצעת אקזיט,מדינת ישראל מקבלת נתח יפה של שליש בתור מס,מענף היהלומים מדינת ישראל מקבלת קדחת ושם רע,בורסת היהלומים הנה קן צרעות להברחות,הלבנות כספים,הלוואות בריבית קצוצה,איומי רצח על חייבים,דיכוי זכויות אדם,ועוד רבות רעות חולות,מי שנהנה פה אלה חברות שבכלל לא מייצרות בישראל,ועדיין מקבלות הטבות ששום סקטור יצרני במדינת ישראל לא מקבל,וללא שום סיבה מוצדקת הנראית לעין,הגיע הזמן לעצור את הסיפור הזה,ולהפוך דף!!!

כתיבת תגובה