בדיקת היחידה הממשלתית לחופש המידע: רק 61% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך פרסמו את כל דו"חות ההתקשרות הנדרשים במהלך 2018 • מי בחר להסתיר, ומה נחשף מהמשרדים שגילו את הדו"חות?
חיליק ברקוביץ 05.03.2019
השר אריאל | צילום: מרים צחי, יח"צ דו"חות ההתקשרות של משרדי הממשלה ויחידות הסמך לרבעון הרביעי של 2018 עלו לאתר היחידה הממשלתית לחופש המידע.
אלא שמבדיקת היחידה עולה כי רק 47 יחידות (שמהוות 61% מכלל היחידות במשרדי הממשלה ויחידות סמך הכפופות לנוהל) פרסמו את ארבעת הדו"חות הנדרשים במהלך השנה החולפת – 2018.
על פי הנוהל שפרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע לפני שלוש שנים, כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך חייבות לפרסם אחת לרבעון ובאופן יזום את דו"ח ההתקשרויות עם ספקים פרטיים, בהתבסס על המערכת באמצעותה מתנהל הרכש הממשלתי.
אך כאמור, למרות הנוהל הקיים, נמצא כי משרד ראש הממשלה והמשרד לענייני ירושלים ומורשת כלל לא פרסמו דו"חות ההתקשרות במהלך השנה החולפת.
בנוסף, מהבדיקה עולה כי נכון לדו"ח ההתקשרות של הרבעון הרביעי לשנת 2018, משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא המשרד העומד בראש רשימת משרדי הממשלה עם סכום ההתקשרויות הכולל הגבוה ביותר, העומד על 2.2 מיליארד שקלים ומשרד המשפטים – אבי היחידה לחופש המידע, הכפופה לו – הוא המשרד עם מספר ההתקשרויות הגבוה ביותר.
אחת ההתקשרויות של משרד החקלאות ברבעון הרביעי הייתה עם החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, הייעודית בדרך כלל להתנחלויות והתיישבויות כפריות בישראל וביו"ש, בהיקף של 320 מיליון שקל – תחת ההגדרה "התחייבויות עבר".
ככל הנראה הכוונה היא לכספים קואליציוניים ששוריינו בשנים החולפות ולא הועברו ליעדן, כאשר בסוף הקדנציה מיהרו במשרד החקלאות – תחת שליטתו של אורי אריאל הפורש מן הפוליטיקה, לנצל את המומנטום ולהעביר את הכספים ליעדם. 230 מיליון שקלים כבר הועברו לפי הדו"ח, אך נציין כי לפי פרסום של שחר אילן ב'כלכליסט', לדברי החטיבה להתיישבות, רק כ-85 מיליון הם התקשרות חדשה, וכל היתר אכן התחייבויות מהעבר וחלקן מיועדות למפוני גוש קטיף ועוטף עזה.
עו"ד שלומי בילבסקי, סגן ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, אמר: "שקיפות בתקציביהם של משרדי הממשלה מאפשרת לאזרחים ללמוד ולבחון את דרכי פעולתם, ומכאן חשיבותה הרבה. פרסום הדו"חות מדי רבעון ברמת פירוט גבוהה הינה חדשנית גם בזירה הבינלאומית, ואנו מצפים מכל הרשויות הציבוריות עליהן חל חוק חופש המידע לאמץ סטנדרט זה".
המנכ"ל הוא הממונה
מול היחידה לחופש המידע, שהינה יחידה ממשלתית, פעילה גם התנועה לחופש המידע, שהינה עמותה רשומה הפועלת ליישום החוק. זה המקום להזכיר כי לפני כחודש חשף 'דה מרקר' כי הבעיות ביישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה השונים רבות למדי, וכי למשל, במשרד התרבות והספורט, לא הסמיכו ממונה על העמדת מידע לציבור לטיפול בבקשות חופש מידע.
העיתון דיווח, כי התנועה לחופש המידע פנתה ביוני 2018 למשרד התרבות בקובלנה על כך, אך המשרד טענו כי לא קיבלו מהאוצר תקצוב ייעודי לתקן עבור הממונה, וכי למרות זאת המשרד פרסם קול קורא לאיוש המשרה, וכי עד שיימצא הממונה, מנכ"ל המשרד, יוסי שרעבי, ימלא את התפקיד.
במשרד האוצר מסרו בתגובה לטענה ב'דה מרקר': "משרד התרבות והספורט זכה בשנים האחרונות לתוספת תקני כוח אדם משמעותית, כמפורט במסמכי תקציב 2019. בהתאם לסדרי העדיפות של המשרד, ניתן היה להקצות אחד מן התקנים הנ"ל לטובת המשרה המדוברת".
בתנועה לחופש המידע הגיבו כצפוי: "20 שנה לאחר חקיקת חוק חופש המידע, ברור כי תפקיד הממונה על חופש המידע הוא תפקיד חשוב ועמוס מאוד לאור היענות הציבור והשימוש בחוק, על כן תפקיד מסוג זה אינו יכול להיעשות בנוסף לתפקיד אחר, ויש להקצות לכך תקן נפרד ברשות", אמרה רחל אדרי, מנכ"לית התנועה. "נמשיך ונעמוד על כך שבכל רשות ובכל גוף הכפוף לחוק חופש המידע יימצא תקן לממונה לנושא כנדרש".
