רק 30% מהציבור חושבים כי יש לתת לחרדים העדפה מתקנת

סקר מיוחד של הלמ"ס קובע: בקרב החרדים, 33% חשים מופלים על רקע דתם-אמונתם • רק 11% מהדתיים וכ-4% מהמסורתיים חשו אפליה בכך • חד וחלק: אפליה מתקנת לא לחרדים • הפתרון לעובדים שאינם גומרים את החודש: הגדלת הקצבאות

אפליה מתקנת לחרדים? | צילום באדיבות: חדש בבית שמש

חשתם אפליה כלשהי לאחרונה? אתם לא לבד. כמיליון וחצי איש (27%) בקרב בני 20 ומעלה חשו אפליה כלשהי על רקע אחת מהסיבות האלה: גיל, לאום, מוצא-עדה, צבע עור, דת-אמונה מוגבלות פיזית או נפשית. כך עולה מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2018.

מדובר ביותר מאחד מכל ארבעה אנשים אשר חשים תחושת אפליה כלשהי אולם היא בולטת בעיקר בקרב: יוצאי אתיופיה (53%), חרדים (40%), ערבים (37%), בעלי הכנסה ממוצעת לנפש במשק בית נמוכה – עד 2,000 ש"ח (36%) ובקרב רווקים (34%). רק חבל שהסקר לא מונה כמה אפליה חש חרדי עם הכנסה ממוצעת נמוכה.

הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ועל רווחתה. הסקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברחבי הארץ במהלך 2018. 

במסגרת הסקר רואיינו בביתם כ-7,450 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.5 מיליון איש. שאלון הסקר כולל גרעין קבוע וחלק מתחלף, שב-2018 התמקד במוביליות בתחומי המצב המשפחתי, התעסוקה, מקום המגורים ורמת דתיות. 

'ישראלים יוצאי אתיופיה' שהשתוללו ברחובות לפני פחות מחודש הוציאו קיטור רב על היותם מופלים ביותר, על פי הסקר 48% מיוצאי אתיופיה, מדווחים על תחושת אפליה על רקע מוצא. 

במסגרת הסקר, נשאלה השאלה: בשנים עשר החודשים האחרונים, האם חשת אפליה לגבי כל אחד מהגורמים האלה: הגיל שלך, הלאום שלך, המוצא-העדה שלך, הדת-האמונה שלך, מוגבלות פיזית או נפשית שלך, וצבע עורך. מקרב החרדים ענו 33% שהם חשים מופלים על רקע דתם-אמונתם, בעוד רק 11% מהדתיים וכ-4% מהמסורתיים חשו אפליה בנושא דת ואמונה.

גם הגיל מהווה סיבה לאפליה וכ-10% מקרב הצעירים בני 20-24 והמבוגרים מעל גיל 50 חשים מופלים על רקע גילם. בטווחי הגילאים האחרים תחושת האפליה יורדת ל8% ואף לחמש אחוז בלבד.

באופן כללי ניתן לראות בסקר, כי ככל שהאדם נמצא במצבי דחק הוא ירגיש יותר תחושת אפליה. כך לדוגמה, בקרב אלה שאינם מרוצים ממצבם הכלכלי 46% הרגישו תחושת אפליה לעומת 32% שלא הרגישו. 

אפליה מתקנת? לא לחרדים

שאלה אחרת עסקה בסקר למי הציבור חושב שצריך לתת אפליה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים. התשובות מסקרנות ומרתקות אבל אם מביטים בין השורות ניתן לראות כי ככל שלקבוצה יש יחסי ציבור טובים יותר כך הציבור חושב שמגיע לו אפליה מתקנת. ואילו למגזר בעל יחסי ציבור גרועים לא מגיע כמעט אפליה מתקנת.

 

שימו לב לנתונים: 89% מהציבור חושב כי יש לתת העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים לבעלי מוגבלויות/ נכים. 77% ציינו למבוגרים, 69% לחיילים או חיילים משוחררים, 62% לעולים חדשים, 57% לנשים, 54% לבני העדה האתיופית, 38% לערבים, 33% לעדות המזרח ורק 30% בלבד חושבים כי יש לתת לחרדים העדפה מתקנת. כאשר המספר מורכב מ-75% מהחרדים החושבים כך, ורק 20% מהחילונים.

ומה לדעתכם משפיע על המעמד של אדם בחברה הישראלית? הציבור שנשאל שאלה זו הציב את המצב הכלכלי בראש הרשימה כאשר 50% מהציבור חושב כך. הגורם השני שקיבל אחוז גבוה (44%) הוא השכלה, שלישי נבחר הגורם כישורים ויכולות (37%) ורביעי קשרים אישיים (31%).

הפתרון: הגדלת הקצבאות

הסקר גם מלמד עד כמה אנשים בעלי הכנסה נמוכה משוועים להגדלת הקצבאות לשכבות החלשות. כלומר מדובר באנשים נורמטיביים שעובדים ומכניסים והם בעלי הכנסה ממוצעת של עד 2,000 ₪ ברוטו לחודש לנפש. 43% מהם סבורים שהדרך הנכונה לצמצום פערים בחברה תהיה הגדלת הקצבאות לשכבות החלשות, 30% סבורים שהדרך היא עידוד תעסוקה ורק 22% תומכים בהשקעה בחינוך.

אפשר לומר שמדובר ב43% מבעלי ההכנסה הנמוכה המרגישים מובסים מבחינת יכולת התעסוקה שלהם וגם חינוך לא יעזור להם אלא רק הגדלת קצבאות ישירה לחשבון הבנק. באופן כללי 36% מהחרדים תומכים בהגדלת קצבאות ותמיכות לעומת 16% מהחילונים.

רק לשם השוואה וכדי שהדברים יהיו חדים. כאשר נשאלת השאלה: מה הדרך הנכונה לצמצום פערים בחברה, בקרב אנשים עם הכנסה של למעלה מ-4,000 ₪ ברוטו לחודש לנפש התשובות ממש מתהפכות. 15% בלבד רואים פתרון בהגדלת הקצבאות בעוד קרוב לחצי מהם, 47% סבורים שיש להשקיע יותר בחינוך. ואילו עידוד התעסוקה עומד על אחוז דומה. זהו פירוש חדש לפתגם הידוע: 'אין השבע מבין את הרעב'.

כתיבת תגובה