600 אלף מובטלים מהקורונה? תופתעו: עשרות אלפים בלבד

האם יש מי שמלהטט במספרים, מסיט את הנתונים, מעלים את הפנסיונרים ומחשב את דורשי העבודה בישראל כרצונו? • ניתוח השוואתי שערך ‘ביזנעס’ לנתוני הלמ”ס מגלה כי נתוני שוק העבודה הצולע בישראל לא בהכרח נכונים וכי יש רק 40,000 דורשי עבודה בגלל הקורונה • לשיפוטכם

עמדת התייצבומט בלשכת שירות התעסוקה | צילום: באדיבות הלשכה

יותר משש מאות אלף מובטלים הסתובבו ברחובות ישראל בסוף המחצית הראשונה של חודש נובמבר, כך עולה מסקר כוח אדם שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתון מפחיד ומטריד זה, כולל בתוכו שלושה פרמטרים מרכזיים עליהם מתבססים בלמ”ס בעת בחינת שוק העבודה בישראל: א. הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020. ב. המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע (בו נערך הסקר. ד”ש) בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה. ג. הבלתי מועסקים. באחוזים מדובר על 14.6% מכוח העבודה בישראל.

האשם המרכזי לשוק העבודה הצולע בישראל, הוא כמובן נגיף הקורונה שעלה ארצה בחודש מרץ 2020 ושלח הביתה מאות אלפי עובדים. חלקם פוטרו, חלקם חול”תו, ועל פי הנתונים לכאורה רק מיעוטם הוחזרו לעבודה. כאשר מציבים את נתוני האבטלה בתחילת 2020 שהיו סביב ה-3.4% מול נתון מטריד של 14.6%, אכן יש כאן מקום לקום ולזעוק נגד הפוליטיקאים, העסוקים בכיסא של עצמם ואינם דואגים לעם המסכן היושב בבית בחוסר מעש. בתקשורת אף דואגים להביא מפעם לפעם מובטל שבוכה מול המצלמה ומקונן על מצבו המר.

נתונים אמיתיים או מנופחים

כאן ב’ביזנעס’ אנו מסקרים את שוק העבודה מדי חודש בחודשו בשנים האחרונות. על כן בקשנו לבדוק האם הנתונים שמתפרסמים מטעם הלמ”ס אכן נכונים ומתאימים לשנים הקודמות. הממצאים שהעלינו מדהימים ביותר.

מתחילה הצבנו שאלה: האם המספר של 603.1 אלף דורשי עבודה לא מנופח מדי? חפרנו וגילינו כי גם לפני שנה היו מאות אלפי דורשי עבודה, 444.5 אלף ליתר דיוק (נעדרו זמנית + דורשי עבודה). או אז בדקנו את שאר הנתונים וגילינו פערים רבים נוספים. מופתעים? אתם מוזמנים לצאת אתנו לדרך ולעקוב אחרי הנתונים.

להיכן נעלמו 200 אלף איש

בסכמה המתפרסמת בסמוך מופיעים נתונים רבים המרכיבים את שוק העבודה בישראל. כדי להשוות את הנתונים הבאנו סכמה דומה מחודש נובמבר 2019. ראשית לנתון העליון במשבצת הסגולה: בני 15 ומעלה – אוכלוסייה קבועה בישראל. נתון זה כולל בין היתר גם תושבים קבועים השוהים מחוץ לישראל שנה או פחות ברציפות וגם תיירים, מתנדבים ותושבים ארעיים (עובדים זרים) השוהים בישראל יותר משנה ברציפות.

שוק העבודה נובמבר 2020
שוק העבודה נובמבר 2019

אם כן, בסקר הנוכחי שנערך במחצית הראשונה של נובמבר 2020 יש בישראל 6,490,200 איש העונים על ההגדרה הנ”ל. הביטו בסכמה השנייה. בחודש נובמבר 2019 ישנם 6,542,900 איש בני 15 ומעלה. פער בלתי מוסבר של 52,700 איש. לאן נעלמו יותר מחמישים אלף איש בשנה? גם אם נניח שמדובר בעובדים זרים שברחו לארצות מוצאם עם פרוץ הקורונה – ולא ידוע לנו על בריחה שכזאת, עדיין חסרים לנו כל אותם נערים שהיו בני 14 בשנה שעברה, התבגרו במהלך 2020 וחגגו השנה את יום הולדתם ה-15.

בכמה מדובר? על פי שנתון 2006 של הלמ”ס, בשנת 2005 נולדו בישראל 143,913 ילדים שחגגו במהלך שנת 2020 את יום הולדתם והיו אמורים להיכנס סטטיסטית, לשוק העבודה. נחסוך לכם את החשבון, על פי נתון זה בחודש נובמבר 2020, שוק העבודה אמור לכלול לפחות 6.68 מיליון איש מעל גיל 15. לכאורה, הלמ”ס מודיעה על קרוב ל-200 אלף איש שמקום שהייתם לא נודע.

להיכן נעלמו היוצאים לפנסיה

אם אתם עדיין אתנו נמשיך לנתון הבא. במדינת ישראל לא כל אחד שחצה את גיל 15 ויכול לעבוד, נמצא בשוק העבודה. על פי הגדרות הלמ”ס, בכוח העבודה נכללים כל אותם אנשים שאין להם עבודה, אבל הם חיפשו עבודה באופן פעיל ב-4 שבועות שקדמו לראיון בסקר. אילו הם לא חיפשו עבודה, הם נכללים במשבצת הירוקה משמאל – ‘שאינם בכוח העבודה’. אגב, נתון זה כולל גם תלמידי ישיבה ואברכי כולל שלא עובדים כלל, מבוגרים שיצאו לפנסיה וכל אותם שאינם מסוגלים לעבוד מכל סיבה שהיא.

בחודש נובמבר 2019 נתון זה כלל 2,376,800 איש, ואילו בחודש נובמבר 2020 נתון זה כולל 2,464,200 איש פער של 87.4 אלף איש. עכשיו שימו לב, בסכמה של שנה זו נוספה קובייה ירוקה חדשה עם המילה המפחידה – קורונה. בלמ”ס טוענים כי ישנם 95,300 איש שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020.

בעקבות נתונים אלה אנו מעלים שתי שאלות. האחת, מדוע לכלול בנתוני שוק העבודה את כל אותם אנשים שפוטרו בגלל הקורונה ולא טרחו לחפש עבודה בחודש האחרון; האם בשנה שעברה פרסמו בלמ”ס כמה אנשים שפוטרו ולא חיפשו עבודה; האם אין בין מפוטרי הקורונה אנשים שיצאו לפנסיה או שהחליטו לצאת כליל משוק העבודה מכל סיבה שהיא? מדובר לכאורה בנתון מעוות ולא נכון.

שנית, הלכנו לבדוק כמה אנשים מתווספים לנתון זה מדי שנה. או במילים אחרות כמה אנשים יוצאים לפנסיה או עוברים למצב שאינם יכולים לעבוד כלל. על פי נתוני הלמ”ס, בין הרבעון האחרון של 2018 לרבעון האחרון של 2019 נוספו לנתון זה כ-110 אלף איש, מספר סביר בהחלט. אם הפער שלנו הוא כאמור לעיל 87.4 אלף ומפוטרי הקורונה כוללים 95.3 אלף, להיכן נעלמו כל אותם מבוגרים שיצאו השנה לפנסיה וכל אותם אנשים שאינם יכולים עוד לעבוד? לסוקרי הלמ”ס הפתרונים.

בשלב זה, נניח למשבצות בסכמה הצבועות בתכלת. אלה כוללות לכאורה את נתוני שוק העבודה האמיתיים. מדובר באנשים עובדים או כאלה שבאמת מחפשים עבודה ולא מוצאים. בהמשך ננתח נתון זה ונגלה את אחוז האבטלה האמיתי של ישראל.

מאות אלפים נעדרו זמנית ללא קורונה

נעבור למשבצות הכתומות בסכמה, אלה שנוצרו לכאורה לכבוד נגיף הקורונה הבא עלינו שלא לטובה. שימו לב, בלמ”ס טוענים כי לא כל המועסקים באמת עובדים. המשבצת האמצעית מספרת לנו כי 408,100 איש לא עבדו בשבוע בו נערך סקר הלמ”ס. נתון מזעזע ביותר, כ-10% משוק העבודה של ישראל פשוט לא עבדו. המשבצת השמאלית מגלה לנו למה הם לא עבדו. הביטו, 302,000 איש לא עבדו בגלל סיבות הקשורות לקורונה (ועוד כ-106 אלף סתם נעדרו מעבודתם).

על פי הגדרות הלמ”ס, נתון זה כולל עובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום, אם מובטחת חזרתם לאותו מעסיק. אולם לא כולל אנשים הנמצאים בבידוד שנחשבים לעובדים הנעדרים מעבודה בגלל מחלה. אכן נתון מזעזע ביותר. הבעיה: הסכמה של נובמבר 2019 לא מספרת לנו כמו נעדרו זמנית מעבודתם – אם בכלל – בשנה שעברה. האם אשתקד כולם עבדו?

מסתבר שלא. את הנתון הבא אנחנו מוצאים בלמ”ס בדו”ח הרבעוני של שוק העבודה. ברבעון האחרון של 2019 נעדרו זמנית מעבודתם 288.4 אלף איש. ברבעון השלישי של 2019 המספר גבוה עוד יותר, 387.1 אלף איש נעדרו זמנית מעבודתם, נתון הקרוב מאוד לנתון המופיע במשבצת הכתומה האמצעית.

נזכיר, שנה שעברה לא הייתה קורונה ובכל אופן מאות אלפי איש נעדרו זמנית מעבודתם, אך אף אחד בלמ”ס לא טרח לכלול אותם בסיכומים. מדוע? כי אז היה נעים יותר להציג אבטלה רזה או שהיום דחוף יותר (למי?) להציג אבטלה רחבה?

זאת ועוד, אם בשנה שעברה נעדרו מעבודתם 387 אלף איש ללא הקורונה והשנה נעדרו מעבודתם 408 אלף איש, אז אולי אנשים פשוט משקרים את סוקרי הלמ”ס? אולי רק 21 אלף איש נמצאים בחל”ת בגלל הקורונה ותו לא?

דני פפרמן, מנכ”ל הלמ”ס | צילומסך מיוטיוב

ארבעים אלף מובטלים בלבד

ייאמר ברורות, אנחנו יודעים שעדיין ישנם כמה עשרות או מאות אלפי איש שהוצאו לחל”ת ועדיין לא חזרו. מדובר לכאורה על כל אותם עובדים בתיירות, בפנאי ובתעופה. אך מהשוואת נתוני הלמ”ס עולה, כי לכאורה אותם מחול”תים אינם מקבלים ביטוי הולם בדיווחי הלמ”ס.

כעת נחזור לאבטלה. בכל מדינה מתוקנת קיים אחוז מסוים של אנשים המחפשים עבודה. מדובר בנתון טבעי של אנשים העוברים עבודה או כאלה שהתפטרו מעבודה כי לא היה להם טוב, אך עדיין לא מצאו עבודה חדשה. כמו כן ישנם בכל שנה כ-140-150 אלף מצטרפים חדשים לגיל 15 שחלקם מחליט לחפש עבודה ומצטרף אוטומטית לשוק העבודה. בשנים האחרונות, אחוז מובטלים אלה הלך וירד והגיע ערב פרוץ נגיף הקורונה עד ל-3.4%.

בחודש נובמבר 2019 מדובר היה על כ-162.5 אלף איש שחיפשו עבודה (3.9% מכלל דורשי העבודה). ואילו בחודש נובמבר 2020 הנתון עומד על 205.8 אלף איש (5.1%). ההפרש אם כן 43.3 אלף איש שנוספו בשנה האחרונה. לכאורה, גם אם לא ננכה מנתון זה מעט מהצעירים בגיל 15 שהצטרפו לשוק העבודה (כ-143 אלף), עדיין מדובר על נתון קטן במיוחד.

לסיכום, נגיף הקורונה פגע לכאורה בכ-40 אלף עובדים בלבד בשוק העבודה (1% בלבד מכלל דורשי עבודה). תודו שעל נתון שכזה לא הולכים לבחירות ולא מקימים מפלגה חדשה.

הכתבה מנוסחת בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.

תגובת הלמ”ס לידיעה לא התקבלה עד לפרסומה.

עדכון: כעבור יותר משבוע מבקשת התגובה, זו התקבלה. היא מופיעה במלואה בכתבת ההמשך.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "600 אלף מובטלים מהקורונה? תופתעו: עשרות אלפים בלבד"

  1. מדהים!!!
    אם זה נכון צריך לפטר את הסטטסטיקן הראשי ואת כל הצוות שם.
    לא ייתכן שאנשים האמורים להציג מספרים בלבד, יציגו רק את המספרים שנוח להם.
    אם הכתבה נכונה – וכך זה נראה – מדובר בכתב אישום חריף מאין כמוהו.
    חבל מאוד שבלמ”ס לא טרחו להגיב. מאוד מעניין לדעת מה יש לאנשי המספרים לומר במקרה הזה.

כתיבת תגובה