תם עידן: בית המכס ההיסטורי ביפו ייהרס

סיומה של סאגה בת יותר מעשור: בית המכס ההיסטורי ביפו ייהרס • מה צפוי להיות במקומו, מה היו החלופות, ומדוע נמשך ההליך על פני למעלה מעשור? • הכירו את שער הכניסה לארץ ישראל שקדם לנתב"ג

בית המכס הצפוני במבט מכיוון הים | צילום: ויקיפדיה

בית המשפט העליון פסק אמש (ד) כי בית המכס ההיסטורי הנמצא בנמל יפו, ייהרס.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

מדובר בפסק דין שניתן לאחר תביעה שהוגשה, נגד החלטת עיריית תל אביב להוריד מבית המכס את מעמדו כ'מבנה לשימור' ולהרוס את המבנה.

הסיפור עצמו מתחיל בשנות השלושים של המאה הקודמת, אז הוחלט לבנות את המבנה בן שתי הקומות, שעשוי בטון ונבנה לפי תוואי קו החוף של יפו. סגנון הבניה הוא הסגנון הבינלאומי שמתאפיין בבטון רב, קווים די ישרים ואי קישוטיות.

עם חניכת בית המכס, הוא שימש את מנהלת נמל יפו דאז כתחנת קישור לאניות, וכמובן – כבית המכס של נמל יפו.

בסטנדרטים של אז, בית המכס נחשב לכלילת יופי, וכך נכתב עליו בעיתון 'דואר היום' בתאריך 18 ביוני 1931: "משרדי הנהלת הנמל עברו שלשום לדירתם בקומה השנייה של בנין הנמל החדש. הוקצעו (כך במקור) בשבילם שלשה חדרים נרחבים ונוחים מצד דרום של הבניין. מקום מיוחד הוקצע למנוף ענקי חדש שבו יעלו את חפצי העולים מהסירות ישר לאולם הקרנטין. חדרים יפים נקבעו למשרד רופא החוף . למטה סודר סלון נאה של המכס לשם בדיקת החפצים. הבניין עושה רושם יפה בחיצוניותו ופנימיותו. הנוסעים והעולים החדשים שיבואו דרך נמל יפו לא יתאכזבו בעתיד מהמראה הנושן של בנייני המכס הקודמים". כך כאמור, ב-1931.

בשנת 1965, נסגר נמל יפו, מה שגרם לבית המכס להפוך למבנה לא רלוונטי, כיום חלק ממנו נטוש, והמבנה עצמו סובל כבר שנים ארוכות מהזנחה, כאשר רוב החלונות בו שבורים, וכתובות גרפיטי מעטרות את קירותיו. בתחילת שנות ה-2000 עלה חשד לשלמות המבנה, מה שגרם לעיריית תל אביב לעבות אותו בחגורות בטון נוספות, שלא הוסיפו חן למבנה המעניין. למרות זאת, עקב חשיבות המבנה הוא קיבל בשנת 2003 מעמד של אתר לשימור, במסגרת תכנית המתאר הארצית לנושא החופים.

אך כמה שנים לאחר מכן, ההזנחה של המבנה וחוסר האסתטיות שלו בעיני רבים, גרמו בשנת 2007 בערך לאדריכל ישראל גודוביץ להציע להרוס את בית המכס, על מנת לסלול במקום שביל או כביש לטובת הרצף של הטיילת על קו הים. שכן כאמור, בית המכס נבנה ממש על קו המים.

בשנים האחרונות התנהל ויכוח בין עיריית תל אביב למועצה לשימור אתרי מורשת, כאשר עיריית תל אביב טוענת כי המבנה עצמו אינו בעל ערכים אדריכליים יוצאי דופן וכי הוא חוסם את הנוף לים הפתוח, בנוסף לכך הוא עבר כאמור שיפוצים שונים ששינו את הצורה והאותנטיות שלו ככל שהיו. למעשה, טרמינל הנוסעים בבית המכס ביפו, פעל רק כשלוש שנים בלבד. מה שאומר שגם ערכו ההיסטורי אינו כפי שמתארים אותו.

מנגד, המועצה לשימור אתרי מורשת תמכה מאוד בהשארת המבנה על כנו, תוך שימורו כמובן. במועצה טוענים כי המבנה הוא בעל חשיבות היסטורית, מחמת שהיה שער הכניסה לארץ ישראל עבור אלפי עולים יהודים. בנוסף, טענו במועצה כי יש לבית המכס חשיבות אדריכלית, בשל היותו מבנה מודרניסטי בסגנון בינלאומי.

בסופו של דבר, הנושא אושר בוועדות השונות של העיריה, עד שהגיע בשנת 2016 לשולחנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. העיריה טענה שבית המכס מפריע לרצף הטיילת המתוכננת בין בת ים להרצליה וטענות נוספות שהזכרנו קודם, במועצה לשימור אתרים גם אמרו את טענותיהם, עד שלבסוף החליטה המועצה הארצית לאשר את בקשתה של עיריית תל אביב ולהעביר אותה להחלטת ממשלה.

במועצה לשימור אתרים לא אמרו נואש ופתחו במאבק בנושא, הסיסמה שנבחרה למאבק הייתה: "אל תתנו יד להרס השער לארץ ישראל", ובמסגרת המאבק הוצעו תכניות חלופיות על מנת לשמור על המבנה.

בתחילת 2017 דנו בממשלה על הנושא במסגרת קבינט הדיור והוחלט לאשר את ההריסה, למעט התנגדותו של השר להגנת הסביבה זאב אלקין. במועצה לשימור אתרים עתרו לבג"ץ, שכאמור, אישר אמש את החלטת הממשלה בנושא.

בפסק הדין נכתב, כי "ההחלטה הממשלתית להסיר את המבנה מהרשימה התקבלה בהתאם להמלצת המועצה הארצית ואומצה לבסוף בהחלטת ממשלה לאחר הגשת ערר מטעם השר להגנת הסביבה. בנסיבות אלה, שבהן מוסדות התכנון הבכירים ביותר הם אלה שאישרו את ההחלטה לאחר שבחנו את מכלול השיקולים הנוגעים לעניין, לא שוכנעתי כי קמה עילה להתערב בהחלטתם".

השופטים מאחורי ההחלטה הם עופר גרוסקופף ויוסף אלרון. השופט עוזי פוגלמן היה בדעת מיעוט בנושא, וסבר כי צריך לבחון חלופות בהן לא ייהרס המבנה. אולם כאמור, פסק הדין מאשר את החלטת הממשלה ועיריית תל אביב, וחותם את העידן שהחל ב-1931 עם חניכת בית המכס בנמל יפו.

כתיבת תגובה