ישראל מקדמת מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי, בכושר ייצור של כ־100 מיליון קוב מים בשנה | המכרז כולל תכנון, מימון, הקמה והפעלה לתקופה של 25 שנה | היעד הלאומי: להגדיל את כושר ההתפלה מכ־800 מיליון קוב בשנה כיום לכ־1.5 מיליארד בעשור הבא
חיים שיף 26.10.2026
מתקן ההתפלה שורק 1 | צילום: יצחק הררי, פלאש 90 ועדת המכרזים המיוחדת להתפלת מי ים באגף החשב הכללי במשרד האוצר פרסמה את מסמכי המיון המוקדם למכרז בינלאומי להקמת מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי, בכושר ייצור מתוכנן של כ־100 מיליון מטרים מעוקבים של מים מותפלים בשנה. המתקן החדש הוא חלק מתוכנית לאומית להרחבת תשתיות המים בישראל, שבמסגרתה מתוכנן להגדיל את כושר ההתפלה הכולל במדינה מכ־800 מיליון מטרים מעוקבים בשנה כיום לכ־1.5 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה במהלך העשור הבא.
המתקן החדש, המכונה גליל מערבי ב', מתוכנן לקום מדרום לנהריה, בהתאם לתוכנית התשתית הלאומית תת"ל 90 ובסמוך למתקן ההתפלה הקיים באזור, שנמצא בשלבי הקמה מתקדמים. עם השלמת שני המתקנים, צפוי כושר הייצור באתר להגיע לכ־200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה. המהלך נועד לחזק את תשתיות אספקת המים לצפון הארץ ולמערכת המים הארצית, ולהגדיל את היכולת לספק מים גם בתקופות של מחסור או שיבושים במקורות האספקה.
פרסום מסמכי המיון המוקדם מסמן את תחילתו של הליך בחירת הזכיין לפרויקט. הזוכה במכרז יהיה אחראי לתכנון המתקן, למימונו, להקמתו, להפעלתו ולתחזוקתו במשך 25 שנה, במסגרת שותפות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, המכונה PPP. בשלב הראשון ייבחנו היכולות המקצועיות, ההנדסיות והפיננסיות של קבוצות מהארץ ומהעולם, לצד ניסיונן בהקמה ובהפעלה של מתקני התפלה ובביצוע פרויקטים הנדסיים מורכבים בהיקפים דומים. הקבוצות שיעמדו בתנאי המיון המוקדם יוזמנו להשתתף בשלב הבא של המכרז ולהגיש את הצעותיהן.
הרחבת מערך ההתפלה נשענת על תוכנית רחבה יותר, הכוללת את השלמת הקמתו של מתקן ההתפלה בגליל המערבי, שדרוג והרחבת המתקן באשקלון והקמת מתקן התפלה חדש בעמק חפר. הגדלת כושר הייצור אמורה לתת מענה לגידול בביקוש למים, בין היתר בשל גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים, ולצמצם את התלות במקורות מים טבעיים.
לצד תוספת כושר הייצור, פיזור המתקנים לאורך קו החוף צפוי לשפר את הגמישות התפעולית של מערכת המים ולהגדיל את היתירות שלה, כך שתקלה במתקן בודד או אירוע חריג לא יפגעו באותה מידה ביכולת לספק מים לאזורים נרחבים. מדיניות זו מעוגנת גם בהחלטת ממשלה מספר 4209 מיום 7 ביוני 2026, העוסקת ביעדי ההתפלה במשק המים ובהגדלת ההיצע התכנוני של מתקני התפלת מי ים.
החשבת הכללית, רו"ח מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אמרה: "ביטחון המים של מדינת ישראל מחייב אותנו לתכנן ולהקים היום את התשתיות שיידרשו גם בעוד עשרות שנים. הקמת מתקן נוסף בגליל המערבי היא חלק ממהלך לאומי רחב להגדלה משמעותית של כושר ההתפלה, לחיזוק היתירות התשתיתית ולהבטחת רציפות אספקת המים גם בתרחישי קיצון. אגף החשבת הכללית ימשיך להוביל את קידום פרויקטי התשתית האסטרטגיים של המדינה, תוך שילוב יכולות המגזר הפרטי, תחרות וחדשנות, לטובת ביטחון המים של אזרחי ישראל."
מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, הוסיף: "פרסום הליך המיון המוקדם למתקן גליל מערבי ב' מסמן צעד נוסף בחיזוק חוסנו של משק המים בישראל ומבטא את מדיניות ניהול בר קיימא של המשק. אנו מניעים עוד שלב בהליך מתמשך וחשוב של הגדלת כושר ייצור המים המותפלים של מדינת ישראל, מה שיאפשר לשמר את מקורות המים הטבעיים ולהבטיח אוגר אסטרטגי למען בטחון המים של כלל הצרכנים במגזרים השונים. גיוון מקורות המים ופיזורם הגיאוגרפי הינם רכיבים חיוניים בניהול מאזן מים יציב ושמירה על איתנות תפעולית העומדת מול שלל התרחישים והאתגרים הפוקדים את המשק."
ההליך מנוהל בידי ועדת המכרזים המיוחדת להתפלת מי ים, שבה חברים נציגי משרד האוצר, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות וחברת ענבל. בראש הוועדה עומד גל לנדו, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי במשרד האוצר.
הקמת המתקן הנוסף מצטרפת למהלכים שמקדמת המדינה להגדלת היצע המים לטווח הארוך. הרחבת ההתפלה נועדה לא רק לענות על הביקוש הגובר, אלא גם לשמר את מקורות המים הטבעיים ולחזק את יכולתה של ישראל להתמודד עם תרחישי קיצון. התקדמות הפרויקט תלויה כעת בהשלמת שלבי המכרז ובבחירת זכיין שיוכל להוציא לפועל את התכנון, המימון וההקמה של התשתית החדשה.
