החרדים, מאחור | 34,000 יח"ד תוכננו לחברה הערבית ב-2021

בשנת 2021 אושרו כ-108,100 יחידות דיור – מתוכן כ-80,000 יחידות דיור אושרו במחוזות מינהל התכנון | כ-41,000 יחידות דיור אושרו באזורי הביקוש | כ-21,600 יחידות דיור אושרו בוותמ"ל, כ-31,000 יחידות דיור אושרו במסגרת התחדשות עירונית | מינהל התכנון ממשיך לקדם את פרויקט התשתית הגדול ביותר בתולדות המדינה: השנה הסתיימו הליכי התכנון בשני קווי מטרו – 3M וקו M1 – מקטע דרומי והם עברו לאישור הממשלה

חיים שיף 02.01.2022

קרקעות | צילום אילוסטרציה: קובי גדעון, פלאש 90

מינהל התכנון פרסם היום את נתוני שנת 2021 בתכנון ומציג את העשייה בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים. השנה, התאפיינה במתן קדימות תכנונית נרחבת מאוד למגזר הערבי, בעוד המגזר החרדי נותר הרבה מאוד מאחור. בהחלט סוג של הישג לשרה איילת שקד.

מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מינהל התכנון עמד ביעד התכנון, כפי שנקבע לשנת 2021, שעמד על 104 אלף יחידות דיור – ואישר 108,100 יחידות דיור. מתוכן 104,122 יחידות דיור אושרו במוסדות התכנון המחוזיים והארציים, ו- 3,980 יחידות דיור אושרו במוסדות התכנון המקומיים אשר אישורן התאפשר הודות לתוכניות המתאר הכוללניות שאושרו בוועדות המחוזיות בשנים קודמות. מתוך יחידות דיור אלה, כ-21,600 יחידות דיור אושרו בוותמ"ל, כ-31,000 יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית, וכ- 34,000 יחידות דיור בחברה הערבית.

במחוז דרום אושרו 18,305 יחידות דיור; במחוז חיפה אושרו 17,589 יחידות דיור; במחוז צפון אושרו 15,191 יחידות דיור; במחוז ירושלים אושרו 12,092 יחידות דיור; במחוז מרכז אושרו 24,060 יחידות דיור; ובמחוז תל אביב אושרו 16,885 יחידות דיור.

שרת הפנים, איילת שקד: "בשנתיים בהן לא הייתה ממשלה ונאלצנו להתגלגל ל-4 מערכות בחירות, שיווק הדירות בישראל והתכנון נפגעו באופן ישיר ומשמעותי. כשנכנסתי לתפקיד לפני חצי שנה הצפי לשנה היה 70 אלף יחידות לתכנון.

"התכנון הלאומי עומד בראש מעייני והחל מכניסתי לתפקיד הצבתי למטרה לשבור שיא ולתכנן למעלה מ-100 אלף יחידות. מטרת העל היא הגדלת ההיצע ואני פועלת בכל הדרכים לממשה. אחרי עבודה אינטנסיבית של חצי שנה אנחנו מסכמים את 2021 עם למעלה מ-108 אלף יחידות דיור מאושרות, מדובר בהישג אדיר ובבשורה גדולה עבור אזרחי מדינת ישראל ועל כך אני רוצה להודות לשלומי הייזלר, לדלית זילבר ולכל עובדי מנהל התכנון. בנוסף, על מנת שנוכל לייעל את העבודה ולהתקדם ביעדים שהצבתי, הסמכתי ועדות מקומיות בסמכויות נרחבות, כינסתי את יושבי ראש ומתכנני הוועדות המחוזיות לפרישת השקפת עולמי והנחיתי את מטה התכנון הלאומי לקדם תיקוני חקיקה שיאצו באופן משמעותי את הליכי התכנון בישראל ויקלו בבירוקרטיה של ועדות התכנון".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "על אף האתגרים שעמדו בפני מוסדות התכנון בשנה החולפת וביניהם משבר הקורונה, היעדר תקציב במחצית הראשונה של השנה, פקיעת תוקף הוותמ"ל, חוסר בתקנים ויועצים, בזכות עבודה מאומצת עמדו מוסדות התכנון ביעד התכנון בשנת 2021. זאת היתה שנת המחוזות אשר אישרו כ-80,000 יחידות דיור. במדינת ישראל אין משבר תכנון, ולכן כבר לא מתכננים מתוך משבר, אלה מתוך ראיה אסטרטגית ברורה עם יעדים ועמידה בהם. לעומת זאת, יש משבר ביצוע, ורשויות הביצוע חייבות להסתער על התשתיות ולהתחיל להקים אותן מיד".

ההקלות בדרך

לצד תוכניות ליחידות דיור, מינהל התכנון התמקד השנה בקידום ואישור תוכניות משמעויות בתחום האנרגיה, התחבורה והתשתיות.

השנה, אושרה הצעת מינהל התכנון לביטול "מוסד ההקלות" במסגרת חוק ההסדרים שעבר בכנסת. השימוש בהקלות הביא לפגיעה קשה באיכות התכנון, לתכנון נקודתי לקוי ללא ראיה מרחבית מספקת, לפגיעה במענה בצורכי ציבור להאטת תהליכי הרישוי, ולעומס על וועדות התכנון. ביטול מוסד ההקלות הינו בשורה אמיתית והני חלק מרפורמת תכנון חושב רישוי אשר מטרתה ייעול וקיצור הליך הרישוי לצד שיפור ושמירה על איכות התכנון.

בהמשך להחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לפיה, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), תסתיים ביום 1.10.22, קודם תיקון חקיקה כחלופה לתמ"א 38 ("חלופת שקד"), בו אושר לאפשר מתן מענה חלופי לצורך קידום ומתן אפשרות לחיזוק מבנים, בין היתר, על ידי הרחבת סמכויות הוועדות המקומית לאשר תכניות כאמור במסגרת תכנית בסמכותן (בתקווה שתאושר בתחילת 2022 בכנסת).

קדימה, נוסעים!

גם השנה, המשיך מינהל התכנון השנה במלוא המרץ לקדם את תוכנית התשתית הגדולה ביותר במדינת ישראל – המטרו. לצורך כך, הוקם בשנת 2019 אגף ייעודי במינהל התכנון שתפקידו לקדם את התוכניות למערכת המטרו וכן את המדיניות ביחס לפיתוח הנלווה למערכת זו. תוכניות המטרו מקודמות במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) וכוללות תכנון של שלושה קווי מטרו באורך כולל של 150 ק"מ וכ-109 תחנות המשרתות 24 רשויות מקומיות. השנה הומלצו לאישור הממשלה שני קווי מטרו M3 וקו 1M -מקטע דרומי, שאר הקווים מקודמים במסלול הסטטוטורי.

בנוסף, קודמו תוכניות משמעויות להסעת המונים בהן בין השאר תוכניות למתקני תשתית לתפעול תחבורה ציבורית בתחומי הערים שנועדו לאפשר הפעלת שירות יעיל, תזמון נסיעות, מעברים נוחים בין אמצעי תחבורה שונים ואפשרויות תחזוקה לאוטובוסים והתרעננות לנהגים; קידום תוכנית לחשמול מערך התחבורה הציבורית הארצית, כחלק ממהלך צמצום הפליטות וזיהום האוויר. בהתאם ליעדים, עד שנת 2026, 60% מהאוטובוסים העירוניים יהיו חשמליים; תוכניות לחשמול המסילה המזרחית, מסילה מבית שאן למסוף הגבול אשר תשלים את מחויבות ישראל למתן נגישות מסילתית בין ירדן למפרץ חיפה, הכפלת מסילת החוף בין שפיים לחוף הכרמל, קו רכבת מהיר מתל אביב למטרופולין באר שבע, רכבת קלה מתחנת אוניברסיטת בן גוריון לקריית המודיעין בדרום ועוד.

כמו כן, במסגרת קווי הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב אושרו סה"כ כ-30 חבילות תכנון מפורט לפני ביצוע בשני הקווים ירוק וסגול. סה"כ כ-50 ק"מ של תוואי מסילה באזור אורבני צפוף רווי בינוי ותשתיות.

תכנונים בתחום התשתיות

בתחום התשתיות, קידם מינהל התכנון במהלך שנת 2021 תוכניות משמעותיות למשק האנרגיה בישראל- אושרה במועצה הארצית תוכנית מתאר ארצית כוללת לתשתיות משק האנרגיה (תמ"א 41). התמ"א מאגדת את כל תוכניות המתאר הארציות העוסקות בגז טבעי, חשמל ודלקים לתוכנית אחת, ומעגנת את מדיניות התכנון הארצית בתחומי תשתיות האנרגיה בראיה מתכללת, תוך מתן מענה לצרכי האנרגיה הלאומיים של ישראל לטווח הבינוני והארוך – לשנים 2030 ו-2050.

במסגרת זו, אושר עדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים (תמ"א 10/ד/10), שאושרה לפני כעשור ומהווה אבן יסוד בקידום ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. תוכנית זו מאפשרת מסלולי היתר חדשים מכוחה, בנוסף לאלה שנקבעו בתמ"א המקורית, דבר שמרחיב באופן משמעותי את האפשרויות להקמת מתקנים פוטו וולטאים בדו שימוש לסוגיו ובכך מפחית את הקמתם בשטחים פתוחים.

לצד אישור תוכניות למגורים, תשתיות ותחבורה, אישרו השנה מוסדות התכנון תוכניות לשימור ופיתוח שטחים פתוחים. השנה הוכרזו 19 אתרים כשמורות טבע וכגנים לאומיים חדשים, מ'היהודיה' שברמת הגולן ועד השמורות והגנים בשפלה הדרומית במרחב לכיש. סה"כ היקף השטחים שהוכרזו כ- 181,600 דונם.

כמו כן, אושר מסמך מדיניות למרחב הימי, המסכם עבודה מורכבת שהוביל מינהל התכנון בשנים האחרונות. העבודה הינה חלק ממגמה עולמית עדכנית של הכנת תכניות ומסמכי מדיניות להסדרה ותכנון של המרחב הימי, ומציבה את ישראל כאחת המדינות המתקדמות בנושא זה. המסמך ייחודי וראשוני בתחומו ומתווה קווי מדיניות להסדרת המרחב הימי באופן מושכל, יעיל ומקיים תוך פירוט האמצעים לעיגון המדיניות ויישומה.

בימים אלו מקדם מינהל התכנון רפורמה נרחבת בנושא ניהול הנגר בהליכי התכנון בישראל. רפורמה זו כוללת פרסום מסמך מדיניות ניהול נגר עירוני, לצד שינוי הוראות פרק המים בתמ"א 1 ונספח הנחיות ניהול נגר (ב'4). בבסיס הרפורמה, הנחלת תפישה של אחריות אישית של התוכנית לנגר שנוצר בתחומה, שתיעשה דרך הטמעת שיקולי ניהול הנגר כבר מתחילת הליך התכנון. בנוסף, יוצעו מגוון אמצעי ניהול נגר בתכנית – בדגש על אמצעים טבעיים ומקיימים המשתלבים במרחב ותורמים לאיכותו. פתרונות ניהול נגר טבעיים עתידים לייצר ערך ממגוון התועלות הכלכליות, החברתיות, הבריאותיות והסביבתיות הגלומות בהם, וכן לתרום לשימור ערכיותם של הנחלים ומאגרי המים בישראל.