שובר שיאים: זינוק דרמטי בנעדרים מעבודה מסיבות כלכליות

עובדים במפעל מזגנים | צילום אילוסטרציה: יח"צ אלקטרה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח אדם לחודש יוני 2025, המצביעים על שינויים מסוימים בשוק התעסוקה בישראל, בהשוואה לחודש מאי 2025. נתונים אלו, הכוללים גם התייחסות למצב בזמן מלחמת "חרבות ברזל", מספקים תמונת מצב עדכנית על כוח העבודה בישראל.

באשר לנתונים מנוכי עונתיות לחודש יוני 2025, נרשמה ירידה קלה באחוז בכוח העבודה ל-62.3% (לעומת 62.7% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה ירד ל-60.6% (מ-60.8% בחודש הקודם), בעוד שאחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה ירד ל-2.7% (מ-3.1% בחודש הקודם).

במעבר לנתונים המקוריים של יוני 2025, ניתן לראות כי אחוז בכוח העבודה עמד על 62.6% (לעומת 63.0% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה ירד ל-60.8% (מ-61.0% בחודש הקודם), ואחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה נותר 2.7% (לעומת 3.1% בחודש הקודם). נתון בולט נוסף הוא שיעור התעסוקה לא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות כלכליות, שעמד על 56.8% ביוני 2025, ירידה משמעותית מ-60.8% בחודש הקודם. נתון זה מוביל אותנו לבחון את אחוז הנעדרים זמנית מעבודה מסיבות שונות.

בפירוט הסיבות להיעדרות זמנית מעבודה כל השבוע, אחוז הנעדרים מסיבות כלכליות עלה באופן ניכר ל-52.2% ביוני 2025 (מ-8.7% בחודש הקודם). לעומת זאת, שיעור הנעדרים בשל מילואים ירד ל-10.1% (מ-11.8% בחודש הקודם). בקרב גברים, אחוז הנעדרים מסיבות כלכליות הגיע ל-49.1% (מ-11.4% בחודש הקודם), ושיעור הנעדרים עקב מילואים ירד ל-18.9% (מ-22.6% בחודש הקודם). בקרב נשים, אחוז הנעדרות מסיבות כלכליות זינק ל-54.9% (מ-6.8% בחודש הקודם), בעוד שאחוז הנעדרות עקב מילואים ירד ל-2.3% (מ-4.1% בחודש הקודם).

חשוב לציין כי סקר כוח אדם, המבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהווה את המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל. הסקר מאפשר מעקב אחר התפתחות כוח העבודה, גודלו ותכונותיו, והיקף האבטלה. ביוני 2025 רואיינו כ-17,600 בני 15 ומעלה, ואחוז הפקידה ירד ל-70.7%. ראיונות נערכו בטלפון בלבד בין התאריכים 15.06.25 ל-24.06.25. יודגש כי בעקבות מבצע "עם כלביא", הופעל מקדם תיקון מיוחד כדי לאזן את התפלגות המשיבים בין שבועות הפקידה, זאת בשל תנודתיות גבוהה בשיעורי ההשבה ושינוי בתכונות כוח העבודה במהלך החודש. לבסוף, יש לזכור כי קיימים הבדלים בין נתוני הלמ"ס לנתוני גופים אחרים כמו שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי, הנובעים בעיקר מהבדלים מהותיים בהגדרות.