רפורמת המעבר בין הבנקים – החלו הדיונים בוועדת הרפורמות

מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור shutterstock

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), החלה היום (א') את דיוניה ברפורמה בה מוצע לקבוע הוראות שיאפשרו ללקוחות הבנקים להעביר את הפעילות הפיננסית המתנהלת בחשבונם, לרבות בכרטיס האשראי שהבנק הנפיק, מהבנק שבו מתנהלת הפעילות האמורה לבנק אחר, באופן נוח וללא סיכון. העברת פעילות הלקוח תתבצע ללא עלות ללקוח, באמצעות פניית הלקוח, לרבות באופן מקוון, לבנק שאליו הוא מבקש להעביר את פעילותו.

יו"ר הוועדה, פתחה את הדיון ואמרה: "קראתי לאחרונה שאנשים היום נשארים באותו בנק יותר שנים משהם נשארים נשואים. אנשים כמעט לא עוברים בנקים, כי מדובר בנטל ביורוקרטי מאוד משמעותי, וכי יש פחד שבתהליך אחד הגופים שמחייבם את החשבון או מזכים אותו, ישכח, ולא יגיעו לחשבון החדש אותם זיכויים או חיובים, ועדיף פשוט להישאר במקום להתמודד עם מצב כזה".

כפיר בטט מאגף התקציבים במשרד האוצר, הציג בעזרת מצגת את עיקרי החוק ואמר: "זהו חלק נוסף במהלך רב הצעדים להגברת התחרות בשוק הבנקאות. ערכנו סקר שהפתיע אותנו לטובה בכך ש-47% מהנשאלים שקלו לעבור בנק בשלוש השנים האחרונות,  אך בפועל רק 9% עשו זאת. אלה ששקלו אך לא עברו בסוף נשאלו מדוע, ו-62% מהם תפסו את המעבר כקשה, ו-58% מהם אמרו שהחסם הוא סרבול ביורוקרטי. הצעת החוק הזו מחייבת את הבנקים לאפשר מעבר נוח ובטוח, והסרת החסמים המקשים תייצר איום תחרותי בין הבנקים, שהוא תנאי הכרחי להפחתת מחירים ושיפור השירות".

דוד בבלי, ראש אגף טכנולוגיה וחדשנות בפיקוח על הבנקים: "מדובר בפרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מסדרה של פרויקטים לטובת שיפור השירות ללקוח. בעוד הפרויקט הזה יאפשר את המעבר עצמו, יש לנו, למשל, פרויקט נוסף של יצירת שפה אחידה בין הבנקים, בכדי שמוצרים זהים לא יכונו בשמות שונים, וכך תתאפשר ללקוח השווה אמיתית של השירות והעלויות שהוא מקבל"

מצד המתנגדים לרפורמה נשמעו קולות הטוענים כי הרפורמה יקרה מאוד ותעלה כסף רב לבנקים שיגלגלו אותו בסופו של דבר על הלקוחות וכי תועלתה של הרפורמה תיהיה מועטת מאוד. מעיין נשר מבנק הפועלים כי הבנקים בעד החוק ובעד צעדי תחרות, ולמעשה המהלך הזה התחיל עוד לפני החקיקה, בהידברות בין בנק ישראל לבנקים, וכבר אז נרתמנו לו באופן וולונטרי, בכדי לאפיין את הדרישות להצלחת המהלך. אולם חשוב להבין שהרעיון למהלך מגיע מבריטניה, שם הושקע במערכת חדשה מיליארד אירו, ואחוזי המעבר בין הבנקים לא השתנו כלל.

בנוסף טענו המתנגדים כי הסקר של האוצר מראה נתונים הפוכים וכי הסיבה שאנשים לא עברו בין הבנקים בסופו של דבר לא נבע מחשש להחליף את שיקים או הוראות הקבע כי לאדם הפשוט אין הרבה מוצרים בנקאיים בסופו של יום. והסיבה העיקרית היא התפיסה כי מעבר בין בנקים הוא דבר כבד.

יו"ר הוועדה העירה: "החוויות שאני מכירה במעבר מבנק לבנק הן אחרות לגמרי. וחשוב להבין מה קורה כאשר משהו מסתבך בחיים שלך, ובשנייה אחת הבנק כבר לא זוכר איך קוראים לך, גם אם כבר עשור לא נכנסת לאוברדרפט, והם מרשים את זה לעצמם כי יודעים שאנשים לא יעזבו. בתהליך הזה בנקאים לא ירשו עוד לעצמם להשפיל לקוחות ברגע קשה בחייהם, רק כי הם יודעים שהלקוחות שבויים שלהם!"

בנושא הזמן שהוקצה לרפורמה – שלוש שנים, יו"ר הוועדה, ביקשה לדעת מדוע מראש ניתן פרק זמן של שלוש שנים, עם אופציה להארכה לארבע שנים, וביקשה לקיים חשיבה נוספת על לוחות הזמנים.