תשעה באב: ברשות התעסוקה שכחו את החרדים?

לשכת תעסוקה | צילום: שירות התעסוקה

כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה לעולם (תענית ל,א). האם גם למתייצב ומצהיר על היעדר-עשיית-מלאכה, אין ברכה? מסתבר שזו שאלה מורכבת למדי.

באתר שירות התעסוקה, המשרת את מקבלי האבטלה, עלתה בימים האחרונים הודעה לקונית המבשרת, כי ביום תשעה באב הלשכות תפעלנה כרגיל.

אדם מן השורה הקורא הודעה זו, מבין כי חובה עליו להתייצב, ואם לאו, יפסיד דמי אבטלת שבוע ההיעדרות ושבוע נוסף של אכשרה מחודשת. כלומר, בסוף החודש, יקבל רק עבור שבועיים אבטלה.

אלא, שמעיון בחוקים הסתבר לאנשים שהם זכאים בחוק להתייחס ליום זה כ'יום בחירה' בתעסוקה. ולכן, גם ב'אין תעסוקה', הביטוח הלאומי אמור להתייחס לזה כליום בחירה.

יש לציין, שבסמוך להודעה הנ"ל באתר השירות, עלתה הודעה הדנה ב'איד אל אדחא' המוסלמי, המודיעה על פטור מוחלט מהתייצבות למשך שלושת ימי החגא.

באתר 'כל זכות', הנסמך על תמיכת משרד המשפטים, מופיעה דווקא זכות המאמינים שלא לחתום אבטלה בתשעה באב, בכפוף להצהרה מסוימת, תוך הפניה לאתר שירות התעסוקה, שם תמצאו כמובן את ההודעה דלעיל.

גם אנחנו התבלבלנו, ופנינו לדוברות השירות לקבלת הבהרה. לדבריהם: "הלשכות פתוחות כרגיל. יחד עם זאת, נוהל שירות התעסוקה להתייצבות בתשעה באב, הוא לפטור מהתייצבות את מי שהצהיר שלא הגיע עקב הצום". 

לשאלתנו, מדוע מידע זה אודות הנוהל, אינו מופיע באתר, תוך הבאת השוואה להודעה על חג הקרבן המוסלמי, שם כן מפורט הנוהל, נענינו שזה בגלל שזה יום בחירה, בשונה מחג הקרבן, שהוא יום חג, בהגדרת לוח החופשות השנתיות.