קרנות ברירות המחדל: כמה תשלמו על הפנסיה שלכם?

חוסכים לפנסיה. אילוסטרציה: Montri Thipsorn | שאטרסטוק

החל מתחילת החודש הנוכחי נכנסו לתוקף הוראות משרד האוצר על חיוב המעסיקים לשייך את הפרשות הפנסיה לאחת מארבע 'קרנות ברירת המחדל' שנבחרו על ידי משרד האוצר ורשות שוק ההון.

מה גרם למשרד האוצר לחייב את המעסיקים להשתייך לאחת מארבעת בתי ההשקעות שנבחרו?

בעבר, בטרם נכנסה הוראה זו לתוקפה, נהגו סוכני הביטוח לשחר לפתחם של המעסיקים במטרה לקושש עוד ועוד שכירים על מנת שאלה ינהלו אצלם את קרנות הפנסיה.

ומה רע בכך? כאשר לא הוגבלו דמי הניהול, הפריבילגיה הייתה בידי חברת הביטוח לגבות דמי ניהול שמנים במיוחד, ובנוסף, המעסיק הוא שבחר את החברה שתנהל עבור עובדיו את קרן הפנסיה.

קשר גורדי זה בין המעסיק לחברת הניהול הביאה לכך שלא טובת השכירים היא שעמדה במוקד ההחלטה אלא התגמול של המעסיקים.

על מנת לשים קץ להתנהלות זו ובמטרה לשמר את כספם של העוסקים שלא יישחק על ידי דמי הניהול הגבוהים, ערך משרד האוצר מכרז בין חברות הביטוח ובתי ההשקעות על ניהול כספי הפנסיה תוך גביית דמי ניהול נמוכים.

במכרז זה, מראש היה ידוע, כי ידם של בתי ההשקעות תהיה על העליונה וכי חברות הביטוח יאבדו את המונופול בנושא זה.

ואכן, תעריפי דמי הניהול המרביים של החברות הנבחרות יהיו: 1.49% מההפקדות החודשיות ו-0.1% מהצבירה.

דמי הניהול הקיימים מחולקים לשנים. מידי חודש בעת ההפרשה הכספית לוקחת החברה המנהלת אחוז מסוים מהסכום כמו כן קיים  דמי ניהול מהסך הכולל הקיים בתיק הפנסיה.

מטבע הדברים, בשנים הראשונות כאשר סכום התיק הכולל הינו זניח, ההפרשות מהסכום החודשי הינן יותר משמעותיות, לעומת זאת ככל שעובר הזמן המגמה מתהפכת ודמי הניהול על הצבירה הופכים לקריטיים יותר.