רכישת דולרים: למי זה טוב, ולמי פחות?

תוכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל ממתנת את הכוחות הפועלים לייסוף השקל • עם זאת, בטווח הארוך, הכוחות הבסיסיים עדיין תומכים בהמשך ייסוף השקל ואליהם מצטרפת גם הגדלת כרית הביטחון המט"חית של המשק • הגירעון עולה אך גם ההכנסות ממסים – האתגר הגדול לממשלה יגיע בשנים 2023-2022 • עוד לא יורדים מתחת לאפס: להערכתנו, בריטניה לא קרובה לריבית שלילית

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ובנימין נתניהו | צילום: קובי גדעון, פלאש 90

בנק ישראל רכש בינואר סכום שיא של 6.8 מיליארד דולר, לאחר רכישה של 4.4 מיליארד דולר בדצמבר 2020 בכך יתרות המט"ח של ישראל עלו, גם הן, בינואר לרמת שיא של 179.5 מיליארד דולר (כ- 45% תוצר). למרות קצב הרכישות בדצמבר ובינואר, שער השקל נותר בסיכום החודשיים האחרונים כמעט ללא שינוי (כנגד סל המטבעות) – כאשר היחלשות השקל בינואר (-1.9%), פיצתה על הייסוף בדצמבר (+1.5%)

בקצב הרכישות הזה בנק ישראל יגיע תוך 4 וחצי חודשים ליעד השנתי של ה-30 מיליארד דולר עליו הצהיר לפני מספר שבועות. אנחנו חוזרים על הערכתנו מהחודש שעבר שתוכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל צפויה אומנם למתן חלק מהכוחות הפועלים לייסוף השקל בטווח הקצר אך בטווח הארוך, הכוחות הבסיסיים (העודף בחשבון השוטף, הנפקות ישראליות בחו"ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, השקעות ישירות ועוד…) עדיין תומכים בהמשך ייסוף השקל.

בנוסף, יש לשים לב גם שהגדלת יתרות המט"ח של הבנק פועלת גם באופן הפוך – להגדלת היציבות הפיננסית ארוכת הטווח של ישראל בעיניי המשקיעים הזרים על ידי יצירת כרית ביטחון דולרית גדולה לשעת צרה – דבר שתומך בדירוג של ישראל ובעקיפין תומך דווקא בחיזוק השקל.

לצד רכישת המט"ח, הפעילות המרחיבה של בנק ישראל נמשכה בינואר כאשר הבנק רכש עוד אג"ח ממשלתיות (4.2 מיליארד ₪) ונתן עוד הלוואות למערכת הבנקאית לטובת אשראי לעסקים קטנים (3.5 מיליארד ₪). מנגד, הבנק נמנע (כצפוי) זה החודש השני ברציפות מרכישת אג"ח של חברות, ככל הנראה בשל חזרת המרווחים במרבית הענפים לרמות קדם המשבר.

הכנסות מול גירעון

הכנסות המדינה ממסים (ללא מע"מ על יבוא ביטחוני) עמדו על 34.0 מיליארד ₪ בינואר, עלייה נומינלית של 2 אחוזים בהשוואה לינואר בשנה שעברה (שהיה לפני פרוץ המשבר). הנתון החיובי נובע כולו מעלייה של כ-8 אחוזים במיסים ישירים (בעיקר מס הכנסה), אשר פיצו על הירידה בהכנסות ממסים עקיפים הנובעת מההגבלות על הפעילות.

למרות זאת, הגירעון כאחוז מהתוצר המשיך לעלות ל-12.1 אחוזים בשל תוכנית הסיוע הממשלתית המיוחדת שממשיכה ב-2021. על רקע משבר הקורונה ובעקבות רכישות בנק ישראל הדבר איננו מהווה איום על דירוג האשראי של ישראל השנה, או על עלויות הגיוס הממשלתיות. האתגר הגדול לממשלה יגיע בשנים 2023-2022.

בעולם

עוד לא מתחת לאפס

הבנק המרכזי בבריטניה הותיר את הריבית ומדיניותו ללא שינוי. אך הודיע לבנקים המסחריים במדינה להכין את המערכות שלהם למקרה ויחליט להפחית את הריבית לרמה שלילית. הבנק ציין שזה לא אומר שהריבית תרד, אך המערכת הבנקאית צריכה להיות ערוכה לאפשרות זו בעתיד. ההודעה באה גם בשל הצפי להתכווצות חדה ברבעון הראשון בעקבות ההחרפה של ההגבלות.

בהודעה הודגש שהם יאפשרו למערכת הפיננסית חצי שנה להתכונן וזה לא יקרה במהלך תקופה זו, ולכן ההשערות על מהלך קרוב התפוגגו ותרמו לייסוף קל בפאונד. אנו סבורים שמבצע החיסונים המעודד בבריטניה, המהיר מבין כל הכלכלות הגדולות, לצד החיסכון הגבוה של משקי הבית יאפשרו התאוששות מהירה של הכלכלה במחצית השנייה של השנה ועלייה באינפלציה, ולכן להערכתנו הסיכויים לריבית שלילית עדיין נמוכים.

עוד נקודות מרכזיות:

בארץ

  • החברות היו מעט יותר אופטימיות בינואר, אך השיפור מסווה שונות גדולה בין הענפים. סך הרכישות בכרטיסי אשראי המשיכו לעלות בשבוע שעבר, רמז להתרופפות המשמעת הציבורית עוד קודם להקלה בהגבלות.
  • למרות ההגבלות על הפעילות הכלכלית, הכנסות המדינה ממסים הפתיעו בינואר והיו גבוהות בהשוואה לשנה שעברה בשל גידול בהכנסות ממס הכנסה.
  • בנק ישראל ממשיך לתמוך היכן שצריך, ברכישות אג"ח ממשלתיות, בהלוואות לבנקים ובשיא ברכישות מט"ח בינואר.

בעולם

  • האינפלציה זינקה באירופה בתחילת השנה, בעיקר (אבל לא רק) בגלל גורמים חד-פעמיים, והציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות. התוצר בגוש האירו חזר להתכווץ ברבעון האחרון של 2020, בעיקר בשל חולשה באיטליה וספרד.
  • בארה"ב – הנשיא ומפלגתו החליטו כרגע לקדם את תוכנית ההרחבה ללא הסכמה של הרפובליקנים, דבר המאריך את התהליך. החברות בארה"ב אופטימיות כי הן מאמינות שהסיוע יינתן, וכך גם מסתמן מהעלייה בתשואות הארוכות בעקבות העלייה בציפיות לאינפלציה.
  • למרות האופטימיות החברות עדיין מהססות להגדיל את מצבת העובדים ודוח התעסוקה הראשון לשנה היה מאכזב.
  • הבנק המרכזי בבריטניה הודיע לבנקים המסחריים שלא יוריד את הריבית לרמה שלילית בחצי השנה הקרובה, אך הם צריכים להכין את המערכות שלהם למקרה שכן. מבצע החיסונים המעודד במדינה והירידה החדה בתחלואה מגבירים את הסיכוי להתאוששות מהירה במחצית השנייה ומקטינים את הסיכוי שהריבית תרד.
  • בסופ"ש הקרוב יחגגו בסין את ראש השנה הסיני (שנת השור). האינדיקאטורים הראשוניים לתחילת השנה הצביעו על האטה בצמיחה, אך מוקדם לקבוע זאת על רקע תמונה חיובית משכנותיה.

 

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים

כתיבת תגובה