שוק הקריפטו מגיע לבורסה בישראל: כך זה יפעל

הרשות לניירות ערך מפרסמת את הדו"ח הסופי שאמור לאסדר את שוק הקריפטו הישראלי • כך יתבצע המסחר במטבעות דיגיטליים בישראל • האם יש אפשרות לפקח על התחום המעורפל של שוק הקריפטו? • ושאלת השאלות: בנק ישראל ומשרדי הממשלה יקחו דוגמה מהרשות לניירות ערך?

גידי בר זכאי | צילום: נתי הורטיג

צעד משמעותי בנוגע למסחר במטבעות דיגיטליים בישראל: הבורסה תתחיל להכיר ולאסדיר את הסחר במטבעות דיגיטליים בישראל.

הרשות לניירות ערך פרסמה אתמול (רביעי) את הדו"ח הסופי שלה בנוגע לאסדרת שוק המטבעות הדיגיטליים בישראל. הדו"ח המדובר מגיע שנה לאחר פרסום ההמלצות שפורסמו בנושא, והוא הוגש ליו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה.

בדו"ח מומלץ על הטלת דרישת גילוי של הנפקת נכסים קריפטוגרפיים, דהיינו מטבעות דיגיטליים, וזאת מכוח חוק ניירות ערך. בנוסף ממליצה הוועדה לבחון אפשרות של הקמת תשתית ייחודית למסחר במטבעות דיגיטליים, על מנת שהשוק יהיה מאוסדר ולא מעורפל.

הדו"ח עצמו מציין כי למעשה עד עכשיו לא ראינו אף רגולטור באף מדינה שאישר בצורה רשמית בורסת קריפטו מפוקחת שמיועדת לכלל הציבור, וכי הפלטפורמות הקיימות כיום פונות בעיקר למשקיעים שכבר מבינים בתחום.

חשוב לציין שנושא האסדרה חשוב ביותר. רק כדוגמה, נזכיר את המקרה של בורסת הקריפטו הגדולה ביותר בקנדה, שם נעלם מייסד הבורסה ונטען כי הוא לקח עמו את הסיסמא של הארנקים הדיגיטליים איתו לקבר. מדובר היה על סכום של כמעט 150 מיליון דולר שנעלמו, כשלא ברור אם האיש אכן ירד אלי קבר או נעלם חיים לאנשהו.

לאחר מכן הצליחו לפרוץ את אותם ארנקים דיגיטליים, אך נתגלה שהם היו ריקים במשך שנה כמעט. סביר להניח שאם השוק היה מפוקח יותר, זה היה יותר בעייתי להעלים סכום כזה גדול של כסף, כך שנושא אסדרת התחום הוא חשוב ביותר, בעיקר לטובת המשקיעים.

אך למרות שאף רגולטור לא אישר בצורה רשמית הפעלת בורסת קריפטו מפוקחת, יש כמה פלטפורמות למסחר דיגיטלי הפועלות באישור, ובנוסף לכך יש לא מעט בורסות בעולם שהכריזו כי הן פועלות על מנת לאסדר את התחום הפורח של המסחר במטבעות דיגיטליים. הדו"ח מציין את הבורסות בשווייץ, לונדון, אוסטרליה, מלטה וגיברלטר, שפועלות לפתח פלטפורמה מורשה למסחר קריפטוגרפי.

בנוסף מתכוונים ברשות לתת הקלות רגולטוריות לחברות בלוקצ'יין שיפעלו בשוק הישראלי, כמו גם החלה והתאמה של חוק ניירות הערך לתחום הקריפטו. בדו"ח הזמינו מיזמים שונים לפנות לרשות לני"ע לצורך ביצוע הנפקת נכסים קריפטוגרפיים, תוך כדי התחייבות כי הנושא ייבחן תוך כדי אימוץ פרשנות גמישה.

בדו"ח נכתב גם כי "הוועדה מכירה בחשיבות הרבה של הקשר הישיר בין הרשות לבין התעשייה, לצורך המשך ההתמקצעות של עובדיה, הכרת התחום על ידיה, למידת מאפייניו הייחודיים, ומתן פתרון רגולטורי הולם".

באיגוד הביקטוין מרוצים

בתגובה לדו"ח, אמר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, כי מדובר בעבודה מקצועית ורצינית, שנעשתה תוך תשומת לב לשחקנים השונים בשוק. "החלק המשמעותי בדו"ח, לתפיסתנו, הוא סגירת הפירצה שאיפשרה לאסימונים להתחזות למטבעות דיגיטליים מבוזרים, המשמשים כאמצעי תשלום וכך להתחמק מחובות של פיקוח, שקיפות, או מתן ערך לרוכשים."

רוזנפלד הוסיף ואמר כי זוהי התקדמות חשובה, שתאפשר לגופים נוספים להסתמך עליה כאשר הם דנים בעניין תעשיית המטבעות הדיגיטליים הישראלית, ותאפשר לצרכנים להבין מה הם רוכשים – אמצעי תשלום שיאפשר להם לקנות במכולת, או מנייה בחברה.

למרות זאת, מדגיש רוזנפלד, "לרגולטור יש עדיין דרך ארוכה לעבור. בנקים לא מאפשרים לחברות לפתוח חשבונות בנק, הצו לחוק נותני שירותים פיננסיים הקריטי לפעילות הענף לא אושר עדיין, וסוגיות נוספות לא נפתרו. אני מקווה כי בנק ישראל ומשרדי הממשלה יקחו דוגמה מהרשות לני"ע ויוציאו את הסטארט אפים בתחום מהערפל הרגולטורי בו הן נמצאות, שעלול להביא לסגירה של מיזמים רבים בתחום", אמר רוזנפלד.

גם גידי בר זכאי, סגן מנהל רשות המיסים לשעבר, שייסד את חברת Bittax, המתמחה בחישובי מס בתחום הקריפטו התייחס לדוח ואמר, כי "כיום הדבר שעומד בין הנכסים הקריפטוגרפיים, הטוקנים, אסימונים, חוזים חכמים ומטבעות לבין תפוצה ושימוש רחבים – היא הרגולציה.

"על כן, דו"ח הרשות הוא התקדמות גדולה. דו"ח הרשות לני"ע קובע שיש לבחון את ההתנהלות בשוק ההנפקות לפי הכללים הקיימים בשווקים שאינם קריפטו בשינויים המחויבים. אחד ההבדלים המשמעותיים עוסקת בשאלת אגד הזכויות המוענקים בהנפקה לצרכן, או למשקיע, במסגרת הזכות לקבל שירותים ונכסים בנוסף לגיוס ההון".

בר זכאי ציין כי יש להבחנה זו השלכות מס משמעותיות שאותן יש לבחון פר מקרה ונסיבותיו בהתאם להוראות שפורסמו על ידי רשות המסים. בנוסף התייחס בר זכאי לתחום המסחר בזירות במטבעות קריפטוגרפיים כגון ביטקוין ואחרים. בעניינם אלו מציין הדוח כי הן נדרשות גם לרישוי מתחום מתן השירותים הפיננסים וגם לעניין זה שמורות הלשכות מס שיש לבחון פר מקרה. "כך או אחרת אנחנו מתקדמים קדימה בצעדים גדולים", סיים בר זכאי.

כתיבת תגובה