שר הכלכלה: "הנזק המוערך למשק, יותר מ-10 מיליארד בחודש"

שר הכלכלה מציג בראיון מיוחד לביזנעסופ"ש את העשייה של משרדו עבור המגזר החרדי, באלו נושאים יש העדפה מתקנת עבורם ומדוע חשוב לקדם ולשפר את הקשר עם המגזר • על הנגיף: "אל תכנסו לפאניקה אנחנו במצב כלכלי טוב, אל תתנפלו לאגור מזון • גם על הסיטואציה הפוליטית הרעועה יש לו מה לומר לנו: כחול לבן לא מתנהלים מתוך אידאולוגיה, זו סתם פוליטיקה רדודה • וגם: מה יציעו לרבנים לעשות כדי לזרז את עצירת מגפת הקורונה

שר הכלכלה אלי כהן | צילום: דוברות שר הכלכלה

בהלת מגפת הקורונה בעיצומה, יותר מאלף בני אדם מתו עד כה באירופה ובישראל מספר החולים מזנק משעה לשעה – אבל גם המשק ניזוק ועסקים רבים, בעיקר עצמאיים, חוששים מאוד.

למרות זאת, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, מעודד ובטוח, שמצבה הכלכלי האיתן של ישראל, יאפשר למשק ולמדינה לשרוד, גם את התקופה הלא פשוטה הזו.

בראיון מיוחד ל'ביזנעסופ"ש', שהתקיים מספר שעות טרם ההודעה הדרמטית על השבתת מערכת החינוך, דיבר השר כהן על קורונה, על החרדים העובדים וגם על הממד הרוחני שאולי יביא לסיום המגפה.

השר כהן, מגפת הקורונה תוביל אותנו לקטסטרופה?

"מדובר במגפה עולמית, אך אנחנו במדינת ישראל, נקטנו בהחמרת יתר, בכל מה שקשור לבריאות. קורונה פוגעת בכלכלה, אבל ההיערכות שלנו מונעת את קריסתה. כדי להשוות – באיטליה, שבה לא פעלו בצורה מושכלת, יש קריסה. לעומתם, אנחנו מגיעים למשבר הזה, כשהמצב הכלכלי של מדינת ישראל, הוא איתן – גם כשאתה מסתכל על החוב-תוצר וגם על האבטלה. יחד עם זאת, אנחנו פועלים כדי שהאפקט של קורונה, מבחינה כלכלית, יהיה מינימאלי.

יש ההערכות על מידת הנזק ביום שאחרי?

"מדברים על נזק שבין 5 ל-10 מיליארד שקלים בחודש הקרוב, אבל הוא יהיה ככל הנראה יותר גבוה".

יש תכניות שיקום למשק? אפשר בכלל לחזור למסלול?

"ברגע שהמגפה הזו תחלוף, באופן טבעי החיים יחזרו למסלולם ואנחנו רוצים שזה יהיה כמה שיותר מהר. אנחנו פועלים לתת סיוע לעובדים שיצאו לחל"ת וזכאים לדמי אבטחה מהביטוח הלאומי. אנחנו הודענו על קרן של 8 מיליארד שקלים, למתן הלוואות לעסקים, לתת להם את התזרים המזומן, כדי שיוכלו לעבור בצורה קלה ככל הניתן את התקופה הזו ובהמשך גם נדבר על פיצוי.

אנחנו נוקטים צעדים שמצד אחד ישמרו על בריאות האוכלוסייה, ומהצד השני יבטיחו שנחזור לשגרה כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות פגיעה כלכלית. ללא ספק האירוע הזה יהיה משמעותי מאוד, גם מבחינה כלכלית בשנת 2020, אבל למשק יש יכולת התאוששות מהירה. ביום שנעבור ליכולת של זיהוי מוקדם של חולי קורונה, המשק יוכל לחזור מהר לתפקד כרגיל. אני תקווה שזה ייקח מספר שבועות".

האם צדק יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, שטען השבוע כי מדובר ב"יום הכיפורים של המשק הישראלי"?

"זה אירוע כלכלי בעייתי, בהיקף מאוד משמעותי. כמובן שאם התקופה תהיה קצרה יותר, ההשפעה קטנה יותר. מדינת ישראל חסונה, רמת יחס החוב – תוצר שלנו נמוכה של 60%, וזה הזמן לבוא ולסייע ולתת כלים למשק. אני חייב לספר לך", מגלה השר כהן, "שבישיבה האחרונה שקיימנו בנושא הקורונה, אני ועוד 7 שרים, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, חשבנו, מכיוון שנשארו עוד כמה שבועות שאנחנו אומרים בתפילה 'משיב הרוח ומוריד הגשם', לדבר עם הרבנים לבטל את זה.

קורונה היא שפעת חמורה ולכן חשבנו אני וגם השר דרעי, אמרנו אולי באמת, גם בתפילות, זו לא העת לבקש 'מוריד הגשם'. ב"ה הייתה שנה ברוכה, הכנרת מלאה וחלק מההתמודדות עם הקורונה, זה שיהיה מזג אוויר חם יותר ולא חורפי. אנחנו בודקים לראות שיש קשר ישיר, שההתחממות זה הדבר שיצמצם את השפעת הקורונה, ואז בהחלט גם לדבר עם הרבנים. בשולחן של גנץ וטיבי מחשבה כזו לא הייתה עולה".

להערכתך, הסחר הבינלאומי יתאושש מהמשבר או שנראה עצירה בייבוא ובייצוא?

"מדינת ישראל היא לשמחתנו יצואנית גדולה של הייטק, כך שאין בעיה גדולה כל כך, אבל גם בייצוא סחורות, עיקר השילוח הוא בים וגם השילוח האווירי באמצעות מטוסי מטען ממשיך כסדרו. לכן אנחנו לא רואים בנושא הזה בעיה וערוכים גם באמצעים של חברות אזרחיות, יחד עם חיל האוויר כדי שהאספקה תהיה סדירה".

אנשים ממהרים לסופר, רוכשים מוצרים יבשים והיגיינה נוכח המצב. יש ממה להיבהל?

שר הכלכלה עם רה"מ | צילום: דוברות שר הכלכלה

"ראיתי גורמים שפעלו באופן ציני, גורמים עסקיים, יבואנים שאמרו 'תקנו, יהיה מחסור'. זו הטעיה צרכנית ואני אומר שאף אחד לא יפעל בהטעיה צרכנית – במיוחד לא בשעה כזאת, מכיוון שאנחנו נתייחס אליה בחומרה. אנחנו כבר עושים בדיקות לראות מי מעלה מחירים. אנחנו נפרסם בנושא הזה את אותן בדיקות ואני אומר לאנשים 'אל תפעלו באופן ציני'. מי שירצה לנצל את המצב בשעה כזאת, אנחנו נבדוק איך להפעיל מולו את כל הכלים".

השר כהן הוסיף כי: "אין שום הנחייה או דרישה לאגור מוצרי מזון, אלא להפך. אני קורא לציבור לקנות מוצרים כמו בשגרה. אנחנו נמצאים במצב, בו הקורונה לא עוברת דרך מזון, לכן יש אספקה מלאה לעוד כמה חודשים טובים, מבלי להתחשב במלאי החירום".

בא נדבר על עבודתך במשרד הכלכלה. במה סייעת למגזר החרדי?

"המסלולים עד היום היו קונבנציונליים, כאשר למעשה נותנים סיוע לעסקים שקולטים עובדים חרדים, מתוך מטרה להגדיל את שיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה. אבל המסלולים הייחודים כיום הם הייטק ועסקים קטנים. יש לנו 2 מסלולים לאוכלוסייה החרדית בבני ברק, בבית שמש ובירושלים.

ברשות החדשנות יש לנו גם סטארטפיסטים מהמגזר החרדי שמבקשים סיוע מהמדינה, וזכאים ל-20% יותר מהאחרים. כלומר, יותר שווה להיות סטארטפיסט חרדי. בנוסף, קידמנו אצלנו קורסים בהפרדה – למרות שהיו כאלה שהתנגדו. אני חושב שצריך לכבד את האוכלוסיה ולאפשר לה להתקדם ולעבוד. חשבתי, שכפי שהמתנגדים רוצים פלורליזם אז הפלורליזם הוא לכבד את האחר ולא לכפות לימודים מעורבים".

מה דעתך על העובדים החרדים?

"אני רואה דור צעיר של המגזר החרדי שרוצים להצליח, להיות מעורבים. הם מאוד ממוקדים בעבודה. יש רצון של חלקים הולכים וגדלים, לעבוד, ובמקביל הם שומרים על האופי החרדי מבית אבא. הם מוכיחים שלא צריך להתבייש להצליח בעסקים ולהגיע גבוה. אני למד מהחרדים העובדים, כיצד לעשות עסקים בהוגנות, בכבוד לעובד".

עד כמה הידקת את הקשר בין המשרד שבראשו אתה עומד לחרדים?

"יש לי הרבה חברים במגזר החרדי, כולל ברמה האישית, ובאופן טבעי כשר מטעם הליכוד – ובעבר בכולנו – אתה נמצא איתם יחד בקואליציה, אז יש לך קשר הדוק איתם. נוצרות חברויות וגם מפגשים חשובים: הייתי אצל מרן הרב קנייבסקי ואצל הראשון לציון, הרב יוסף לפני שבוע וחצי.  מכיוון שבזכות הילודה במגזר החרדי, החלק שלו באוכלוסייה ילך ויגדל, יש חשיבות ושיתוף הפעולה גדל.

לפני 4 חודשים, חתמתי על 'צו ייבוא אישי', לקניית מוצרים באינטרנט, בו קבעתי, כפי שהיה מקובל עד היום, שיהיו מוצרי מזון כשרים. ישר תקפו אותי החברים ב'כחול לבן' ואמרו שכשהם יהיו במשרד הכלכלה, הם יבטלו את הסעיף ה'שערורייתי' של הכשרות. הזכרתי להם שהם טוענים שהם ממשיכי דרכו של רבין, ומי שחתם על חוק 'בשר ומוצריו' ב-1994, שמחייב שמוצרי מזון מיובאים, צריכים להיות כשרים, הוא השמאל, שראה בעבר את החשיבות בלהיות מדינה יהודית ובשמירה על המסורת".

מה אתה חושב על ההתייחסות לחרדים במו"מ הקואליציוני?

"הם מדברים על אחדות, אבל רוצים לשסות ולפסול מגזרים. כשהתנהלו איתם במשא ומתן הם אמרו, 'תפרקו את הברית עם החרדים'. זה לא נובע אפילו מתוך אידאולוגיה, אלא פוליטיקה רדודה. מדברים על אחדות, אבל באותה נשימה פוסלים חלקים באוכלוסייה. אני ממש מתפלא על בני גנץ. אין בצבא חילונים לצד דתיים?"

"שכחו שאנחנו עם אחד. לפסול ולדבר על אחדות זו צביעות. לפסול את האחים שלנו, אבל מהצד השני לבוא ולקיים מגעים עם הרשימה המשותפת, זו לא רק צביעות אלא רמיסה של ההבטחות שלהם".

כתיבת תגובה