לפי מה שנראה כרגע אין מנוס מהליכה לבחירות על רקע חוק הגיוס. רגע לפני ההצבעה על תאריך מוסכם לבחירות קורא שאול כהנא לחברי הכנסת לקחת בחשבון מה יקרה לשוק הדיור אם יהיו בחירות, ויהיו לזה השפעות דרמטיות גם על שוק הדיור החרדי
שאול כהנא 07.03.2018
ליצמן דרעי ונתניהו. צילום: יונתן סינדל פלאש 90. אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, אזרחי מדינת ישראל יצעדו בעוד כארבעה חודשים לקלפיות להצביע מי יהיה ראש הממשלה הבא – כשהטריגר המרכזי שמוביל לבחירות הוא אי הרצון של מפלגות הקואליציה להעביר את חוק הגיוס כפי שדורשות המפלגות החרדיות.
אין ספק שאף מפלגה לא מעוניינת בבחירות, אך למהלכים אלו יש דינמיקה משלהם. ברגע שהרכבת יוצאת מהרציף אין כבר לאף אחד שליטה על הקטר שדוהר במהירות. חלקם יגיעו בשלום לרציף, חלקם יתאבדו על פסי הרכבת ויהיו גם כאלו שיגיעו לתחנה הסופית אבל חבולים ופצועים.
במסגרת טור זה נתמקד במה שצפוי בשוק הדיור.
בשלושת השנים האחרונות הצליח כחלון לעשות את מה ששרי אוצר לפניו לא הצליחו: הוא הביא למצב של קיפאון מוחלט בשוק הדיור כשהצליח לעצור את השוק כולו, ולפי נתוני הלמ"ס ברבעונים האחרונים אף רואים ניצנים של ירידות מחירים בחלק מערי הארץ.
מבחינת כחלון שנת 2018 היא השנה הקריטית בשוק הדיור. זו השנה שבה השוק אמור לעבור מקיפאון לירידות משמעותיות יותר – כשלאחר מכן הוא יוכל ללכת לבחירות בלב רגוע ולהציג לקהל בוחריו את ההישג של ירידת מחירי הדירות.
אבל לפי איך שזה נראה כרגע הכל הולך להשתבש.
ברגע שיוכרזו בחירות, הזוגות הצעירים שחיכו על הגדר למזלם הטוב לזכות במחיר למשתכן או בכלל ציפו שמחירי הדירות ירדו – יחזירו בהמוניהם לשוק, מה שיזניק בבת אחת את המחירים. כל הביקושים הכבושים יצופו בבת אחת – והירידות המעטות שראינו בשוק ימחקו.
זהו נתון לא טוב ולא בריא למשק, כי כשהמחירים עולים הם מזניקים ללא רחמים והמפסידים הכי גדולים הם הזוגות הצעירים – אבל ככה עובדת הדינמיקה בשוק הנדל"ן.
חברי הכנסת החרדיים צריכים לקחת נתון זה בחשבון רגע לפני שהם עומדים לפרק את הקואליציה.


