במחצית הראשונה של 2026 נגרעו כ-35 אלף עובדים מענף הבינוי, בעיקר ישראלים | בספטמבר נרשמה התאוששות חלקית, אך התעסוקה המקומית נותרה נמוכה ב-7% מהשיא | מספר העובדים הזרים עולה מאז המלחמה | האוצר מזהיר מהאטה בבנייה וקורא לבחון מחדש את הגדלת המכסות
שי קליין 16.11.2026
עובדים זרים מהודו בענף הבניה | צילום: מורג ביטן על פי הסקירה, מספר המועסקים בענף הבינוי הגיע בסוף שנת 2025 לשיא של כ-387 אלף עובדים, כ-8% יותר מרמת התעסוקה ערב המלחמה. אלא שבמחצית הראשונה של 2026 התהפכה המגמה, ומספר המועסקים ירד לכ-352 אלף בלבד, ירידה של כ-9% בתוך חצי שנה. הירידה נבעה בעיקר מצמצום התעסוקה המקומית, וזאת למרות המשך הגידול במספר העובדים הזרים.
הנתונים מצביעים על כך שמספר העובדים הישראלים בענף ירד מכ-284 אלף בסוף 2025 לכ-235 אלף בסוף המחצית הראשונה של 2026, צמצום של כ-17%. במהלך הרבעון השלישי נרשמה התאוששות חלקית, ובספטמבר הגיע מספר העובדים המקומיים לכ-264 אלף. למרות ההתאוששות, מדובר עדיין בכ-20 אלף עובדים פחות, ירידה של כ-7% לעומת השיא שנרשם בסוף השנה שעברה.
השינוי בהרכב כוח העבודה בענף החל מיד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל וההגבלות על כניסת עובדים פלסטינים לישראל. ברבעון השלישי של 2023 הועסקו בענף כ-109 אלף עובדים פלסטינים, שהיוו כ-31% מכלל המועסקים. ברבעון הרביעי של אותה שנה צנח מספרם לכ-6,000 בלבד, ירידה של כ-94%.
מאז נרשמה התאוששות מוגבלת בלבד, ובסוף הרבעון השני של 2026 הגיע מספר העובדים הפלסטינים לכ-21 אלף, כ-6% בלבד מכלל המועסקים בענף.
במקביל, נרשם גידול משמעותי במספר העובדים הזרים. ערב המלחמה הועסקו בענף כ-30 אלף עובדים זרים, ואילו ברבעון השני של 2026 כבר הגיע מספרם לכ-89 אלף, תוספת של כ-59 אלף עובדים. בהתאם לכך, משקלם מכלל המועסקים בענף עלה מכ-9% ערב המלחמה לכ-26% ברבעון השני של השנה. מדובר בכמעט פי שלושה.
הגידול בתעסוקת העובדים הזרים נשען על שינוי במדיניות הממשלה בעקבות המחסור החמור בכוח אדם שנוצר בענף. במסגרת המהלך הוגדלו מכסות ההעסקה כדי לאפשר לקבלנים להמשיך בפעילות הבנייה למרות צמצום כניסת העובדים הפלסטינים. לפי נתוני הסקירה, נכון לאוגוסט 2026 עמדה מכסת העובדים הזרים, כולל עובדים פלסטינים, על כ-116 אלף בענף הבינוי, לעומת כ-30 אלף בלבד ערב המלחמה.
גם תעסוקת הערבים הישראלים רשמה שינוי משמעותי בשנים האחרונות. מספרם גדל מכ-215 אלף ערב המלחמה לכ-288 אלף בסוף 2025, בין היתר על רקע כניסתם של עובדים מקומיים לענף בעקבות המחסור בכוח אדם. חלקם מכלל המועסקים עלה מכ-26% ערב המלחמה לכ-37% בסוף 2025. אולם במהלך 2026 נרשמה ירידה, ושיעורם ברבעון השני עמד על כ-32%.
נתון נוסף שמציגה הסקירה נוגע להיקף שעות העבודה של הקבוצות השונות. ברבעון השני של 2026 עבדו העובדים הזרים בענף כ-48 שעות שבועיות בממוצע, לעומת כ-37 שעות בקרב עובדים ישראלים וכ-41 שעות בקרב עובדים פלסטינים. המשמעות היא שעובד זר עבד בממוצע כ-11 שעות שבועיות יותר מעובד ישראלי וכשבע שעות יותר מעובד פלסטיני, פער שעשוי להתבטא בתפוקה גבוהה יותר לעובד. עם זאת, למרות הגידול במספר העובדים הזרים, סך שעות העבודה בענף נותר נמוך בהשוואה לסוף 2025.
באוצר מצביעים על כך שהירידה בתעסוקה אינה מתרחשת בחלל ריק, והיא עשויה להיות קשורה גם להתמתנות הפעילות בענף הבנייה. בין האינדיקציות לכך מציינים באגף הכלכלן הראשי ירידה בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה במהלך הרבעונים הראשונים של 2026, לצד ירידות במחירי הדיור והצטברות מלאי הדירות החדשות שטרם נמכרו.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המובאים בסקירה, מאז שנת 2022 הוכפל מספר הדירות החדשות שטרם נמכרו ומיועדות למכירה. במשרד האוצר מצביעים גם על אינדיקציות לקשיים תזרימיים בקרב חלק מהקבלנים ועל עלייה בסיכון בענף, בין היתר בעקבות התרחבות פרויקטים שבהם קצב הבנייה מהיר מקצב מכירת הדירות.
הנתונים מעלים סימני שאלה באשר להמשך הרחבת מכסות העובדים הזרים, דווקא בתקופה שבה התעסוקה המקומית בענף מצויה מתחת לרמת השיא שלה והביקוש לעובדים עשוי להתמתן. באגף הכלכלן הראשי מדגישים כי יש לבחון מחדש את המדיניות הקיימת, תוך התחשבות בהשפעתה האפשרית על יכולתם של עובדים מקומיים להשתלב בענף הבינוי.
הסקירה נכתבה על ידי נג'יב עמרייה ואסף גבע מצוות מחקר שוק העבודה באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ומציגה שינוי משמעותי בשוק העבודה בענף הבנייה: ממחסור חריף בכוח אדם בעקבות המלחמה, דרך שיא בתעסוקה בסוף 2025, ועד לירידה במספר העובדים המקומיים במקביל להמשך הגידול בהעסקת עובדים זרים.



