עיריית בת ים הגישה תביעת ענק נגד איראן בעקבות הנזקים שנגרמו לעיר במתקפת הטילים ביוני 2025 | סכום התביעה עומד על 208 מיליון שקל והעירייה מקווה להיפרע מכספים בהיקף של 1.1 מיליארד דולר המיועדים לאיראן
אהרון סוויסה 08.11.2026
בניין שנהרס בבת ים כתוצאה מנפילת טיל איראני | צילום: חיים גולדברג/פלאש 90 עיריית בת ים הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה אזרחית בסך 208,330,129 שקל נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, בדרישה לפצות אותה על הנזקים הכלכליים שנגרמו לעיר בעקבות פגיעת הטיל האיראני בבניין מגורים ברחוב ירושלים 45 בעיר, במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025. לצד הפיצוי הכספי דורשת העירייה גם פיצויים עונשיים או מוגברים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
כתב התביעה, שהוגש ב־1 בנובמבר 2026, מפרט שורה ארוכה של הוצאות שהוטלו על העירייה בעקבות הפגיעה, ובהן מימון דיור חלופי למפונים, שירותי רווחה, הריסת מבנים מסוכנים, ניקוי ושיקום האזור, העסקת עובדים נוספים ואובדן הכנסות עירוניות. אחת הדרישות המרכזיות היא הקצאת 70 מיליון שקל לשיקום רדיוס הפגיעה והמרחב הציבורי, לצד 40 מיליון שקל נוספים להקמת חניון תת־קרקעי חלופי באזור רבין והניצחון.
לפי התביעה, בלילה שבין 14 ל־15 ביוני 2025, בסביבות השעה 2:40, שיגרה איראן מטח טילים לעבר גוש דן. אחד הטילים פגע ישירות בבניין מגורים ברחוב ירושלים 45 בבת ים. כתוצאה מהפגיעה נהרגו תשעה בני אדם, בהם ילדים, ומאות נוספים נפצעו בדרגות שונות.
העירייה מתארת בכתב התביעה הרס בהיקף חריג, שהתפרס על שטח כולל של כ־150 אלף מ"ר. מבנים ותשתיות נהרסו באופן מלא או חלקי, מאות משפחות נאלצו להתפנות מבתיהן, וחלק מהמבנים הוגדרו כמסוכנים ונדרשו להריסה. לפי התביעה, פיקוד העורף הגדיר את המקום כאתר ההרס הגדול ביותר אי פעם בישראל כתוצאה מפגיעת טיל.
הנזק, כך נטען, לא הסתכם בפגיעה הפיזית במבנים. העירייה נדרשה להעמיד פתרונות דיור למשפחות שפונו, לספק להן סיוע כלכלי ואישי, להפעיל מערכי רווחה ולנהל מערך חירום עירוני רחב היקף. במקביל, נאלצה להקצות משאבים וכוח אדם לטיפול בזירה ולשיקום האזור, על חשבון תוכניות פיתוח ופעילות עירונית שוטפת.
הסעיף הכבד ביותר ברשימת ההוצאות המיידיות הוא מימון מלונות ופתרונות דיור חלופיים למפונים, בסכום של 29.045 מיליון שקל. העירייה דורשת גם 2.05 מיליון שקל בגין תווי קנייה שחולקו לתושבים לצורך רכישת מזון, ביגוד וציוד חיוני, וכן 2.87 מיליון שקל בגין שעות נוספות, כוננויות ועלויות שכר חריגות לעובדי העירייה. בנוסף, גיוסם של יותר מ־30 עובדים זמניים לצורך הטיפול בתושבים ובאזור הפגיעה עלה כמיליון שקל.
הוצאות נוספות המפורטות בתביעה כוללות 1.64 מיליון שקל להריסת מבנים מסוכנים, כ־1.36 מיליון שקל לשיקום מבני ציבור ותשתיות, כ־1.22 מיליון שקל לניקוי אזור ההרס, 2.2 מיליון שקל לשמירה על המבנים והשטח שנפגעו וכ־921 אלף שקל לגידור האזור. העירייה מציינת גם הוצאות רווחה וחיזוק החוסן הקהילתי, ציוד מחשוב, שירותי הנדסה ופיקוח, פינוי אסבסט, הסעות למפונים וציוד מיגון ועזרה ראשונה.
אולם חלק משמעותי מהתביעה נוגע דווקא לנזקים הכלכליים המתמשכים. העירייה דורשת 34 מיליון שקל בגין אובדן הכנסות עצמיות, בעיקר מארנונה, כאשר לטענתה השלכות הפגיעה צפויות להימשך גם בחמש השנים הבאות. לכך מתווספים 19 מיליון שקל בגין שכר עובדי עירייה בתקופת המלחמה, גם כאשר עובדים לא יכלו להגיע לעבודתם בפועל אך שכרם שולם בהתאם לדין.
הדרישה להקמת חניון תת־קרקעי חלופי בהיקף של 40 מיליון שקל משקפת גם את ההשלכות התכנוניות והתשתיתיות של הפגיעה. לפי כתב התביעה, העירייה החליטה לקדם פתרון חניה ארוך טווח באזור רבין והניצחון, כדי לתת מענה לנזק שנגרם ולשמור על תפקודו של האזור.
העירייה טוענת כי איראן אחראית לנזקים שנגרמו לה, ומבססת את דרישתה על כמה עילות משפטיות, ובהן הפרת חובה חקוקה, הסגת גבול במקרקעין וברכוש העירייה ורשלנות. בין היתר, היא טוענת כי הירי כוון לעבר ריכוזי אוכלוסייה ולאזור מגורים שאין בסביבתו מתקן או פעילות צבאית.
בכתב התביעה נטען גם כי איראן הפעילה בישראל תשתיות ריגול שנועדו לאסוף מידע ולסמן מטרות לקראת מתקפות הטילים. העירייה מפנה לנתוני שב"כ ולפרסומים על פרשיות ריגול שנחשפו במהלך 2024 ו־2025, וטוענת כי חוליות שפעלו מטעם איראן אספו מידע גם באזור גוש דן.
העירייה מבקשת מבית המשפט לקבוע כי איראן אינה זכאית לחסינות ריבונית מפני התביעה. לשיטתה, מדובר במעשי עוולה שבוצעו בישראל, ולכן מתקיים החריג הנזיקי הקבוע בחוק חסינות מדינות זרות. העירייה טוענת כי יש לחייב את איראן בפיצוי על מלוא הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לה.
ההליך המשפטי עשוי להיות מורכב במיוחד בכל הנוגע לגביית הכסף. בפרסומים שהתפרסמו היום דווח כי בעיריית בת ים מקווים להיפרע, אם התביעה תתקבל, מכספים שישראל חייבת לאיראן בעקבות בוררות בינלאומית הנוגעת לחלקה של איראן בקו צינור הנפט אילת־אשקלון, קצא"א. מדובר בחוב המוערך בכ־1.1 מיליארד דולר, שמקורו בתקופה שבה שתי המדינות קיימו קשרים כלכליים לפני המהפכה האסלאמית. ישראל נמנעה עד כה מהעברת הכספים בשל האיסור על מסחר עם מדינת אויב.
המסמך שהוגש לבית המשפט נחתם על ידי עורכי הדין ניצנה דרשן־לייטנר, אברהם משה סגל ואברהם גז. נכון לעת הגשתו, לא פורט בו הסדר גבייה מוסכם או מקור מימון מובטח לפיצוי המבוקש. גם אם יתקבל פסק דין לטובת העירייה, מימושו בפועל מול איראן צפוי להציב אתגרים משפטיים ומעשיים משמעותיים.
