שיגעון הקריפטו – העתיד עם הערת אזהרה?

המטבעות הקריפטוגרפיים ובראשם הביטקוין הפכו לשיחת היום בשנה האחרונה וככל הנראה 2022 תביא עימה התענינות משמעותית יותר | אבי סלמה, מנכ"ל נציגות הבנק השוויצרי Hyposwiss  בישראל משתף אותנו בתהליך שעבר תחום הקריפטו ובמגמות של השנים הקרובות

אבי סלמה מנכ"ל הנציגות הישראלית של היפוסוויס | צילום: רן אליהו

ישראלים רבים משקיעים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים ובראשם הביטקוין עוד מראשית העשור הקודם. אך הבהלה ל'זהב החדש' מתעצמת בחודשים האחרונים, כשמטבעות הקריפטו ובראשם האת'ריום והביטקוין שברו את שיאי השווי מעל 67,000 $ למטבע ביטקויין ו- 4,800$ למטבע את'ריום. לפני מספר חודשים גם הכנסת הבינה שיש פה שינוי גדול ומשמעותי בזמן שועדת חוק, חוקה ומשפט אישרה תיקון לצו איסור הלבנת הון, כך שיכלול נותני שירותים פיננסיים, כולל נותני שירותים בתחום המטבעות הדיגיטליים. המשמעות היא שהבנקים לא יוכלו לסרב לקבל או להעביר תמורה מעסקאות במטבעות דיגיטליים, בטענה שאין אסדרה של התחום, אך יישום הצו בפועל ובאופן מלא וכוללני עוד רחוק מלהתקיים.

מיליונרים רק על הנייר?

לקוחות שיש ברשותם מטבעות קריפטו מתקשים להפוך אותם למטבע מסורתי (עובר לסוחר) ובעצם למנף את ההשקעה שלהם "בעולם האמיתי". והאבסורד הגדול יותר מתחיל כאשר בעת מימוש הרווחים ואירוע המס אשר בגינו נוצרת חבות מס לרשויות בישראל, גם סכומים אלו לא מוציאים את דרכם למערכת הישראלית ובעצמם נגרם נזק לקופת המדינה באי גביית מיסים כחוק מחד ונזק למשקיעים שהופכים בעל כורחם למי שנמצאים באי סדרים אל מול רשויות המס מאידך. לא מכבר פורסם על פנסיונרית שהגיעה לרווחים של מיליון שקלים מעצם השקעה במטבע הביטקוין אך התקשתה לפדות את הרווח ובעצם מליונרית רק על הנייר.

בירוקרטיה מול הרגולציה 

בתחום הקריפטו ברמה הבינלאומית יש הרבה מאוד מובילים ישראלים, בין אם ביזמות, בתִכנות, בהשקעות ובייעוץ, בה בעת, נוצר פער גדול בין רוח היזמות הישראלית לרגולציה הישראלית. לאחר עבודה של שנים בבנקאות שוויצרית, להשוות את הרגולציה בישראל לרגולציה בשווייץ, זה כמו להשוות קורקינט למרצדס. החוכמה הגדולה של השוק השווייצרי היא שהרגולטור של המערכת הפיננסית הוא גוף מאוחד (FINMA). בניגוד לישראל בה יש גופי רגולציה רבים על שוק ההון, הפיננסים והבנקאות שמסרבלים תהליכים: המפקח על הביטוח, המפקח על שוק ההון, רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים ועוד. בשוויץ הרגולטור מאוחד תחת קורת גג אחת ולמעשה "רץ" בשבילך, בארץ אתה זה שמתרוצץ בין כמה רשויות שונות ומקבל לעיתים תשובות סותרות ומסורבלות.

האם קיים פתרון למצב?

לפני כ 4 שנים מוניתי למנהל הנציגות של בנק Hyposwiss בישראל, המתמחה בבנקאות פרטית, והבנתי שתחום הקריפטו אינו איום על המערכת הבנקאית אלא הזדמנות שאסור לפספס. וזו הסיבה שבגינה התחלתי לבחון כיצד ניתן לאפשר הנזלת והמרת כספי הקריפטו לכספים מסורתיים, והכל  תחת כללי הרגולטור השווייצרי על מנת להציג פתרונות ברי קיימא. לאחר מספר חודשי עבודה ובחינת הנושא הצלחנו להתוות מסלול להנזלת קריפטו לחשבון בנק, תוך שיתוף פעולה אסטרטגי עם ברוקר שוויצרי המפוקח ע"י הרגולטור השוויצרי. ובעצם הלקוח עובר מסלול "דו ראשי" האחד בדיקת נאותות "רגילה" אל מול הבנק ובדיקת נאותות נוספת על מטבעות הקריפטו ע"י הברוקר השוויצרי. ובעצם כך אנו מבטיחים גם פתרון להנזלת הקריפטו וגם מוודאים שהכספים המועברים אלינו והלקוחות המצטרפים אלינו עומדים בכל תנאי הרגולציה.

אנו נמצאים בתחילת 2022 ולהערכתי אנו נראה את מטבעות הקריפטו, ובראשם הביטקוין והאת'ריום במגמת עלייה עם ירידות נקודתיות. היה אפשר לראות בחודשים האחרונים – עליות מטאוריות לצד ירידות חדות אך לא דרסטיות במונחי קריפטו, בטח ביחס לתקופת המסחר הראשונית במטבע הקריפטוגרפי לפני יותר מעשור. בסופו של יום כשמדובר על מטבע אשר מאומץ על ידי מדינות (אומנם מתפתחות בשלב זה), אך המטרה היא משמעותית, הפיכת המטבע לאמצעי תשלום עוקף מערכות פיננסיות מסורתיות. מדובר בלא פחות ממהפכה ברמת הכלכלה העולמית, תוך הקלה על המבנה הפיננסי של המדינה.

* חשוב לומר שההשקעה במטבעות קריפטוגרפיים היא השקעה לא סטנדרטית עם מאפיינים אשר עשויים להזכיר יותר להימור מאשר להשקעות במובן המסורתי של המילה, וכמובן שאין בדבריי כדי להמליץ או לא לאף אחד להשקיע את כספו בדרך זו או אחרת. 

הכותב הוא מנכ"ל הנציגות הישראלית של Hyposwiss

כתיבת תגובה