מיפוי של המכון למדיניות העם היהודי חושף 121 צעדים נגד ישראל ב־62 מדינות, ובהם מגבלות פיננסיות, צעדי סחר והגבלות ביטחוניות | התחום הפיננסי מוביל עם 40 צעדים מתועדים | ב־JPPI מזהירים מפני אפקט מצטבר שעלול להשפיע על בנקים, משקיעים, חברות ושרשראות אספקה.
שי קליין 13.10.2026
נמל חיפה | צילום: חברת נמלי ישראל המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) השיק מאגר מידע למיפוי הסנקציות והצעדים המגבילים שננקטו נגד ישראל ברחבי העולם. לפי נתוני המיפוי שפורסמו בהודעת המכון, תועדו 121 צעדים ב־62 מדינות, מהם 93 בתוקף, 19 היסטוריים ותשעה נוספים שנמצאים בשלבי הצעה או תכנון. המיפוי מתמקד לא רק בצעדים שכבר נכנסו לתוקף, אלא גם במהלכים שעשויים להתרחב בעתיד ולהשפיע על הפעילות הכלכלית של ישראל, על קשרי המסחר שלה ועל יכולתה להשתלב בשרשראות אספקה בינלאומיות.
התחום הפיננסי הוא הגדול ביותר במאגר, עם 40 צעדים, כשליש מכלל הצעדים שתועדו. תחומי הסחר והביטחון וההגנה כוללים 24 צעדים כל אחד. בנוסף תועדו 14 צעדים בתחום הדיפלומטי, 12 בתחום המשפטי, חמישה בקטגוריות אחרות ושני צעדים הקשורים למוסדות.
מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, מזהיר מפני ההשלכות הרחבות של הצעדים, גם כאשר הם מכוונים לגורמים מסוימים בלבד. לדבריו: "מי שחושב שסנקציות נגד שרים, יחידים ביהודה ושומרון או מוצרים מהאזור ייעצרו בקו הירוק – טועה. לסנקציות יש אפקט היקפי. כאשר הן מצטברות, הן עלולות להשפיע על בנקים, חברות, משקיעים ושותפי סחר שאינם קשורים כלל לאדם או לגוף שעליו הוטלה הסנקציה. הסכנה האמיתית היא המעבר מסנקציות נקודתיות לפגיעה במערכות שהכלכלה והביטחון הישראלי תלויים בהן."
בחלוקה לפי מדינות, ספרד מובילה את הרשימה במיפוי המקורי עם תשעה צעדים, ואחריה טורקיה עם שבעה. בריטניה מופיעה עם שישה צעדים ובלגיה עם חמישה. בארצות הברית תועדו בהודעה צעדים בתחום האקדמי. במכון מדגישים כי מספר הצעדים אינו מעיד בהכרח על חומרתם או על עוצמת השפעתם: צעד יחיד עשוי להיות משמעותי יותר ממספר צעדים אחרים. לצד מדינות אירופה, המיפוי כולל צעדים בצפון אמריקה, באמריקה הלטינית, באסיה, באפריקה ובאוקיאניה.
המשמעות הכלכלית של הסנקציות הפיננסיות עשויה לחרוג מהגופים שעליהם הוטלו באופן ישיר. לפי המכון, מגבלות המכוונות לאנשים, לחברות, לאזורים או לגופים מסוימים עלולות ליצור חשיפה משפטית ורגולטורית גם עבור גורמים עסקיים ופיננסיים המקיימים עמם קשרים. במצב כזה, בנקים, חברות ביטוח ומשקיעים בינלאומיים עשויים להעדיף לצמצם את פעילותם כדי להימנע מסיכונים.
פרידמן מסביר: "המשמעות היא שסנקציות אינן חייבות להיות מוטלות ישירות על ממשלת ישראל או על כלל המשק כדי ליצור השפעה רחבה. צעדים המכוונים לאנשים, חברות, אזורים או גופים מסוימים יכולים ליצור סיכון גם עבור גורמים פיננסיים ומסחריים שבאים איתם במגע . כאשר בנק, חברת ביטוח, משקיע או חברה בינלאומית נדרשים להביא בחשבון סיכון משפטי או רגולטורי הנובע מהקשרים שלהם עם ישראל, הם עלולים להעדיף לצמצם את החשיפה מלכתחילה".
גם צעדי הסחר והביטחון מעוררים חשש במכון, לנוכח התלות של המשק הישראלי ביבוא חומרי גלם, רכיבים, טכנולוגיות ומוצרים ממדינות אחרות, לצד ההישענות של התעשייה המקומית על שווקים בינלאומיים. מגבלות על יבוא ויצוא עלולות לפגוע בזמינות רכיבים וביכולת לייצר, לתחזק ולייצא מוצרים מורכבים, לרבות בתחומים טכנולוגיים וביטחוניים.
"ישראל היא מדינה קטנה ותלויה בסחר בינלאומי. אם יוטלו מגבלות משמעותיות על יבוא של רכיבים דו-שימושיים או על קשרים מסחריים חיוניים, זו כבר לא תהיה שאלה של פגיעה בגורם מסוים ביהודה ושומרון. זו עלולה להפוך לשאלה של יכולתה של ישראל לייצר, לייצא ולתחזק מערכות מורכבות. לכן צריך להיערך לסיכון הזה עכשיו, ולא אחרי שהוא יתממש."
המאגר החדש מאפשר לסנן את הצעדים לפי מדינה, תחום וסטטוס, ולצפות בפריסתם על גבי מפה עולמית. הצגת הנתונים במרוכז נועדה להמחיש כיצד צעדים שנראים נפרדים זה מזה עשויים להצטבר לכדי תמונה רחבה של מגבלות המוטלות על ישראל בתחומים שונים. המאגר כולל גם צעדים מוצעים ומתוכננים, שעשויים לסייע בזיהוי מגמות ובהיערכות להתפתחויות עתידיות.
פרידמן מדגיש כי היקף הצעדים מחייב בחינה מערכתית ולא רק תגובה לכל החלטה בנפרד: "המספר 121 הוא רק נקודת הפתיחה. השאלה החשובה יותר היא מה יקרה אם המגמה תימשך. סנקציה בודדת יכולה להיות נקודתית; 121 צעדים ב-62 מדינות כבר מצדיקים הסתכלות מערכתית. ישראל צריכה לבחון את הסיכון הזה כמו שהיא בוחנת כל סיכון אסטרטגי אחר – למפות אותו, להיערך אליו ולפעול כדי למנוע הידרדרות.
לצד פעילות מדינית ומשפטית מול מדינות וגופים המטילים סנקציות, ישראל צריכה לבנות מנגנון לאומי סדור להתמודדות עם הסיכון, שיבחן את השלכות הצעדים על המערכת הפיננסית, הסחר, ההשקעות, שרשראות האספקה והתעשייה הביטחונית. ההתמודדות אינה יכולה להסתכם במענה לכל סנקציה בנפרד, אלא מחייבת הסתכלות על התמונה המצטברת."
