13% מהאוכלוסייה – רק 4% מהיתרי הבנייה לחרדים || דו"ח המבקר

דוח מבקר המדינה פורסם היום | על תכנון ושיווק קרקעות למגורים: "מחסור של 189,000 יח"ד ב-16 שנים זה נתון שלא ניתן לישון איתו בשקט. אין פלא שמחירי הדירות זינקו ביותר מ-208% משנת 2007. על הממשלה לתקן באופן מיידי את הליקויים שעלו בדוח" | על ענף החלב: "מחיר החלב בישראל, גבוה ב- 77% מהמחיר הממוצע ב-OECD" | על מתקני הספורט: "ברשויות החרדיות 90% פחות מתקני ספורט מברשויות המקבילות" | על הרפורמה בבריאות השן –  "השירותים אינם מגיעים לזכאים"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יהונתן סינדל, פלאש 90

בשנים 2007 – 2022 חלה עלייה של 208% במדד מחירי הדיור בישראל. מחירי הדיור מושפעים בין היתר מהיחס שבין ההיצע של יחידות הדיור לביקוש. על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה (המועצה הלאומית לכלכלה), בשנים 2006 – 2022 נוצר מחסור מצטבר של כ-189,000 יחידות דיור (יח"ד), וזאת משום שמספר יח"ד שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היא הגוף הממשלתי העיקרי המופקד על הגדלת היצע הדיור.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדק את פעולותיה של רמ"י בנוגע לתכנון ולשיווק של קרקע למגורים: בין היתר, נבדקו יישום התוכנית האסטרטגית לדיור, תכנון סטטוטורי של קרקעות למגורים ושיווק וביצוע של עסקאות בקרקע למגורים. לפי התוכנית האסטרטגית, בשנים 2017 – 2040 נדרש לתכנן כ-2.6 מיליון יח"ד, אך המבקר מצא שחלק מהפעולות שנקבעו לשם מימוש התוכנית הזו לא יושמו. רמ"י ומשרד הבינוי לא גיבשו תוכנית פעולה לייזום תכנון מפורט לפי תוכנית הפעולה לתכנון האסטרטגי.

עוד נמצא כי משרד הבינוי, מטה הדיור ואגף תקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם רמ"י, לא גיבשו תוכנית פעולה להתחדשות עירונית בהתאם להחלטת הממשלה. באזורי הביקוש תוכננו יח"ד בשיעור נמוך מיעדי התוכנית האסטרטגית, ואילו בפריפריה נוצרו עודפי תכנון.

בביקורת עלה כי מינהל התכנון לא דיווח באופן סדיר לקבינט הדיור על נושא התוכנית האסטרטגית כנדרש בהחלטת הממשלה, ומועצת מקרקעי ישראל לא דנה בתוכנית האסטרטגית, וממילא לא הנחתה את רמ"י לגבש תוכנית עבודה ארוכת טווח על פי יעדי התוכנית. אשר למשך זמן אישור תוכניות בוועדות התכנון, שיעור התוכניות שלא אושרו בזמן התקן (18 חודשים) היה 28% בשנים 2017 – 2021.

המבקר מצא כי ב-35% (114 מ-324) מהתוכניות למגורים שאושרו ביוזמה ציבורית בשנים 2017 – 2021, קיימים חסמים בשלבי השיווק, היתרי הבנייה או אכלוס.

המבקר ממליץ לרמ"י ולמשרד הבינוי לגבש תוכנית פעולה לייזום תכנון מפורט כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. על משרד הבינוי, בשיתוף אגף תקציבים במשרד האוצר ובתיאום עם רמ"י, לגבש תוכנית פעולה להתחדשות עירונית ולבצע הערכת חומש לשיווק משוער של תוכניות מאושרות למגורים. על מינהל התכנון לפעול לקיצור פרקי הזמן לקידום תוכניות מפורטות במוסדות התכנון ולהקפיד על העברת דיווחים שנתיים לקבינט הדיור. מומלץ כי שר הבינוי והשיכון, העומד בראש מועצת מקרקעי ישראל, יפעל לקידום תוכנית פעולה או מדיניות כוללת לייזום תכנון קרקע כפי שנקבע בתוכנית.

תגובת רמ"י לדוח המבקר בנושא זה: "רשות מקרקעי ישראל פועלת למימוש כלל הקרקעות למגורים  על מקרקעי ישראל, אשר אושרו סטטוטורית ואשר זמינות לשיווק. יחד עם זאת, חלק גדול מהתכניות המאושרות אינן ניתנות למימוש מידי, בין היתר בשל חסמי תשתית, מחזיקים, פולשים והצורך בהסכמות עם השלטון המקומי. החל משנת 2021,  הושגו הישגים משמעותיים בשיווקי שיא אשר הגיעו עד היום לכ 250 אלף יח"ד ונערכו עסקות בפועל בהיקף של כ 160 אלף יח"ד. רשות מקרקעי ישראל תמשיך לפעול במלא המרץ להגדלת  את היצע הקרקעות למגורים. רק הגדלת ההיצע תגרום לירידת מחירי הדיור, ירידה שניתן לראות את ניצניה כבר עתה ולהערכתנו תימשך".

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף בתגובה לדו"ח המבקר: "בכל הקשור לשיווק קרקעות למגורים, בשנתיים האחרונות מספר יחידות הדיור ששווקו היה מעל ליעד השנתי ומטרתי המוצהרת היא להגדיל עוד את ההיצע בשנים הקרובות. בשבועות הקרובים אציג תכנית דיור מקיפה, עליה עמלנו יחד עם הדרגים המקצועיים במשרד השיכון במטרה להביא לכך שזוגות צעירים, ללא הבדלי דת, גזע ומין יוכלו לרכוש דירה ראויה במחיר סביר ולשם כך נדרש שת"פ של כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר".

הדיור לאוכלוסייה החרדית

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2021 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.45 מיליון נפש, מהם נמנו כ-1.2 מיליון נפש (כ-13%) עם האוכלוסייה החרדית. על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, בשנים 2006 – 2022 נוצר מחסור מצטבר של כ-189,000 יחידות דיור (יח"ד) לכלל האוכלוסיה, וזאת משום שמספר יחה"ד שנבנו היה קטן מהנדרש לפי צורכי הדיור. מהביקורת עלה כי בהמשך להחלטת הממשלה אכן קידמו משרד הבינוי ורמ"י בשנים 2016 – 2021 הגשת תוכניות ושיווק קרקעות לאוכלוסייה החרדית. עם זאת, היקפי התכנון והשיווק היו נמוכים מן הנדרש לשם מתן מענה על צורכי הדיור של האוכלוסייה החרדית בהתאם לתוכנית הדיור לאוכלוסייה זו. היקף תוכניות הדיור לאוכלוסייה החרדית שאושרו בשנים 2017 – 2021 היה כ-4% מתוך כ-623,000 יח"ד שאושרו לכלל האוכלוסייה באותן שנים. כן עלה כי עד אוקטובר 2022 לא הניבה בחינת אפשרות ההרחבה בשטח השיפוט של יישובים חרדיים קיימים תוספת ניכרת של קרקעות לבניית יח"ד לאוכלוסייה החרדית.

המבקר ממליץ כי משרד הבינוי ורמ"י, בשיתוף מינהל התכנון, יקדמו תכנון ושיווק קרקעות לאוכלוסייה החרדית בהיקף שייתן מענה על צורכי הדיור שלה, זאת בהתאם ליעדים שייקבעו ובהתחשב בפתרונות הדיור שאפשר ודרוש לקדם עבור כלל האוכלוסייה. כמו כן מומלץ שהרשות להתחדשות עירונית תקדם את תהליכי ההתחדשות העירונית בקרב האוכלוסייה החרדית, בשיתוף הרשויות המקומיות הרלוונטיות, לפי העניין, תוך שימת לב לחסמים הייחודיים לקידומה בקרב אוכלוסייה זו.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף בתגובה לדו"ח המבקר: "דו"ח המבקר מוכיח כי לצערי, בממשלה הקודמת פעלו במזיד לפגוע בכל הקשור לדיור עבור האוכלוסיה החרדית. מיום כניסתי לתפקיד, אני פועל ללא לאות לקדם תכנון ושיווק קרקעות גם לציבור החרדי בהיקף שייתן מענה לצרכי הדיור שלו, זה בא לידי ביטוי במכרז לשיווק של 5,300 יח"ד דיור בקרית גת לפני כשבועיים, ושכונות חדשות בנוף הגליל ובביתר עילית, לצד הקמת היישוב החדש יתיר – כל זאת בארבעה חודשים בלבד.

"בנוסף, במשרד השיכון עמלים בימים אלה על הכנת תכנית אסטרטגית חדשה לאוכלוסייה החרדית במטרה לעבות ערים חרדיות קיימות לצד הקמת שכונות ייעודיות בערים הטרוגניות. במקביל נבחנת אפשרות בימים אלה להקמת עיר חרדית חדשה, מלבד כסיף המיועדת אף היא למגזר החרדי. המטרה שלשמה נכנסתי למשרד השיכון, היא להוציא את הזוגות הצעירים מהחניונים והמרתפים לדיור ראוי ובר השגה למגזר החרדי ולכלל אזרחי ישראל".

סגן השר לפיתוח חרדי אורי מקלב, אמר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה בנוגע למשבר הדיור בציבור החרדי: "הדו"ח מדבר בעד עצמו ומשקף את מה שאנחנו טוענים זמן רב, לא רק שלא הקצו מתחמי בניה עבור הציבור החרדי, לא תכננו ולא שיווקו את הנדרש אלא הממשלה הקודמת אף ניסתה לקחת ולעכב הקצאות שכבר תוכננו לציבור החרדי ואף לא פעלו ולא עמדו מול ראש ערים שהדירו קליטת הציבור החרדי בעריהם.

"מבקר המדינה מציג נתונים מדאיגים הפוגעים קשות בציבור החרדי, זוגות מתגוררים בתת תנאים ואין פוצה פה. למחסור בדיור לציבור החרדי יש משמעות עצומה והשלכות חמורות על כלל הציבור, משבר הדיור זו משימה לאומית.

"ראוי לשבח את מבקר המדינה שמצא לנכון לבחון את הדברים ולא טאטא את המצב תחת השולחן, אנחנו תקווה שקדנציה זו שמקבלת כעת אופק כהונה ארוך תוכל למצות את התהליכים הארוכים, אנחנו רואים את ההתחלה של דבר זה כבר באחרונה עם תחילת השיווקים בקרית גת ואנחנו נמשיך לתת את מלא הגיבוי לשר השיכון שפועל ועושה למען כלל הציבורים בארץ".

ענף החלב בישראל

חלב ומוצריו הם מקור אספקה עיקרי לחלבון מן החי ולסידן בתזונה הישראלית הממוצעת. המדינה מתכננת את ענף החלב בישראל לאורך כל שרשרת הייצור עוד מטרם קום המדינה. תכנון ענף החלב מיושם באמצעות פיקוח המדינה על כמויות ייצור החלב בהתאם למכסות המוקצות ליצרנים, על המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים לליטר חלב (מחיר המטרה), על היקף היבוא של מוצרי החלב ועל המחיר לצרכן של מוצרי החלב המפוקחים. הביקורת בנושא העלתה כי מחיר החלב הגולמי בישראל הנאמד בכ-62.04 יורו למאה ק"ג חלב (כ-219 ש"ח) גבוה בשיעור של כ-24% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי הנאמד בכ-50.17 יורו למאה ק"ג חלב (כ-177 ש"ח). ממוצע תנובת החלב השנתית לפרה בישראל – הגבוה ביותר בעולם – 12,003 ק"ג. בישראל 686 רפתות, מתוכן- 440 באזורי עדיפות לאומית.

בביקורת עלו ליקויים באסדרת המדינה את פעילות הענף, בשלושה מישורים מרכזיים: מחיר החלב בישראל, שהוא גבוה יותר מרוב מדינות האיחוד האירופי. כמו כן מזה שנים ארוכות שמדינת ישראל אינה עומדת בהתחייבויותיה לארגון הסחר העולמי למעבר מתמיכות עקיפות, ובהן תכנון הענף, לתמיכות ישירות. בהיבט הבטחת רווחת בעלי החיים – עולה על פי הערכת גורמי המקצוע במשרד החקלאות, כ-20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינת רווחת בעלי חיים, אך הפיקוח בתחום זה חסר, ולא הותקנו תקנות פרטניות החיוניות למניעת צער בעלי חיים של בעלי החיים ברפת, בנוסף בהיבט העוסק בהבטחת האספקה הסדירה וצמצום המחסור בחלב בתקופת החגים היהודיים לצד הימנעות ככל האפשר משפיכת חלב, נמצא כי בשנת 2021 המחסור הסתכם בכ-3 מיליון ליטר חלב מפוסטר, שהוא 9% מהצריכה החודשית הממוצעת של חלב מפוסטר.

המבקר ממליץ כי כל עוד מתקיים בישראל משטר תכנון של ענף החלב, ינתחו משרדי החקלאות והאוצר את הגורמים המשפיעים על עלויות ייצור החלב בישראל ויבחנו את הדרכים לשיפור ההתייעלות בענף ולהפחתת מחיר המטרה באופן שישפיע על המחיר הסופי של החלב ומוצריו לצרכן תוך שמירה על איכות החלב. כן מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו ליישומן של המלצות ה-OECD והמלצות מבקר המדינה משנת 2018 בכל הנוגע למעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף החלב.

מתקני ספורט

בין היתר עלה בדוח, כי ברשויות החרדיות 90% פחות מתקני ספורט לתושב מאשר ברשויות הלא חרדיות.

שירותי בריאות השן 

ההוצאה הלאומית על בריאות השיניים בשנת 2020 עומד על 7.7 מיליארד ש"ח. ל- 65% מהילדים נקבע תור לרופא שיניים ארוך מ- 30 יום שהוא הזמן המירבי שנקבע על ידי משרד הבריאות. 12 רשויות מקומיות לא נתנו כלל שירותי בריאות השן לתלמיד.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים לפעול לתיקון הליקויים, על מנת לשפר ולהרחיב את השירות הניתן לציבור.

המרכז לגביית קנסות

המרכז לגבייה קנסות גבה 2.3 מיליארד ש"ח מתוך חוב של 5 מיליארד ש"ח בין השנים 2017-2021. כ- 600,000 צווי עיקול ששלחה ההוצאה לפועל לרשות המיסים לא טופלו על ידי רשות המסים בין 2019-2021.

המבקר אנגלמן ממליץ למג"ק לפעול לייעול הליך גביית החובות ולקיצור משך הזמן לגבייתם כדי להקטין את ההוצאות המושתות על הקופה הציבורית ועל החייב.

המועצות הדתיות

מחזור ההכנסות של כלל המועצות הדתיות בשנת 2020 עומד על 919 מיליון ש"ח. בשנת 2020 נותרו 427 מיליון ש"ח עודפים מצטברים ב- 125 מועצות דתיות. שיעור העלייה בהוצאות ההנהלה וכלליות בשנים 2018-2020 עמד על 18.8%. ב- 46 מתוך 129 מועצות דתיות לא מונה מבקר פנים. נוכח העודפים המצטברים של המועצות, בהיקפים של כ-427 מיליון ש"ח, ממליץ המבקר אנגלמן למשרד לשירותי דת לבחון את תקצוב המועצות הדתיות ולהגביר את מעורבותו בהתנהלות הכספית שלהן ובפיקוח ובבקרה עליהן.

עוד מומלץ שהמשרד יקבע יעדים ומדדי יעילות ביצועיים שנתיים ורב-שנתיים ויפרסמם, וכן יתמרץ את המועצות בכדי להביאן לכך שישפרו את השירות שהן מעניקות לציבור. כן מומלץ שהמשרד יקבע הנחיות בנוגע להתנהלות הכספית של המועצות הדתיות, ובכלל זה למשל לניהול השקעותיהן ולמניעת שחיקה בערכם הריאלי של המזומנים שברשותן. מוצע גם שהמשרד יפעל להרחיב את ההנגשה לציבור של המידע הפיננסי שבידו על המועצות הדתיות, ובכלל זה את הדוחות הכספיים המצרפיים וניתוחם.

כתיבת תגובה