סקר חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית חושף את האתגרים, המגמות וההעדפות של החברה החרדית בישראל בכל הנוגע לדיור | מהעדפת מגורים ביישוב חרדי ועד לחשש מירידה ביכולת לסייע לילדים ברכישת דירה, התמונה המצטיירת מורכבת ומצביעה על שינויים אפשריים בעתיד
חיים שיף 26.05.2025
בני ברק | פלאש 90 סקר חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית חושף את האתגרים, המגמות וההעדפות של החברה החרדית בישראל בכל הנוגע לדיור. מהעדפת מגורים ביישוב חרדי ועד לחשש מירידה ביכולת לסייע לילדים ברכישת דירה, התמונה המצטיירת מורכבת ומצביעה על שינויים אפשריים בעתיד.
סקר שנערך באפריל 2025 בקרב מדגם מייצג של 400 משיבים מהמגזר החרדי בישראל, מצביע על שורה של מגמות ואתגרים בשוק הדיור של חברה זו. הסקר בוצע בשיטת דגימת שכבות עם טעות דגימה מרבית של 4.9%, ונתוניו שוקללו קלות להתאמה לפרמטרים דמוגרפיים ידועים.
העדפות מגורים: ריכוזיות חרדית ושיקולים כלכליים
העדפת המגורים המובהקת בחברה החרדית היא יישוב או עיר חרדית, עם 45% מהנשאלים המציינים זאת כבחירתם. 26% היו מעדיפים שכונה חרדית בעיר מעורבת, 13% שכונה מעורבת, ו-16% ציינו כי אין להם העדפה.
בבחינת השיקולים המרכזיים בבחירת מקום מגורים, "מחיר דירה" הוא הגורם הדומיננטי ביותר, כאשר 26% ציינו אותו כשיקול עיקרי ו-17% כשיקול משני. מיד אחריו, "צרכים דתיים של הילדים" מהווים שיקול מרכזי עבור 22% ומשני עבור 18%. שיקולים נוספים כוללים קרבה להורים (14% כשיקול עיקרי, 16% כמשני) וקרבה למוסדות לימוד לילדים (18% כעיקרי, 11% כמשני).
מימון דיור: משכנתאות וסיוע הורי
מקור המימון העיקרי לרכישת דירה בחברה החרדית הוא משכנתא (70%), ואחריו סיוע מההורים (52%) והון עצמי (28%). הלוואות וגמ"חים מהווים מקור מימון עבור 17% ו-15% מהרוכשים, בהתאמה. מחיר הדירה הממוצע בעת הרכישה בשנת 2022 עמד על 1,601,358 ש"ח במגזר החרדי, לעומת 1,948,976 ש"ח במגזר היהודי הלא חרדי.
עם זאת, קיים חשש בנוגע ליכולת העתידית לסייע לילדים ברכישת דירה. 37% מהנשאלים מעריכים שיוכלו לסייע לילדיהם באותה רמה שקיבלו מהוריהם, בעוד 24% מעריכים שיוכלו לסייע פחות. 20% חושבים שיוכלו לסייע יותר, ו-17% לא קיבלו סיוע כלל.
בעלות על דירות ומגמות עתידיות
שיעור הבעלות על דירות במגזר החרדי עמד על 64.8% בשנת 2022, ירידה מ-69.1% בשנים 2014-2015. לשם השוואה, שיעור הבעלות במגזר הערבי עמד על 75.6% ובמגזר היהודי הלא חרדי על 61.3% בשנת 2022.
בקרב המדגם, 51% גרים בדירה בבעלותם, 10% גרים בדירה בבעלותם ובבעלותם דירה נוספת להשקעה, ו-12% גרים בשכירות אך בבעלותם דירה להשקעה. 17% גרים בשכירות ו-11% מהרווקים גרים אצל ההורים.
במבט לעתיד, הדעות חלוקות לגבי שינוי מגמת הבעלות על דירה בקרב הדור הצעיר. 34% לא חושבים שהמגמה תשתנה. לעומת זאת, 29% סבורים שזוגות צעירים יעברו לשכירות תוך רכישת דירה להשקעה במקום אחר, 15% צופים מעבר לשכירות לטווח ארוך, ו-10% מעבר לשכירות והשקעה בשוק ההון.
מעבר לפריפריה והתחדשות עירונית
הסקר מצביע על מגמה של מעבר לפריפריה, כאשר 17% מבעלי הדירות רכשו דירה בעיר שאינה עיר מגוריהם, ו-52% מאלו עשו זאת בפריפריה. מפת ההתיישבות החרדית מראה ריכוזים קיימים בערים כמו ירושלים, בני ברק, בית שמש ומודיעין עילית, לצד ערים בהן האוכלוסייה החרדית גדלה כמו אשדוד, חיפה וטבריה, וכן תכנון לערים חרדיות חדשות כגון כסיף ושפיר.
התחדשות עירונית נתפסת כהזדמנות משמעותית, כאשר רוב הנשאלים (57%) מעוניינים בקידום תכניות פינוי ובינוי. 24% מעוניינים בתמ"א 38, ו-19% אינם מעוניינים באף אחת מהתכניות. למרות זאת, קיימים חסמים הלכתיים-דתיים, כלכליים-תכנוניים ותרבותיים-קהילתיים. לדוגמה, דיני שכנים ויכולת כפייה של תכניות מהווים חסם הלכתי. בנושא מעליות שבת, 91% היו שוקלים לגור בבניין עם מעלית שבת. התמיכה במעלית שבת גבוהה במיוחד בקרב הספרדים (66% מעוניינים וישתמשו בה) והליטאים (61% מעוניינים וישתמשו בה).
